דרוש שמאל חדש

לפעמים, אין צורך בחזון פוליטי מפעים או ביכולת וירטואוזית בקריאת מפה. מספיק להכיר את משל הצרצר והנמלה, או בלבוש חז"ל, את "מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת". וכך, שעה שלקראת יום הבוחר, הימין עסוק בטיפוח ארץ המתנחלים ובחקיקה שתסיר כל הפרעה מדרכו הלאומנית, וזה המתקרא "מרכז" מתרבה לגרורות של שום-כלום, לא בשר ולא חלב (מתכון חביב במיוחד על המצביע הישראלי הממוצע), צד אחד על המפה הפוליטית לא התעורר עדיין מתרדמת החורף הארוכה.

עוד בערוץ הדעות  של ynet:

זכותה של ר' לשתוק / כינרת ראשי

חרדים לצה"ל? הפכו אותו לצבא מקצועי / אמנון לוי

מרצ שרויה בקיפאון עמוק ותמוה. היא לא אטרקטיבית, לא אלקטורלית, לא באמת קיימת בתודעה הציבורית. לידה, מפלגת האבודה, שמרוב קריצות לאמצע איבדה את התחושה בצד שמאל של גופה. להערכת הרופאים, להגיד "סוציאל דמוקרטים" שלוש פעמים ביום זה מקסים, ואולי אף מועיל בניסיונות השיקום, אבל עוד לא הופך את כבל, ברוורמן והרצוג לשמאלנים כלכליים ומדיניים (וד"ש מיו"ש לשלי).

משמאל לכל אלה - ודאי במחוזות השמאל הציוני - משתרעת שממה אחת גדולה. ההזנחה מפקירה את השטח שעליו תוקם הכנסת הבאה להתפשטות של הימין, פשוט כי אלה עושים במלאכה בדבקות ובחריצות של נמלה, טורחים בערב שבת - ויאכילו את כולנו במוצאיה. האבסורד וההחמצה זועקים כאן במשותף, שכן בניגוד לטענה הדמגוגית, השמאל רלוונטי היום כתמיד, ואולי מעט יותר. בתקופה של רמיסת זכויות אדם ואזרח, של תהליך מדיני שמצבו מוות מוחי, של יוקר מחייה משתולל ושל שירותים ציבוריים נעלמים - איך מעז שמאל אחראי להדיר רגליו מהמערכה, לגרור אותן ברשלנות, במקום להתייצב על שתיהן ולהציב עצמו לבחירה?

הנמנום והגמגום חייבים להיפסק מיד. ישראלי מתון, מוסרי והומני שתר אחר כתובת מתאימה לתפישת עולמו לא יכול עוד לשמוע הוראות דרך בנוסח "תפנה שמאלה ושם כבר תשאל". נדרש מען מסודר ומדויק. מבוקש שמאל חדש. כזה שיניע, אבל באמת, תהליך שלום. כזה שימגר, אבל באמת, את פשעי הקיצונים שבמתנחלים. כזה שישנה, אבל באמת, סדרים כלכליים וחברתיים. המחאה החברתית (זוכרים?) יכולה לשמש יופי של פלטפורמה למפלגה שאלה הן מטרותיה.

ישראל צריכה שמאל שימנף את השמאל הקיים וירענן אותו בכוחות חדשים. מאמצי השיווק יהיו כרוכים במציאה ובקידום של דמויות חיצוניות, מבטיחות, מדליקות. אנשים בעלי רקורד - ויותר מזה, בעלי פוטנציאל, שטרם נשחקו על המגרש הפוליטי. אישים מפתים. כי אלה הכללים במשחק החיים הציבוריים. כדי לעשות משהו, מתחייב כוח פוליטי. כדי לצבור כוח כזה, מתחייבת נוכחות משמעותית בבית הנבחרים. וכדי להיבחר, חייבים להקסים. בשילוב הנכון, זה מוכרח להצליח. או, לפחות, מוכרחים לנסות.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il