תרומת זרע? תחשבי על הילד

עשרים שנה היא רואה אותן. יום יום באות אליה נשים שרוצות ללדת ילד בכל תנאי ובכל גיל. עם זוגיות וגם לבד. לפני כמה שנים, ד"ר ענת שטיין (48), אפילו הצטרפה אליהן במרוץ המפרך הזה לעבר הבאת ילד לעולם. במשך כשנתיים גם היא עברה טיפולים במוסד הרפואי שבו היא עובדת. בעבר, כמומחית להפריה חוץ גופית והיום כמנהלת בנק זרע.

להיות או לא?

• מה הביא לשינוי?
  

"אחרי שעברתי עוד טיפול פוריות ועוד טיפול, פתאום שמתי לב שבכל פעם שבה תוצאת הבדיקה הייתה שלילית, נשמתי לרווחה ואפילו שמחתי. אחרי שזה קרה שוב ושוב, והבנתי שהשמחה הזו לא מקרית או זמנית, החלטתי לבדוק מאיפה נובעת הסתירה. התחלתי לברר עם עצמי למה כשעוד היריון לא צלח יש לי תחושת הקלה נפלאה, ובגיל 43 בחרתי סופית לא להרות וללדת".

מתלבטת אם להיות אם חד הורית? ד"ר ענת שטיין לא ממליצה (צילום: Shutterstock)

• מאיזו משפחה את באה?
  

"נורמטיבית לגמרי. כזו שבה יש אבא ואמא ואח ואחות, שכולם אוהבים ילדים. חשוב לי להבהיר שאין לי שום דבר נגד הבאת ילדים לעולם. כשיש זוגיות, זה יכול להיות אפילו נחמד לגדל אותם".

• אז מדוע לא יצרת לעצמך זוגיות?
  

"כי עוד לא מצאתי את הנסיך, כי אני לא רוצה להיות עם מי שיכפה עליי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות. כי אני תמיד מעדיפה את העצמאות שלי. אני לא נגד מערכת יחסים זוגית, אבל אולי אני בררנית מדי. בכל מקרה זה עניין פרטי שלי ואף פעם לא הבנתי מדוע ישראלים מרשים לעצמם לדחוף את האף ולשאול למה את לא מתחתנת או מדוע את לא יולדת לבד. לא רק קרובי משפחה או חברים עושים את זה. אפילו הבוס, הרופא או האיש מהמכולת מרשים לעצמם לחטט לך בחיים. בעיני, זו ממש חוצפה".

אמהות יחידניות חולות יותר

הספר של שטיין מתאר באופן חד, ברור ולעתים בוטה את הקשיים הצפויים למי שמגדלת ילד לבד. היא מצטטת נתונים לפיהם אימהות יחידניות נוטות לחלות יותר (ואז מי יטפל בילד?). היא מספרת על המון קשיים פסיכולוגיים שצפויים לאם היחידנית ולילדיה וגם מזהירה מפני קשיים כלכליים שאליהם אישה מכניסה את עצמה כשהיא בוחרת להביא לבדה ילד לעולם.

• למה היה חשוב לך לתאר את כל הקשיים והבעיות האלה?
  

"כי רציתי להציב מראה מול כל גורמי הסיכון ולחשוף גם את הרכיבים שנשים רבות לא לוקחות בחשבון. כדי שאחרי הלידה הן לא יוכלו לומר 'אבל לא אמרו לי; לא ידעתי שזה כל כך קשה, יקר, מסובך, תובעני,מעייף'. אני טיפוס סגור, ובכל זאת החלטתי לפרסם את דעותיי, על אף שהיה לי ברור שלא כולם יסכימו איתי ושאשמע ביקורת ויהיו ריקושטים בגלל מה שכתבתי. אבל לא איכפת לי.

"אני מאמינה שצריך וחשוב לשים את הנושא הזה על השולחן. לאפשר גם למי שמתלבטת להבין שהיא לא היחידה. שמותר גם להשמיע את קולה של מי שאומרת, כמוני, שלא להביא ילד לעולם זה לחשוב גם על טובתו, ולא רק על טובת עצמך.

"השקעתי כמה שנים בתחקיר ובכתיבת הספר כי רציתי לעזור. לתת לגיטימציה לאלה שמתלבטות אם זה בסדר לא להביא ילדים. היה לי חשוב להסיר את העמימות מנושא ההורות היחידנית. להבהיר שלהחליט בגיל מבוגר לגדל ילד לבד זה קשה ויקר ודורש תמיכה משפחתית ומצב כלכלי איתן ובטוח. רציתי להזהיר את מי שבוחרת בגישת 'יהיה בסדר' ולהסביר לה שכדאי לחשוב על הדברים מראש.

"חשוב לי להדגיש שכתבתי את הספר למען אלה שדומות לי ומתלבטות. למענן, רציתי להצביע על הסכנות של ההיריון בגיל מבוגר גם לאם וגם לתינוק ולהסביר גם למה כל כך הרבה אימהות יחידניות גולשות אל מתחת לקו העוני. הספר הזה נכתב כי בתהליך האישי שעברתי הבנתי שכל ההחלטות שלנו הן לא תוצר בלעדי וגם לא באמת בחירה. מופעל עלינו לחץ אדיר, שלא תמיד אנחנו מודעות אליו.

"בישראל, אם החלטת לא להתחתן וגם לא להביא ילדים, את בעצם מציבה את עצמך בשלב הנמוך ביותר בסולם החברתי. ממש הופכת לאזרחית סוג ב'. לי היה חשוב להבהיר שאין קשר בין נשיות לאמהות. אם את בוחרת לא להביא ילד לעולם זה לא אומר שאת שווה פחות, אולי להפך. היה לי חשוב להשמיע את הקול של הנשים שלא באמת רוצות להקים משפחה, אף שבחברה הישראלית כולן יודעות שהן צריכות. כי הרי לזה גידלו אותן. הרי זה מה שמצפים מהן לעשות, עם או בלי בן זוג".

מסכימים עם ד"ר ענת שטיין? חושבים שהיא טועה? טקבקו בתגובה