אלפי בני נוער נגד חוק טל: "אפליה בלתי מוסרית"
הכרזת ראש הממשלה על הכוונה להאריך בחמש שנים נוספות את הפטור מגיוס לבחורי הישיבה עוררה כעס רב בקרב פוליטיקאים ותלמידים העומדים לפני גיוס. אלפים כבר חתמו על עצומה, ויוזמי מכתב השמיניסטים מאיימים: "נצליח איפה שהמבוגרים נכשלו, אנחנו דור פחות ציני ופחות מדוכא"
"חוק טל", המעניק פטור מגיוס לצבא לבחורי ישיבה, עלה אתמול (יום ב') שוב לכותרות לאחר הודעת ראש הממשלה על כוונתו להאריכו בחמש שנים נוספות. בחינת המצב בשטח, עם זאת, מעלה כי לקואליציה צפוי מאבק מורכב בדרך לאישור ההארכה. שמיניסטים רבים כבר מביעים מחאתם, כמו גם גורמים שונים במערכת הפוליטית. מולם, קורא צעיר חרדי שצפוי להתגייס בעוד כשבועיים להרגעת הביקורת ולבחינה אובייקטיבית של תהליכי ההשתלבות של חבריו בצה"ל.
עוד בערוץ החדשות:
תוך פחות משבוע, חתמו כבר קרוב ל-4,000 שמיניסטים על "מכתב השמיניסטים", שפורסם לראשונה ב-ynet. בני הנוער מתכוונים כעת למסד את המאבק ולבחון אפשרויות להגביר את מחאתם. "זה התחיל במכתב ולא ייעצר בו", אמר ל-ynet יוזם המכתב, יותם ברגר, תלמיד כיתה י"ב מהתיכון שליד האוניברסיטה בירושלים. "נדון באפשרויות שונות למאבק, מהפגנות ופעילות פרלמנטרית, דרך הצפת לשכות הח"כים והשרים בפקסים ובמיילים, ועד להשבתת מחאה של בתי הספר".
ברגר הדגיש כי המוחים "כאן כדי לרוץ למרחקים ארוכים, ואני בטוח שנצליח איפה שהמבוגרים נכשלו. אנחנו דור פחות ציני ופחות מדוכא". לדבריו, "אנחנו זועמים על דברי ראש הממשלה, ולכן נעבור
לצעדים אופרטיביים נגד ההחלטה המקוממת והמפלה. המטרה היא לקדם מאבק ציבורי ואידיאולוגי נגד האפליה העמוקה והבלתי מוסרית שמהווה חוק טל. התחייבנו שבעת ההגעה לקלפי, אנחנו ומשפחותינו נדע אם הנבחרים מייצגים אותנו או את ש"ס ויהדות התורה".
עומר רוטשילד, שדחה את שירותו הצבאי בשנה לטובת שנת שירות, חתם גם הוא על המכתב. הוא ועשרות מחבריו לגרעין "עודד" של תנועת בני המושבים הוסיפו כי "חוק טל הינו חוק לא שוויוני. העובדה שאלפי בני נוער לא מתגייסים מדי שנה מעיקה עלינו. יש בנו מוטיבציה, אבל אם נסתכל על הנתונים, השירות שלנו, משמעותי ככל שיהיה, לא יספיק בקצב הזה. עמדתנו היא נגד חוק טל ולא נגד המגזר החרדי. אנחנו כן מאמינים שצריכה להיות התחשבות בצורכיהם השונים משלנו, אבל בצורה כזו שגם הם ישרתו בצה"ל".
במאבק הצעירים נוטלים חלק גם פעילי הפורום לשוויון בנטל, שהגיעו למשכן הכנסת וניסו לשכנע את חברי הסיעות להתנגד לאשרור החוק. מירי בראון, יו"ר הפורום, אמרה כי "דיברנו עם חברי כנסת ציונים מכל הקשת, ולכולם הסברנו שהצבענו להם ולא לאלי ישי ולא לאחמד טיבי. לצערי, דברינו נפלו על אזניים ערלות ועל ח"כים שתומכים בנו עקרונית, אבל מפחדים להפיל את הקואליציה שלהם".
"דברים שלא היו קיימים מאז קום המדינה"
א' בן ה-25, חרדי שמתגייס לצה"ל בעוד כשבועיים במסגרת "חוק טל", אחרי כמה שנות לימוד בישיבה ושנת הכרעה, טען בשיחה עם ynet כי "לא רק שהביקורת מוטעית מיסודה, היא גם מכשילה כל ניסיון ליצור שוויון אמיתי. הסטטיסטיקה מצביעה על עלייה דרסטית בשיעור המתגייסים מקרב הציבור החרדי בשלוש השנים האחרונות, ומה שלא רואים במספרים זה את השינוי המשמעותי בדעת הקהל בנושא הזה, ואת הלגיטימציה שהשירות זוכה לה אצלנו - דברים שלא היו קיימים מאז קום המדינה".
לדבריו, "כל זה לא היה קורה ובוודאי שלא היה יכול להצליח בלי חוק טל, שיצר שיח אחר בקרב הרבה מאוד תלמידי ישיבות ואברכי כולל. אני בהחלט יכול להבין את אלה שמקדשים את ערך השוויון, וגם לנו הוא חשוב, אבל הם חייבים להפנים שהוא לא יושג בלי להתחשב קודם כל במצב שנוצר פה מקום המדינה, שלא ניתן לשינוי בכוחניות ובפזיזות".
"משימה לאומית"
אופק הרניק, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, אמרה כי "לאור תחושת התסכול מחוסר השוויון, אנו חייבים לדאוג לשירות של כלל המגזרים. כור ההיתוך החיובי שנוצר מהשירות הצה"לי או הלאומי יוצר את החיבור בין התרבויות השונות
לכדי חברה אחת מלוכדת. לכן, שיתוף כלל בני הנוער במסגרות אלו הוא משימה לאומית".
צחי דבוש, יו"ר מועצת הנוער בשוהם, אמר כי "מפריע לי מאוד שאני צריך להתגייס לצבא ולשאוף לעשות שירות משמעותי, ואילו החרדים פטורים מגיוס ולא לוקחים כל חלק בנטל ובתרומה למדינה. אין לי בעיה שתורתם אומנותם, אבל הם בהחלט יכולים וחייבים לעשות שירות לאומי".
גל אבירם, תלמיד י"ב מצפון הארץ, הוסיף כי "זו בעיה קשה מאוד שהחרדים לא מתגייסים לצבא ולא נושאים בנטל החברתי. הם כמעט מיליון אנשים, חלק מאוד משמעותי בחברה, ואם המגמה הזאת תימשך, בסופו של דבר לא יהיה מי שיעשה צבא".
ליאור ברנע, שמיניסט נוסף ממרכז הארץ, הביע תמיכה במתנגדים לחוק, ואמר כי "לא ייתכן שרוב מסיימי התיכון יתגייסו לשירות צבאי, ושאר החרדים לא יתגייסו להגן על המדינה. אותם בני נוער חרדים חיים פה כאחד האדם, חובתם היא כחובת כולם. הגיע הזמן שמישהו במדינה יעשה משהו בנידון".
גם במערכת הפוליטית התגלו מעוזי התנגדות להחלטת הממשלה המסתמנת, אם כי לא ברור כעת מה יהיו יחסי הכוחות בהצבעה העתידית. ח"כ אורית זוארץ (קדימה), חברה בוועדת החוץ והביטחון, אמרה כי "ראש הממשלה ושר הביטחון שלו מפחדים ממשבר קואליציוני ומוכרים את ערכי השוויון בנטל ככופר להישרדותם הפוליטית. זה כבר לא צבא העם", הדגישה.
ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), הוסיף כי "לתלמיד הישיבה יותר משתלם כלכלית ללכת לישיבה מאשר לצבא או לשירות לאומי. חוק טל לא רק שפוגע בעקרון השוויון בנטל אלא הוא גם פוגע בחוסנה של הכלכלה הישראלית".
גם ח"כ איתן כבל, תקף את המהלך ואמר כי "הגיעה השעה לבטל את החוק השערורייתי הזה, אך לצערי אין בנמצא ממשלה מספיק אמיצה שתעשה זאת. בימים בהם אנו מחפשים צדק חברתי, אין לו מקום בלקסיקון שלנו".
יו"ר סיעת העבודה, ח"כ יצחק הרצוג, אמר כי סיעתו תצביע נגד ההארכה. "אנו מאמינים בצורך לשלב חרדים בכל מעגלי החיים. חוק טל, למרות כוונותיו, טרם הניב את התוצאה המבוקשת, ולכן ראש הממשלה טועה בכך שאינו מביא מהר ככל שיקדם חוק מתוקן ומעודכן אשר יגשים את המטרות הללו".
ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) הוסיף כי "כולנו הופתענו שהחוק הזה עולה כבר ביום ראשון. זה חוק שנולד בחטא וצריך
להפסיקו. יש לגייס את האנשים לצה"ל. החוק מנוגד לתפיסה הבסיסית של שוויון ונשיאה בנטל. מדינת ישראל לא תוכל לשאת את חוסר השוויון הזה לאורך זמן וחייבים לשנות את סדר העדיפויות".
ח"כ מירי רגב (הליכוד), הדגישה כי "התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך שכל אחד שיכול לשרת בצבא יעשה זאת. בן גוריון, שקבע מכסות לחרדים שלא מתגייסים, לא חשב שנגיע לכמויות האלה. אין ספק שהממשלה והכנסת יצטרכו להכין הסכם חדש שיוכל לגייס יותר חרדים לצבא ולשירות לאומי, וכך גם ערבים".
שר הביטחון, אהוד ברק, מסר בתגובה כי "בסופו של דבר החוק לא עמד בתקוות שתלינו בו כולנו לפני 10 שנים, ולהערכתי, הדבר הנכון לעשות זה להאריך אותו בשנה בלבד, ובמהלך השנה הזאת לשבת על המדוכה ולמצוא את הדרך שבה נגיע לסידור חדש של הנושא כולו".
ברק הוסיף כי "צה"ל צריך להיות מסוגל לבחור ולקבוע מי אלו האנשים שהוא רוצה לגייס, כל האחרים יצטרכו ללכת לשנת שירות לאומי-אזרחי. הדבר הנוסף הוא הצורך שהמדינה תתגמל את החיילים שאכן נבחרים ונשארים בשרות במשך השנה השנייה והשלישית. רק תהליך כזה יכול להביא לפתרון נכון של סוגיה מאוד חשובה במדינה, שעדיין תידרש לדורות של צבא חזק ומצד שני איננה יכולה או לא תוכל בעתיד לגייס את כל המחזור בלי יוצא מן הכלל".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
