הורים חוששים: "חינוך חינם, אך הילד ייפגע"
חוק חינוך חינם מגיל 3 שהבטיחה הממשלה ליישם עשוי להביא בשורה כלכלית להורים, אך ההיערכות הרבה עוד לא החלה. מומחי חינוך מזהירים מההשלכות ואם מהמרכז מצהירה: "לא אזרוק את הילד שלי לגן עם 35 ילדים ושני אנשי צוות"
אישור הממשלה לקיצוץ רוחבי במשרדים, שנועד להביא ליישום חוק חינוך חינם מגיל 3, נתקל אמש (יום א') בתגובות תומכות מצד הורים שכבר נהנים מסבסוד לימודי ילדיהם. עם זאת, חששות שונים של הורים מאזור המרכז מעיבים, לעת עתה לפחות, על החיסכון הפוטנציאלי בכסף.
עוד בערוץ החדשות :
"אין ספק שמדובר בהקלה משמעותית על הכיס, לאורך השנים חסכנו על הגנים עשרות אלפי שקלים", סיפרה גלי, אם לשלושה ילדים משדרות, שבה החוק לחינוך חינם לגילאי 3-4 מיושם כבר למעלה מעשור. "אנחנו אנשים עובדים, והאפשרות לחינוך חינם בגילאים הרכים עזרה לנו מאוד בכלכלת המשפחה".
בשמת, אף היא אם לילדה קטנה משדרות, הוסיפה כי היא שילמה אלפי שקלים בחודש לגנים הפרטיים, ולפני שנה, כשבתה הגיעה לגיל 3, התשלום היחידי לו נדרשה היה עשרות שקלים בעבור סל תרבות שנתי. "לצערנו החינוך הפרטי בישראל הוא מאוד יקר. חינוך חינם מאפשר להורים גם לצאת לעבודה ולפתח קריירה וגם להצליח לחסוך כמה שקלים בסוף החודש".
החלטת הממשלה עוררה סיפוק רב בקרב זוגות צעירים ברחבי הארץ, שמקווים לחסוך מעט בעלויות החודשיות. עם זאת, הביעו חלקם חשש שהמעבר לכיתות גדולות, שבהן 35 תלמידים, יהיה חד מדי ועלול לפגוע בילדיהם. "אין ספק שזו בעיה", הוסיפה בשמת. "למזלי, בגן שלנו יש צוות נפלא ומסור, אבל זו בהחלט כמות בעייתית ורצוי שמשרד החינוך יפעל בנושא".
ענת, אם לילד בן שלוש מראשון לציון, הדגישה כי "ברור שכולם רוצים לחסוך בכסף, אבל מצד שני, אני לא מוכנה לפגוע בחינוך של הילד שלי ויכול מאוד להיות שעם כל הצער, אני אעדיף להשאיר אותו עוד שנה בכיתה קטנה של 10 ילדים בגן פרטי ולא לזרוק אותו ישר לגן עירוני של 35 ילדים עם שני אנשי צוות".
על פי נתוני משרד החינוך, בישראל ישנם כ-300 אלף ילדים בגילאי 3-4. 220 אלף מתוכם ממילא נמצאים במסגרות חינוך עירוניות - בעלות חודשית של כ-800 שקלים, וכ-80 אלף ילדים נוספים נמצאים במסגרות פרטיות או שכלל אינם הולכים לגן. מתוך כלל הילדים שנמצאים במסגרות עירוניות, כ-100 אלף מהם כבר זכאים לחינוך חינם, זאת בשל החלטות ממשלה קודמות, שעיקרן תמיכה בפריפריה ובאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים.
בישראל פועלים כיום כ-8,640 גנים לגילאי 3-4, אליהם אמורים להתווסף עוד כ-2,500 גנים, שיצריכו, באופן טבעי, את הכשרתן המהירה של כמות דומה של גננות וסייעות. על פי התוכנית, בנייתם של 1,500 גנים תתוקצב כבר בשנה הקרובה, והיתר ייבנו בהדרגה במהלך שלוש שנים הבאות.
"מצד אחד מדובר בבשורה להורים המתקשים לממן את חינוך ילדיהם", אמרה פרופסור מיקי רוזנטל, מומחית לגיל הרך מהאוניברסיטה העברית, "אך מנגד הכיתות בגנים העירוניים גדולות מדי, הרבה מעל התקנים המקובלים במדינות המערב, ועלולה להיות לכך השלכה על התפתחותו של הילד".
פרופסור ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, המליצה למערכת החינוך "לפעול בתבונה ולא למהר. לא מדובר פה בבייביסיטר, אלא בחינוך של ילדים, ולכן לפני שמחילים את החוק, צריך לוודא שהתקנים מתאימים לגילאים הרכים הן מבחינת הכשרה והן מבחינת מספר אנשי הצוות בכיתה. רצוי מאוד שגם ההורים יגלו ערנות ויבינו שכמו בחיים, לא כל דבר
שניתן בחינם הוא טוב ואיכותי, ובהחלט יש מקום לשאול שאלות וטרם ההרשמה לגן לברר כמה אנשי סגל פועלים בגן ומהם התנאים הבטיחותיים והתברואתיים".
אמנון רבינוביץ', ממובילי מאבק החינוך, התייחס דווקא לכך שהממשלה התעלמה מההמלצות לחינוך חינם גם לגילאי 0-3, ואמר כי "העובדה ההזויה היא שהחינוך לגיל הרך נותר תחת פיקוח משרד התעשייה. מדובר בהתעלמות מכלל המחקרים המראים כי השקעה דווקא בגילאים הצעירים יותר היא האפקטיבית והחשובה ביותר לילד, להוריו ולחברה כולה. אנו קוראים לממשלה לפעול בדחיפות להוביל בשורה משמעותית לכל ילדי ישראל".
לפנייה לכתב/ת 
