חשיפה: מסמכים סודיים של הבימה נזרקו לרחוב

מי שבר שיא באיחור להצגות? מי שרפה בגד וזכתה לאיום שתופיע בתלבושת שרופה? מה אמר עידן אלתרמן לקהל שהקפיץ את המנכ"ל? כמה עלה לשחרר את ישי גולן לצילומים? האם פרץ צחוק של שחקנים ראוי לקנס של 500 שקל? באיזה מצב היה אורי הוכמן כשאיחר להצגה? מדוע שחקנית 'בוסתן ספרדי' קיבלה 300 דולר לערב ואחרת 350 שקל? כמה משלם שחקן לסוכן? כמה עלה לארח את תיאטראות אירופה? ומדוע רמי הויברגר חויב לדבר בנימוס, אחרת ייקנס ב-20 אלף שקל?

ערימות המסמכים של הבימה. על המדרכה, לעיני כל(צילום: עמית קוטלר)

על השאלות האלה ועל רבות אחרות, עונים אלפי מסמכים שנמצאו זרוקים על מדרכה ברחוב ליאונרדו דה וינצ'י בתל-אביב, וחושפים פרטים אישיים וחוזי התקשרות בין התיאטרון הלאומי, הבימה, לבין עובדיו, שחקניו ויוצריו. המסמכים, שהתגוללו לרחוב ככל הנראה במהלך המעבר של משרדי התיאטרון הזמניים בחזרה אל אולם הבית, ונמצאו על ידי צוות ynet, שופכים אור על הנעשה מאחורי הקלעים של התיאטרון הישראלי.

כמו כן, חושפים המסמכים גם פרטים אינטימיים, לעתים מביכים, על שחקנים בכירים בתיאטרון, פערי שכר, חלופות מכתבים הקשורים בעובדים ומערכי כוחות פנים וחוץ ממסדיים, בהם - כך בין היתר - גם נהלי ההתקשרות בין שחקנים ויוצרים לבין מנהלים אישיים וסוכנים.

חוזים, תיקים אישיים ופרוטוקולים זרוקים ברחוב(צילום: עמית קוטלר)

בין אלפי המסמכים ישנם גם חוזי התקשרויות בין הבימה לתיאטרונים אחרים בישראל ובחו"ל, פרוטוקולים של ישיבות הנהלה עם תוכן אסטרטגי של אופן פעילות התיאטרון, פילוח תקציבי הפקה, פרטי מכרזים והסכמים מול משרדי ממשלה ואיגודים מקצועיים. גם כתובות מגורים, מספרי טלפון, מספרי תעודות זהות, חשבונות בנק, תיקי ניכויים במס הכנסה וקצבאות פנסיה, נחשפו ללא כל השגחה בפני כל והושלכו לרחוב.

ההתנהלות מעוררת תמיהה, שכן כל חוזה סטנדרטי של התיאטרון מול שחקנים, עובדים ויוצרים, כולל סעיף לפיו נאסר עליהם למסור לכל אדם או גוף שאינו חלק מהבימה אינפורמציה מכל סוג שהוא על הנעשה בתיאטרון. כך, נדמה כי אזלת היד מעידה יותר מכל על רשלנות מזלזלת.

מי שהתיאטרון חפץ ביקרו

כוחם של שחקנים ויוצרים בתיאטרון לא נמדד רק בסכומי הכסף שהם מקבלים תמורת תקופת חזרות או הצגות בודדות, אלא גם בתנאים שהעמידו בחוזה ההתקשרות שנחתם בינם לבין הבימה. לצד סעיפים סטנדרטיים כמו קביעת מינימום הצגות בחודש שיבטיחו הכנסה קבועה, שכר גלובלי לתקופת חזרות והצגות בודדות או אחוזי תמלוגים ליוצרים, ישנם גם לא מעט תנאים מפתיעים - הרבה יותר מהתחייבות הבימה בפני יעקב כהן, שקיבל 4,500 שקל לכל הרצה של "בוסתן ספרדי", עם מינימום מובטח לעשר הצגות בחודש.

"בוסתן ספרדי". 4,500 שקל ליעקב כהן, התחייבות לעשר הצגות בחודש (ז'ראר אלון)

כך למשל, בחוזה ההתקשרות בין יגאל נאור לבין הבימה, דורש השחקן לשבת בקדמת הרכב בהסעות להצגות כמו גם מנוי לחניון או הסדר חניה בקירבת התיאטרון. נאור הוא בין השחקנים הבודדים בתיאטרון שזכאי לפיצויי פיטורים בתום ההתקשרות, דמי הבראה וחופשה. גם בחוזה של השחקן רמי הויברגר ישנן, כך מתברר, התניות יוצאות דופן, בהן הופעת שמו בכל פרסומי ההפקות, ראשון ברשימת השחקנים. את דבורה קידר התחייב התיאטרון לנייד ישירות מביתה להצגות חוץ.

ויש את אלה שהתיאטרון, על פניו, רצה לאורך השנים ביקרם. איציק ויינגרטן למשל, שחתם על חוזה שהסדיר את העסקתו כבמאי וחבר ההנהלה האמנותית תמורת משכורת חודשית, חופשה שנתית, קרן פנסיה והשתלמות כמו גם התחייבות לבימוי של לפחות הצגה בשנה תמורת 165% מתעריפי הבימה לבימוי באולם גדול.

אלפי מסמכים של התיאטרון הלאומי ברחוב בתל-אביב‏ (צילום: מרב יודילוביץ')

1

2

3

4

5

ויש את הבמאית והדרמטורגית, שיר פרייבך, שהועסקה במשך שנתיים כנציגת תיאטרון הבימה בלונדון, ג'וב חלומות שנתפר למידותיה וכלל תשלום של 400 ליש"ט לחודש והחזר הוצאות על כרטיסים להצגות בהן צפתה, טלפונים, משלוח פקסים ודואר, רכישת טקסטים והחזרי נסיעות.

"כל מה שהיה צריך זה לקפוץ לקנות מגרסה ב-300 שקל"

רבים מהשחקנים והיוצרים, שהביעו מורת רוח אל מול הממצאים, סירבו להגיב לכתבה בשמותיהם. "זה די מזעזע שפרטים אישיים שלנו נחשפים בצורה שכזו. לא שיש מה להסתיר, ובכל זאת, זה מביך", אמרו שחקנים בשיחות עם ynet.

תיאטרון הבימה. "ניירת שנועדה לגריסה, תקלה וטעות שתיבדק"(צילום: עמית קוטלר)

השחקן יגאל נאור אמר ל-ynet בתגובה: "זו פגיעה לא ראויה בפרטיות, ואני לא חושב שיש מי שיחלוק על כך. זה לא צריך היה לקרות. בכל הנוגע אלי, אין לי מה להסתיר. אבל אם מישהו נפגע, אני מניח שיש לו את כל הסיבות להיפגע. אני משער שמדובר במסמכים שהיו אמורים להיגרס במעבר של משרדי הבימה לבניין החדש. כל מה שצריך היה זה לקפוץ לאופיס דיפו ולקנות מגרסה ב-300 שקל. מישהו פשוט התעצל לעשות את עבודתו. זה לא בסדר".

סוכן האמנים, שי נשר, אמר בתגובה: "אני מסכים שיש פה רשלנות. חוזים אישיים בין אמן לגוף שמעסיק אותו או מערכי הכוחות בתוך התיאטרון לא אמורים להיחשף בצורה שכזו, שיש בה חדירה לצנעת הפרט. זה יכול וצריך היה להימנע. אני מצטער שהחומרים האלה נחשפו אבל מניח שזה יכול היה לקרות בקלות גם במקומות אחרים".

הבימה: "התיאטרון מתנצל על עגמת הנפש"

מהנהלת הבימה נמסר בתגובה: "ההנהלה רואה חשיבות רבה בשמירה על צנעת הפרט כמו גם על חיסיון נתונים הקשורים לעובדים, לשחקנים וליוצרים המועסקים בתיאטרון. נסיבות המקרה מצערות והן ייבדקו לאשורן. בהתאם לתוצאות הבדיקה תפעל ההנהלה למניעת הישנותם של מקרים כאלה בעתיד. במהלך חמש השנים האחרונות פעלו משרדי התיאטרון הלאומי מעשרה מוקדים שונים ברחבי העיר תל-אביב.

המעבר בחזרה לבית הקבע היה אופרציה מערכתית מורכבת שבמהלכה, ככל הנראה, אירעה התקלה האומללה הזו.

"מאות ארגזים עם מסמכים מסוגים שונים הועברו במהלך חודשי המעבר לגריסה על ידי חברה חיצונית בשל היקף החומר. מבדיקה ראשונית עולה כי המסמכים שנמצאו, הם חלק מתוך הניירת שנועדה לגריסה. מדובר בתקלה ובטעות אנוש שכאמור תיבדק. הבימה רואה עצמו כתיאטרון מחויב לעובדיו, שחקניו ויוצריו, ומתנצל על עגמת הנפש במידה ונגרמה בעקיפין למי מהם".

סייעו בהבאת הכתבה לפרסום: ערן בר-און, דרור עמיר ועמית קוטלר

המידע הראשוני לכתבה זו הגיע במייל האדום