לראשונה בטורקיה: סרט על תופעת רצח הומואים
"רקדן הזֶנֶה" מבוסס על רצח חברם של הבמאים בידי אביו. היה זה פשע השנאה ההומופובי הרשמי הראשון במדינה. הסרט מתאר את חייהם של רקדן בטן ושני חבריו, סטודנט טורקי וצלם גרמני
צפו בקדימון לסרט (אנגלית):
"מטרתנו העיקרית הייתה לספר את סיפורו של אחמט, אבל רצינו גם לחשוף את הלחץ שבני הקהילה נתונים בו מצד משפחותיהם, החברה והרשויות", אמר מחמט בינאי, שביים את הסרט עם ג'נר אלפר. הסרט זכה בארבעה פרסים בפסטיבל טורקי השנה, ונבחר לסרט הטוב ביותר בידי איגוד מבקרי הקולנוע במדינה.
יילדיז, שהיה חבר קרוב של שני הבמאים, היה סטודנט לפיזיקה באוניברסיטת מרמרה שבאיסטנבול. הוא נורה ב-15 ביולי 2008, כשיצא לאכול גלידה בזמן הפסקה מלימודים לבחינות. אביו נמלט וככל הנראה מסתתר בצפון עיראק.
לדברי בינאי, משפחתו של יילדיז חשדה שהוא הומו, אך קיוותה "לרפאו" בעזרת אימאמים. המשפחה לחצה עליו לשוב למחוז הולדתו סאנליאורפה, הידוע בשמרנותו ובמנהג הרווח בו לרצוח נשים בשל "פגיעה בכבוד המשפחה".
הסרט מתאר את חייו של יילדיז ואת חייהם של שני גברים אחרים: ג'ן, רקדן בטן ססגוני, ודניאל, צלם גרמני ביסקסואלי. דניאל, שאורחות החיים בטורקיה זרים לו, מעודד את יילדיז להיחשף בפני הוריו.
"אתה לא מבין", אומר לו יילדיז באחת הסצנות, "הכנות תהרוג אותי". לדברי הבמאי, יילדיז נרצח לאחר שסיפר להוריו כי הוא שוקל להגר לגרמניה ולהתחתן שם עם חברו.
בשנים האחרונות נרשמה התמתנות ביחס הרשויות לקהילה הגאה בטורקיה,
יחסית לשנות ה-80 וה-90, אז נהגה המשטרה לפשוט על אתרי הבילוי הפופולריים בקרב הומואים ולאסור על פסטיבלים גאים. מין הומוסקסואלי איננו פשע, ובערים גדולות פועלים מועדונים גאים בגלוי. עם זאת, בקרב הציבור הרחב רווחת עדיין חוסר סובלנות ניכרת.
"אם מכל האנשים שיצפו בסרט, רק עשרה ישנו את גישתם לנושא, אז היצרים יכולים להיות שמחים", אמר פעיל בארגון זכויות להט"ב בעיר דיירבקיר, הסמוכה למחוז שממנו הגיע יילדיז. הוא סירב לחשוף את שמו המלא מחשש לחייו.