בחב' כרטיסי האשראי מנסים להרגיע: הציבור מוגן

פרסום פרטי כרטיסי האשראי של אלפי לקוחות בישראל על ידי האקרים ערבים, מעורר חששות כבדים בקרב הציבור הישראלי, המחזיק ביותר מ-5 מיליון כרטיסי אשראי פעילים.

על פי גורם המקורב לאחת מחברות האשראי, מדובר בהרבה מאוד נתונים כפולים כך שה"פאניקה מיותרת" והנזק לא רב כפי ששוער תחילה. לדבריו, לאחר מעבר ראשוני על הנתונים שהודלפו, מדובר בכמה מאות בעלי כרטיסים בלבד.

• זליגת מידע מחשבון העו"ש: מי מגן עלינו?
• הונאות באשראי: אתגר קשה אך ניתן לשליטה
• מערכת חדשה למניעת הונאות בכרטיסי אשראי
  

בעקבות האירועים, הדגישו חברות כרטיסי האשראי כי נעשות בדיקות מקיפות ומירב המאמצים כדי למזער את הנזקים. באחת מחברות כרטיסי האשראי אמרו הלילה (ג') ל-ynet כי רבים מבכירי החברה ומומחי הסיכונים הוקפצו מבתיהם אל משרדי החברה.

אך למרות ניסיונות ההרגעה של חברות האשראי, ספק אם הישראלים שחושדים שפרטיהם נגנבו, יוכלו לישון הלילה בשקט. ננסה לתת מענה לכמה שאלות שבוודאי עלו לכל מי שמחזיק ברשותו כרטיס אשראי.

מה עליכם לעשות בבוקר, או אפילו עוד הלילה, כדי להגן על כספכם?

גם אם נחשפו פרטי כרטיס האשראי שלכם, קיימות מספר הגנות משמעותיות על כספכם. "אף אחד לא צריך לעשות שום דבר בבוקר", נמסר ל-ynet מאחת מחברות כרטיסי האשראי. "החברות מודעות למצב והן עורכות את כל הבדיקות האפשריות".

על פי חוק כרטיסי חיוב, ברוב מוחלט של המקרים ניתן ללקוח כיסוי מלא במקרה של הונאה. ללקוח המזהה עסקה שבוצעה בכרטיס האשראי שלו ללא ידיעתו והסכמתו יש 30 יום לפנות לחברת כרטיסי האשראי ולבצע הכחשת עסקה והחברה מחוייבת להשיב ללקוח את הכספים.

האם חברת כרטיסי האשראי בטוח תגן עליכם?

"במוצר הזה, כרטיסי האשראי, יש הונאות. זה חלק מהעסק", אמר לאחרונה בכיר באחת מחברות כרטיסי האשראי בראיון ל-ynet. "לקוח שעושה עסקה, אני כמעט לא מכיר מקרים שהחברה לא תגן עליו. צריך להיות מאוד רשלן בשביל שזה יקרה. יש ללקוח 30 יום לפנות אלינו. את רוב העבודה אנחנו עושים בעצמנו".

האם מדובר בתופעה חדשה או שמא היא מוכרת?

התפתחות הרכישות באמצעות האינטרנט, הביאה להתמודדות עם הונאות חדשות של שימוש בכרטיס. בכל חודש מתקבלות לא מעט פניות בחברות כרטיסי האשראי המדווחות על רכישות שונות שנעשו ברשת ולא על ידי בעל הכרטיס. ת הנזק העיקרי משלמים בתי העסק, ואלו הובילו ליצירת טכנולוגיות חדשות המזהות את הלקוח טרם ביצוע הרכישה המקוונת.

כך לדוגמה, טכנולוגיה הנקראת 3D Secure, שאומצה על ידי חברות כרטיסי האשראי הבינלאומיות והישראליות בשמות שונים כגון Verified by Visa ו-MasterCard SecureCode - דורשת מהלקוח להזדהות באמצעות קוד סודי (בחלון קטן המופיע בעת ביצוע הרכישה), כדי לבצע את ההעברה הכספית. ההצטרפות לשירות נעשית בעיקר בהרשמה מראש באתר חברת כרטיסי האשראי. חלק מהחברות מאפשרות רישום גם תוך כדי הרכישה.  

מי מפקח על חברות האשראי ומוודא שהן מתפעלות את האירוע כראוי?

חברות האשראי המנפיקות כרטיסים בישראל נמצאות תחת הפיקוח של אגף הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. לבנק המרכזי מחלקה נפרדת שמטרתה לבדוק את רמת האבטחה במערכות הסליקה הממוחשבות של חברות האשראי ואת מידת המוכנות של החברות לניסיונות פריצה או לתקלות.

כמו כן, כמו כן קיים פיקוח על הלימות ההון של חברות האשראי, כלומר, על כמות הכסף שהן מחזיקות "בצד" על מנת לפצות לקוחות על עסקאות שבוצעו במרמה. לבנק המרכזי אין יכולת להשפיע על רמת האבטחה באתרי הקניות באינטרנט.

עם זאת, במידה ובדיקה מקיפה של הבנק תעלה כי רמת הביטחון באתרי הקניות ברשת לקויה, יכול הבנק לדרוש מחברות האשראי שלא לכבד עסקאות שנעשו באינטרנט או לדרוש מהן להגדיל את היקף ההון שהן מקצות לטובת עסקאות שהוכחשו. בשני המקרים - מדובר בצעדים שיפגעו קשות ברווחיותן של חברות האשראי.

נכון לעתה, כל שנמסר מבנק ישראל הוא ש"התקרית נמצאת בבדיקה".

בהכנת הידיעה השתתף תום זיו