עד קצה העולם: צפרדע סגולה וירבוע עם אוזני ענק
ירבוע עם אוזני ענק במדבריות מונגוליה, צפרדע סגולה ונבחנית בהודו, סלמנדרת ענק בסין ויונק ארסי דמוי חדף ענק שטורף חרקים, הם חלק מהתגליות החייתיות של חוקרי ארגון EDGE בחמש השנים האחרונות. המטרה: הצלת 100 מינים של בע"ח מוזרים ומיוחדים ביותר בעולם
פרויקט השימור הבינלאומי שנועד לנסות ולהציל את בעלי החיים המוזרים ביותר בעולם המצויים בסכנת הכחדה, חוגג חמש שנות פעילות. שש משלחות חיפוש תרו אחרי יונקים ודו-חיים בטבע פראי בקצוות העולם, חמישה מיני בעלי חיים תועדו לראשונה מול המצלמה, שלושה מינים התגלו מחדש אחרי עשרות שנים ומין חדש למדע של בעל חיים התגלה למדע, על ידי חוקרי ארגון EDGE.
חברי הארגון, מבית האגודה הזואולוגית בלונדון (ZSL) החלו במרדף העולמי להצלת מינים בסכנת הכחדה, לאחר שמדענים יצרו רשימה המונה את 100 המינים המבוקשים ביותר בעולם של יונקים, דו-חיים ואלמוגים, על פי הגנטיקה והשונות הפיזית שלהם, וכמובן, מצבם הרעוע בטבע.
המדענים לא בחרו רק מינים שנמצאים בסכנת הכחדה ועל סף היעלמות מהטבע, אלא גם בעלי מראה ייחודי, המקומות בהם הם חיים ודפוסי ההתנהגות שלהם בטבע. כעת מסכמים החוקרים חמש שנים של מרדפים ברחבי העולם עם סדרת הצלחות וגם כשלונות. מגילוי של קיפודן אטינבורו, יונק קוצני המטיל ביצים שחוקרים חשבו כי הוא נכחד לגמרי מהעולם ועד לתיעוד בוידאו של היפופוטם גמדי בטבע או צפרדע סגולה בהודו.
מנהלת תוכנית EDGE, קארלי ווטרמן, אמרה בהודעת הארגון מאז שהחלו פעולות לגילוי והצלת המינים, יותר מ-20 מיני בעלי חיים שרדו מתוך רשימת מאה המינים שהציב לעצמו הארגון כיעד. בקרוב תצא משלחת חוקרים כדי לנסות ולהעריך את מצבו של אחד העצלנים הנדירים בעולם בפנמה - עצלן תלת אצבע גמדי. "אולי זה כבר מאוחר מדי לדולפין הנהרות באג'י בסין, אך עם עזרה של קהילה עולמית ותומכת, אנחנו נחושים להעניק למינים הנדירים הללו את תשומת הלב לה הם ראויים".
אך לא הכל משמח במאמץ ההצלה של בעלי החיים מהכחדה. כך למשל, דולפין הנהרות באג'י בסין, שהוגדר על ידי החוקרים כיונק הימי שנמצא בסכנת ההכחדה החמורה ביותר בעולם ב-2007, הוא ככל הנראה היונק הימי הראשון שעומד להיעלם מהעולם לאחר חמישים שנה. לדברי החוקרים, נותרו פחות מ-50 פרטים ורוב הסיכויים שהוא נכחד לחלוטין מסין. מיעוט בתצפיות מאז 2004 רק מחזקים את חשש החוקרים על ההכחדה האפשרית של הדולפין, בעיקר עקב פעילות אדם.
ירבוע ארך אוזניים במונגוליה
תצלומים ראשונים של ירבוע ארך-אזניים שצולמו במדבר גובי, במונגוליה התפרסמו ב-2007. הירבוע, סוג של מכרסם קטן (long-eared jerboa) ידוע למדע מאז שנת 1891, אך עד כה נחשב לנדיר במיוחד. משלחת החוקרים הצליחה למפות מספר מינים של בעלי חיים במדבר ותיעדה לראשונה מספר ירבועים בסביבת המחייה הטבעית שלהם.
(צילום: Zoological Society of London)
ירבוע ארך-אוזניים נחשב למכרסם קטן, אך בולט בשטח תודות לאוזניו העצומות, הגדולות בשליש מראשו ורגליו. כיאה למכרסם קופצני, רגליו מותאמות היטב לניתורים זריזים. הירבוע נפוץ בעיקר בבתי גידול מדבריים ומעדיף קירבה לאפיקי נחל בהם ישנם שיחי נמוכים וצפופים. ככל הידוע לחוקרים, תחום התפוצה של המכרסם הנדיר הוא צפון מערב סין ועד לדרום מונגוליה, אך גודל האוכלוסיה אינו ידוע.
למרות שידוע מעט מאוד על סביבת המחייה של הירבוע ארך-אוזניים, אך החוקרים משערים כי הוא דומה בהתנהגותו לירבועים אחרים. הם פעילים בעיקר בלילות ומבלים שעות רבות במאורות קטנות מתחת לקרקע, אותן הן חופרים בכוחות עצמם. מרבית ממיני הירבועים הינם אוכלי עשב, ניזונים מזרעים ומצמחים בשרניים. עם זאת, מציינים החוקרים כי התזונה העיקרית של ירבוע ארך-אוזניים מורכבת בעיקר מחרקים. מאז הגילוי וסקרים שנערכו באזור, השתפר מצבו של הירבוע בטבע והוא הוסר מרשימת המינים בסכנת הכחדה.
היונק הארסי בעולם
סולנודון היספאניולן, אחד היונקים הנדירים והמסתוריים ביותר בתבל נלכד לראשונה בטבע באי היספניולה ברפובליקה הדומיניקנית. "זהו אוכל חרקים חמקמק וגדול, המסוגל להרוג את הטרף שלו באמצעות הזרקת ארס", סיפרו ל-ynet צוות החוקרים ב-2009. "עכשיו המשימה שלנו היא להצילו מהכחדה"
הסולנודון הוא אוכל חרקים חמקמק ושעיר, דמוי חדף ענק שפעיל בעיקר בלילה. היונק המוזר בעל החוטם הארוך, ניחן בחוש ריח מפותח וטופרים חדים במיוחד המאפשרים לו לחפור את מזונו באדמה, בתוך גזעי עלים ועצים רקובים.
מה שמרתק את המדענים היא העובדה שמדובר ביונק ארסי. "הסולנודון הוא מהיונקים המעטים בעולם שמסוגלים להפיק ארס כדי לצוד את טרפם. ככל הידוע לנו, הוא אוכל בעיקר פרוקי רגליים, חיות קטנות ואף ניזון מפגרים של בעלי חיים. הוא מסוגל להזריק ארס באמצעות שיניו, דבר שיכול להרוג את הטרף שלו או לגרום לו לשיתוק. אבל למרות היתרון הרעיל שלו, הוא נתון בסכנה מפני אויבים אחרים", הסבירו החוקרים.
הסולנודון נמצא במיקום טוב למדי בראש שרשרת המזון, אך כשהגיעו במרוצת השנים יונקים זרים כתוצאה מהכיבוש האירופאי, החלו להופיע באי חולדות, נמיות, כלבים וחתולים. "בני האדם השתלטו על אזורים טבעיים, כורתים עצים לטובת בנייה, פחם או חקלאות. האינטרקציה שלו עם היונקים הפולשים גורמת לו להתחרות איתם על מזון ומקומות מחייה", הם מגלים.
למרות שהסולונדון מוגן בחוק ברפובליקה הדומיניקנית ובשנת 1992 אף הוכנה תוכנית לאישוש המין, אך היא אינה מיושמת במלואה. כיום נותרו בעולם רק שני מיני סולנודון ושניהם מצויים בסכנת הכחדה חמורה. השלישי ככל הנראה נכחד לחלוטין מהטבע. לטענת החוקרים, הקהילות המקומיות באיים רואות ביונק המוזר סוג של מזיק, אחרות מתייחסות אליו כיצור בעל ערך. המחקר שנעשה בשיתוף האגודה הזואולוגית בלונדון, הפארק הזואולוגי הלאומי ברפובליקה הדומיניקנית וגופי מחקר נוספים, נועד להקים אזורים מוגנים כדי לשמור על היונקים הייחודים הנמצאים באי, ביניהם גם היונק הארסי.
לוריס זעיר ואיטי מסרי לנקה
אחד היונקים הקטנים והנדירים בעולם, צולם ונלכד לראשונה מזה עשרות שנים ביערות סרי לנקה אשתקד. לוריס זעיר ואיטי ממישורי הורטון בסרי לנקה (horton plains slender loris) נחשב לאחד הפרימטים הנדירים והמסתוריים ביותר בעולם, המצויים בסכנת הכחדה בטבע.
הלוריסיים הם קיפופים קטנים ואיטיים המצויים באפריקה ואסיה. הם נחשבים לשוכני עצים מובהקים ומרביתם פעילים בשעות הלילה. בעשור האחרון השקיעו חוקרים וארגוני טבע מאמצים רבים כדי לאתר את הלוריס, אך חזרו עם תצפיות מועטות בלבד, דבר שיתכן ומעיד על נדירות החיה בטבע בשילוב עם אורח חייה הנחבא אל הכלים.
"זו הפעם הראשונה שישנה תצפית, בדיקה פיזית מקיפה וצילומים של הלוריס מאז שהתגלה לראשונה בסרי לנקה", דיווחה קבוצת החוקרים מסרי לנקה ומבריטניה על הממצאים ביולי שעבר. לדבריהם, בשנת 1937 נלכדו בטבע שני הפרטים הראשונים, שהמליטו בהמשך שני גורים נוספים. במשך 72 השנים הבאות דווחו רק על ארבע תצפיות בלבד של תת-המין הנדיר בטבע.
החיפושים הנרחבים אחרי הלוריס נמשכו כ-200 שעות ונערכו ברצועת שטח של כשני קילומטרים ביערות הגשם בסרי לנקה. החוקרים סיפרו כי צעדו באיטיות ביערות הרריים במשך כ-18 שעות ביום בחיפוש אחרי החיה. לבסוף, הם הצליחו לאתר אותה על עץ ביערות הרריים בגובה של של 1,940 מטר. הלוריס נצפה באותו אזור בו נלכד לראשונה אחד הלוריסים בשנות ה-30. מאחר שמדובר בקיפוף איטי, הוא נתפס על ידי החוקרים שמדדו ושקלו אותו במהירות, כדי לא לגרום לו לעקה רבה. במהלך הבדיקה הם איפשרו לו להיאחז בענפים כדי לאפשר לו להיות יציב. הלוריס הזכר שוקל 220 גרם ואורכו כ-20 ס"מ בלבד, ניחן בעיניים חומות-אדמדמות גדולות, המאפשרות לו להתמצא היטב בחשיכה, חוטם ורדרד ופרווה סמיכה. בתום הבדיקה, שוחרר הלוריס בחזרה לטבע.
לפנייה לכתב/ת 
