מילה של מיכאלה (ברקו)
4 ילדים, 3 כלבים, 2 קריירות ובעל אחד. מיכאלה ברקו שלא הכרתם בטור אישי חדש ובלעדי לאתר לאשה, בו היא חולקת אתכן הקוראות, נשים ואמהות - סיפורים עסיסיים ותובנות על החיים
יוצאים לדרך
כשהגיעה ההצעה לכתוב טור אישי באתר לאשה, הסכמתי בהתרגשות. מדי שבוע אחלוק אתכן כאן הגיגים שונים, לפעמים זה יהיה משהו שקרה השבוע ומשך את תשומת הלב של כולנו, לפעמים סיפורים עסיסיים מקריירת הדוגמנות, לפעמים פשוט נחלוק מחשבות על החיים שלנו כנשים וכאמהות, תתפלאו כמה המכנה המשותף בינינו רחב.כשהגעתי לפגישה במערכת לאשה, השומר בכניסה לחניון אמר לי "את דומה קצת למיכאלה ברקו – רק שהיא הרבה יותר יפה", הודיתי לו בנימוס וחייכתי לעצמי. זה הזכיר לי אינספור מצבים בהם יכולתי לבחור להיעלב עד עמקי נשמתי – או להחליט לחייך ולהמשיך הלאה. כדי שנכיר קצת לעומק, הנה כמה מהמצבים בהם אני נתקלת ביומיום, כאלה שקורים גם לכל אחת מכן.
קצת טאקט בבקשה
בטוח שמשהו דומה קרה גם לכן: כשהייתי בהריון (אציין שבהריון אני משמינה 38 קילוגרם בממוצע, זה לא מנע ממני לעשות זאת ארבע פעמים), ניגשה אלי דיילת בטיסה, נגעה לי בבטן ואמרה "מה קרה לך מיכאלה? אני זוכרת אותך בתצוגת אופנה לפני 15 שנה, היית הרבה יותר רזה". עוד בענייני הריון, בערך שבועיים לפני הלידה מישהי צעקה לי באירוע לפני כולם, "מיכאלה, את נראית כמו אוהל!".
חובת ההוכחה
לא רק הערות עוקצניות חיצוניות הן מנת חלקה של דוגמנית, גם כאלה המתייחסות לאישיותה או השכלתה יש בשפע: כששואלים אותי "במה את עובדת?" ואני עונה בגאווה: "בלהיות אמא לארבעה", התשובה שלי מלווה בשתיקה לרגע של הצד השואל, ואז מגיע פרצוף קצת עקום ותוספת בנוסח "טוב, בטח יש לך מטפלת אז את לא ממש עסוקה".
עוד דבר ששמעתי יותר מפעם בחיים: "מה לך יש תואר שני? באמת? במה? איפה למדת?" ואז התוספת המתבקשת: "תגידי, לא עזרו לך קצת לקבל את התעודה?". (מה זאת אומרת? באוניברסיטה של הדוגמניות הבלונדיניות הייתי מצטיינת דיקן).
כשאני עומדת בתור לקופה בסופר, עם עגלה מלאה מצרכים ועגלה מלאה בתינוק צורח, תמיד יהיה מי שיבוא עם "רק דבר אחד קטן, אכפת לך לתת לי לעבור לפנייך?" אם העזתי לא להסכים, מיד מגיע הסינון השקט בין השיניים "תראו את זאת, חושבת את עצמה".
לפעמים יש גם אמירות נוקבות גם מבית: אחרי שפתחתי שבוע מראש את ספרי הבישול, קניתי את המצרכים הכי טובים, שקדתי על הכנת ארוחה מושקעת במשך יומיים, ואז זה מגיע, ש"אצל ענת הבשר יותר עסיסי, הקציצות של טלי יותר טעימות, העוגה של נאווה היא הכי הכי וגם - עדיף שתבקשי מסבתא שתביא את השניצלים שלה".
כשהתחלתי לדגמן הייתי צעירה, ענקית ועם שפתיים גדולות (לפני שהגיע טרנד המילוי המלאכותי) היו שאמרו "את התחלת לעבוד בחו"ל? בטח הם חיפשו משהו שונה... אין לך מראה של יפה קלאסית, את לא ממש רזה ויותר מידי גבוהה".
לסיכום, מילים של אחרים יכולות לפגוע ולעתים אפילו מכוונות לכך, אבל אפשר גם לתת להן להיכנס מאוזן אחת ולצאת מהשנייה, אני חושבת שכל אחת שנתקלת באמירה מעצבנת שכזו - צריכה לפתח מעט חוש הומור וברוב המקרים פשוט לשכוח מזה ולהמשיך הלאה. מילה שלי – זה יחסוך לכן את קמט העצבים במצח. שיהיה לכולם שבוע נפלא.
_a.jpg "צילום: גיא כושי ויריב פיין")
