אם הצביעות הייתה מחלה אורטופדית
יותר מעשור מימנה המדינה חלק ניכר מהקמת מגרון. מעמד "הקרקע הפרטית" נגזר ממנהג האשמי והבעלים ידרשו בעלות כשדני דין יחזור. זה לא מפריע למדינה להתחייב להרוס הכול
אריאל "לרוץ ולתפוס את כל הגבעות" שרון היה ראש הממשלה שגילה את האור. כשנדרש לסוגיית המאחזים שהוקמו ביהודה ובשומרון והבין את הסבך המשפטי, המדיני, המוסרי, הפוליטי והאנושי שנוצר בסוגיה הזו - הניף באחת את החרב על הפלונטר הגורדי והכריז: "מה שחוקי חוקי ומה שלא חוקי לא חוקי".
בשיא הצביעות והציניות מינה את עו"ד טליה ששון (זה שהיא מרצ וגרוע מזה ידענו עוד כשעבדה בפרקליטות) לכתוב לו דו"ח על מעלליו, ולהסביר לו מה חוקי ומה לא חוקי. אולמרט, שניסה ללכת בעקבותיו, שלח 250 איש מעמונה לחדרי המיון בירושלים (ואני ביניהם) בניסיונו להסביר להם, ולהכניס לראשם, באמצעות פתיחת הגולגולת, מה חוקי ומה לא. מאותו רגע נמנע מניסויים נוספים בבני אדם, והוא מתרכז מאז בהשלכות אחרות של שלטון החוק. נתניהו בתורו שוב גילה את האור ואף פיתח אפיק פרשני משלו לאותן אמיתות חקוקות בסלע והבהיר: מאחזים הנמצאים על קרקע פרטית יוסרו, ואלו הנמצאים על אדמת המדינה יוסדרו.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
תהיה טייקון עם מצפון. מכתב לאלפיון העליון / ליה נירגד
המניפולציות של ועדת שניט / אסתר הרצוג
רק שהחיים מורכבים יותר מהניסיון לפתור סוגיות מסובכות באמצעות החרב או האלה. מהי "קרקע פרטית"? ומסובך מזה: "מהי קרקע פרטית באיו"ש"? הסבך המשפטי של דיני קרקעות באיו"ש מורכב מנדבכים ממלוכיים, עותומניים, בריטיים, ירדניים וצווי המינהל האזרחי הישראלי. הזיופים, ההונאות, הרישומים הכוזבים והפיקטיביים מושלים בכיפה.
ערבי שמכר שדה ליהודי צפוי לגזר דין מוות ברשות הפלסטינית ולכן ימכור ולא ירשום. ערבי שהבין שרוח טליה ששון נושבת במינהל האזרחי ישתלט על אדמות ויטען לבעלות מימי סלאח א-דין, כשהוא יודע שדי בתביעה בלי הוכחת בעלות כדי שהמדינה תבוא לבג"ץ על פי בקשת "שלום עכשיו", תהנהן ותכיר בכך שהאדמה היא "אדמה פרטית". אגב כשאותה מדינה נתבעת באותו תיק מגרון לשלם פיצויים לפלסטינים על השימוש שעשו המתיישבים בקרקע, מגלה פתאום את האמת כפי שהיא נשקפת מהצד של הכיס שלה. עתה היא תובעת הוכחת בעלות, וכשהערבי אינו מסוגל להוכיח בעלות ומושך את תביעתו, דווקא הוא משלם הוצאות משפט לנתבעים.
במשך יותר מעשר שנים מימנה המדינה חלק ניכר מהקמת היישוב מגרון, שבו גרות 50 משפחות עם יותר מ-200 ילדים. לרוב האדמות שהיישוב בנוי עליהן אין "בעלי קרקע" ערבים חיים וקיימים היכולים להתייצב בפני בית המשפט ולהוכיח את בעלותם. מעמד "הקרקע הפרטית" נגזר ממנהגו של השלטון ההאשמי לרשום קרקעות ביו"ש על שם כפרים כדי לזכות בנאמנות המוכתרים, ואלו בתורם "רשמו" שמות אמיתיים או מדומים כדי "לחלק" את הקרקע, אך בפועל להמשיך ולשלוט בה. וגם אם נדון בסוגיה לחומרה - מדובר בקרקעות של אנשים שאינם קיימים בשטח, כלומר "אדמות נפקדים".
כשדני דין יחזור
גם מי שסבור שמעמד ישראל ביו"ש הוא של מדינה כובשת על-פי המשפט הבינלאומי, יודע שמותר על פי עקרונות המשפט הזה לשלטון הצבאי להחכיר את הקרקעות הללו לשימוש מתיישבי מגרון, תוך שהם מתחייבים שאם יבוא אי פעם הערבי הטוען להיות בעל הקרקע ויוכיח בעלותו, תושב לו הקרקע שהושבחה על ידי בנייה או עיבוד חקלאי. כך קובעת חוות דעת משפטית של משפטנים בכירים, ובהם אלן בייקר שהיה היועץ המשפטי של משרד החוץ. זה כמובן יקרה מיד בסמוך להגעתו של משיח צדקנו או עם שובו הבלתי נמנע של דני דין.
"הפשרה" המוצעת על ידי השר בגין בסוגיית מגרון (המדינה התחייבה להרוס עד 31 במרס) יכולה למנוע שפיכות דמים רק אם יתווסף לה נדבך נוסף אחד: החכרת אדמות הנפקדים תוך התחייבות לפנות אם הנפקד יתייצב. אם לא היינו בטוחים שכל טענת הבעלות בשקר יסודה לא היינו מתחייבים כך, הלא כן?
אלא שהצביעות המניעה את האנשים ב"שלום עכשיו" ונציגיהם בפרקליטות ובמינהל האזרחי, שמבקשים להרוס את מגרון בשם "שלטון החוק", עמוקה כל כך - שספק אם ישתכנעו שהחוק שהם נושאים ברמה מאפשר בהחלט המשך פריחתו ושגשוגו של היישוב. ועל זה נאמר: אם הצביעות הייתה מחלה אורטופדית, הם היו בגבס כל החיים.
ח"כ אריה אלדד, האיחוד הלאומי
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
