היום: האסטרואיד ארוס מתקרב אלינו
זה לא יום הדין ולא כמו בארמגדון, אבל המעבר של גרם שמיים כה קרוב אלינו ממחיש לנו את הצורך בניטור של הגופים הללו, שפוטנציאל ההרס שלהם גלובלי ומוחלט
זה קורה פעם בשנתיים וחצי לערך: גרם השמים שסימנו 433, המכונה ארוס, יחלוף היום (ג') במרחק של 26 מיליון ק"מ מאיתנו - מרחק גדול רק פי 70 לערך מהמרחק בין כדור הארץ לירח.
עוד אסטרונומיה ב-ynet מדע:
ארוס הוא אסטרואיד מעניין ביותר. הרוב המכריע של האסטרואידים מצויים בחגורה שבין מאדים לצדק. המסה הכוללת של כל האסטרואידים אינה מגיעה לכדי שבריר ממסתו של כדור הארץ. אולם, מה שהופך, בין היתר, את האסטרואידים לגרמי שמיים מעניינים הוא דווקא ביוצאי הדופן שבהם, אלה שנזרקו מחגורת האסטרואידים אל פנים מערכת השמש שלנו, חלקם בעלי מסלולים המביאים אותם בקרבה מירבית אל כדור הארץ. הללו קרויים אסטרואידים קרובי ארץ (NEO's) והם מקבלים בשנים האחרונות יותר ויותר תשומת לב בגלל הפוטנציאל ההרסני שטמון בהתנגשות עם אחד מהם.
כאן המקום להעיר שכיום לא ידוע על אסטרואיד המצוי במסלול התנגשות עמנו. אך יש לזכור שלא מיפינו את כולם ורק בשבוע האחרון של ינואר התבשרנו על אסטרואיד בגודל של 11 מטרים, שחלף בקרבה גדולה מאוד, ובאופן מפתיע, ליד כדור הארץ. למרות שהסכנה הטמונה בהתנגשות עם אסטרואיד כה זעיר היא קטנה מאוד ורוב הסיכויים שרובו יישמד באטמוספירה, הרי שאירוע זה מוכיח שאף על פי הניטור הרציף, עדיין מספר גדול של אסטרואידים שמשייטים בסביבתנו, לא נתגלה עדיין.
2001: הנחיתה על ארוס
אסטרואיד ארוס מקיף את השמש כל 1.76 שנים והנקודה הקרובה ביותר במסלולו מצויה מעט מעבר למסלול כדור הארץ. צורתו של האסטרואיד מוארכת ואורכו 35 קילומטר בעוד שרוחבו כ-16 קילומטר והוא סובב סביב צירו אחת ל-5.5 ימים לערך. זהו אסטרואיד מטיפוס S, כלומר, מרביתו סלעית וצפיפותו הממוצעת, 2.7 גרם לסמ"ק, קטנה מזו של כדור הארץ ושל הירח. יש אסטרואידים שהם מתכתיים ויש שמכילים תרכובות פחמניות.
ארוס, שהוא בין הגדולים שבאסטרואידים קרובי ארץ, התגלה בשנת 1898. בצילומי תקריב של ארוס התגלה שפניו אינן שונות מכל גרם שמים סלעי אחר במערכת השמש והוא עשיר במכתשים שנגרמו על ידי פגיעה של מטאוריטים, כאשר הגדול בהם מגיע לקוטר של כ-5 ק"מ. ארוס גם היה האסטרואיד הראשון שזכה לנחיתה של נחתת על פניו ואירוע זה היה ב-12 בפברואר, שנת 2001, כאשר החללית NEAR נחתה בהצלחה על פניו, לאחר תמרונים מסובכים הנובעים מהכבידה הקלושה ביותר של האסטרואיד.
בעת הקרבה המרבית של האסטרואיד לכדור הארץ הוא ימצא בקבוצת סקסטנט, תוך שהוא נע לכיוון דרום מערב לכיוון קבוצת הידרה בקצב של כמעלה אחת ביום. בימים של הקרבה המירבית תהיה בהירותו קטנה מזו של נפטון אך יהיה אפשר לראותו בטלסקופ קטן. אגב, בעת הקרבה המרבית לכדור הארץ, יהיה האסטרואיד ארוס כ-20 מעלות דרומית מערבית לכוכב הלכת מאדים, הנראה בימים אלה בשעות הערב המאוחרות בקבוצת בתולה, מעל האופק המזרחי.
המעבר של ארוס בקרבה יחסית לכדור הארץ הוא תזכורת להימצאותם של גופים אלה בקרבת כדור הארץ ועל הסכנה הטמונה בהם וכמובן, על הצורך לעמוד על המשמר ולנטר את השמים באופן מתמיד כדי שיהיה בידינו מאגר נתונים שיכלול, אם לא את כל גרמי השמים המשייטים בקרבה מסוכנת, לפחות את רובם.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים , יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet .
לפנייה לכתב/ת 
