טשטוש רותי פוגל: "באהבה ובאמונה" ובהשפלה

עוד בערוץ היהדות - קראו:

• אחרי התלונה: "הרב יוסף בצער גדול"
• קרבות עקובים מדיו: מי יירש את הרב אלישיב
• ברוך שפטרנו מזיוה וברי באח הגדול/ דעה  
  

תגובת מכון מאיר לא איחרה לבוא. "עלון 'באהבה ובאמונה' הוא עלון תורני המופץ ונקרא בתוך בתי הכנסת", נאמר שם, "בשל כך, מדיניות העלון היא לא לפרסם תמונות נשים בו. פרסום המודעה באופן זה נגרם בשל טעות אנוש ובלא כל כוונה לפגוע חלילה". לאחר מכן הבהירו אנשי המכון שהם כבר הספיקו להתנצל בפני משפחת המנוחה.

רותי פוגל ז"ל. לפני ואחרי הטשטוש

מה ניתן ללמוד מהתגובה? מישהו במערכת העלון, מגרפיקאי/ת ועד העורך/ת, החליט להגדיל ראש, כנראה ללא התייעצות עם ראשי המכון, ולצנזר את תמונה של רותי פוגל. אבל למה הוא עשה את זה? מה גורם לאדם מהשורה לראות תמונת אישה צנועה לגמרי שהלכה לעולמה, ולחשוב שיש חשש שמא תמונתה עלולה לגרום לאי-אלו הרהורי עבירה אצל הקורא הממוצע?

את התשובה אפשר למצוא במשפט המסביר כי "מדיניות העלון היא לא לפרסם תמונות נשים בו". משמע, הפעם כשמדובר באישה שהלכה לעולמה אכן לא היה

צריך לצנזר, אבל סתם אישה חיה ונושמת - ודאי שראוי לצנזר.

מי שרואה בעיה בפרסום תמונה של אישה, ודאי אישה צנועה, ללא כל ניסיון ליצור "פוזה" מגרה, מי שמדיר אישה מפרסומיו, שלא יתפלא שהמסר שלו מחלחל מטה בצורה מושלמת ומביא לכך שאחד המעורבים בהפקת העלון מגדיל ראש, ורואה סכנה לשמירת העיניים בפרסום דמותה של אישה צדיקה שמסרה נפשה על קדושת הארץ, ושבימים אלה נערכים אזכרות לקראת יום השנה להירצחה.

אני מתאר לעצמי שעד לרגע שבו החלו הפרסומים והתגובות הקשות להשתולל באינטרנט, הם לא ראו בכך כל בעיה ובוודאי היו גאים על הפתרון היצירתי שמצאו "ללכת עם ולהרגיש בלי" - לפרסם את המודעה כפי שהיא בשינוי קטן, אבל כל-כך משפיל. לא משפיל את רותי פוגל, אלא בעיקר אותם ואת ציבור הקוראים שלהם.

• הכותב הוא יועץ תקשורת.