לא מרוכזים / על הפסדה של מכבי ת"א בקאנטו

נכון, זה היה בסך הכל חצי משחק, ואם מכבי תנצח בנוקיה בשבוע הבא בתשע הפרש היא תסיים במקום השני. וכמו בהזמנה, למכבי יש חופש מהליגה הישראלית השבוע, ואחרי טיולון ללובליאנה יהיו למכבי ארבעה ימי חופש רצופים - לוקסוס של ממש בשלב זה של העונה.

מה עוד חדש ב-ynet ספורט?

• טוטו מפסיד חוזה עתק
• נבחרת הפדרציה נכשלת בבית
• ומה עלה בגורל עיסקת חן עזרא?
  

ומכבי תתכונן היטב, וכמו נגד אפס אנדאולו בשלב המוקדם היא תוכל להשיג, בעזרת הטירוף של נוקיה, את ההפרש הרצוי על קאנטו. ואז היא תעלה להצלבה, אמנם בלי ביתיות, אבל מול קאזאן או פנאתינייקוס. לא צסק"א, לא ברצלונה. וזה נראה אפילו אפשרי להגיע שוב לפיינל פור. במבחן התוצאה שום דבר נורא לא קרה.

דייויד בלאט. זה מה שאנחנו מצפים ממנו?(צילום: עומר גבע, אתר מכבי ת"א)

אבל האם הפסד כזה ובעיקר הכדורסל הזה, הוא מה שאנחנו מצפים לו ממכבי תל אביב? מדיוויד בלאט? מהסגנית המכהנת של אלופת אירופה? ברור שלא.

אם בשנה שעברה מכבי הייתה סמל ומופת לכדורסל חכם ואגרסיבי, היום היא מקוששת זרדים של כישרון מתוך ערימה של בינוניות פצועה וחבולה, לכדי רוטציה כאוטית שלא בהירה לעיתים גם למאמן שלה בעצמו. והכל מתחיל מעובדה פשוטה, שלמכבי תל אביב אין רכז.

נתחיל מזה שמאלט ולנגפורד אינם רכזים. הם קלעים שיודעים לכדרר ולהוביל כדור, אבל חושבים קודם כל על הקליעה ולא על להפעיל אחרים. הדקות שלהם יחד על המגרש מחזירות את מכבי לימי ביינום וקאמינגס ב-2008 (שהובילו לאובדן כל התארים), פשוט בלאגן לא מאורגן, הכל אילתורים וחדירות על אנשים שמסתיימות בזריקות קשות של לנגפורד או שלשות התאבדות של מאלט. למזלה של מכבי אחוז סביר של הכדורים האלה נכנסו, ואת חלקם תיקן הנדריקס האדיר. וכמו כן מכבי קלעה כמעט מושלם מהקו, בניגוד להרגלה.

דמונד מאלט. לא רכז, קלע שיודע לכדרר(צילום: מור שאולי)

לעומת זאת יוגב אוחיון הוא רכז שחושב קודם קבוצה. לפעמים בצורה מוגזמת. אבל כשהוא במיטבו, הוא מפעיל ומריץ את הקבוצה, חודר ומחפש מסירות, והכדור זז מהר ומייצר הזדמנויות. כמו כן הוא שומר טוב יותר ממאלט ומבין את ההגנות היותר מורכבות שבלאט השתמש בהן, כמו המצ' אפ זון שעבד לא רע לפרקים. אבל יוגב סובל מהבעיה של בלאט שיוצאת לאור כשהקבוצה בפיגור, והוא מחפש מוצא: קדחת חילופים.

טורים נוספים של עידו אשד:

• עונש נקודתי: על הפסדה של מכבי ת"א לאשדוד
  
• דייויד בלאט - מאמן MVP
  
• סגנית אלופה, עאלק / על כישלונה של גלבוע/גליל
  

ברגעים האלה בלאט מנהל משחק טקטי ולא אסטרטגי. הוא מבצע חילופים קדחתניים מדי, מהירים מדי, מעניש על כל שגיאה בהגנה, מנסה להעביר מסר של הגנה מעל הכל, אבל בדרך לא מאפשר לשחקנים להיכנס לעניינים. בניגוד למה שחושבים, שחקן צריך להתחמם גם בהגנה, ללמוד עם מי הוא משחק ואת תכונות השחקן עליו הוא שומר. גם מעבר לסקאוטינג שלמד.

יוגב אוחיון. סובל מקדחת החילופים של בלאט(צילום: מור שאולי)

אבל במכבי קשה מאוד להסתגל לקצב החילופים ושינויי ההגנות. אתה לא משחק יותר משתי דקות עם אותו הרכב.

ומי שנפגע ממש מהבלאגן וחוסר האמון הוא כמובן פפאלוקאס, שכבר עלה בחמישייה, היה לא רע, אבל טעות אחת בהגנה על באזילה עלתה לו בשלשה ובספסול עמוק לשאר המשחק. והוא לא צריך להוכיח שהוא רכז.

ועם כל האטרף ההגנתי של באלט, מכבי נכשלה בשמירה וקאנטו קלעה את שיא העונה שלה בבית ביורוליג. מכבי חטפה עשר שלשות קלות, וגם אילצה רק תשעה איבודים של האיטלקים מול 19 אסיסטים שלהם. אז אולי זו לא גישה נכונה? כי בגלל חוסר הריכוז והקבוצתיות, מכבי עמדה ביחס שלילי של 8 אסיסטים ל 13 איבודים, וקלעה רק חמש שלשות.

פפאלוקאס. טעות אחת בהגנה עלתה לו בספסול עמוק(צילום: עוז מועלם)

ולבסוף, למרות שנראה שסופו היה טוב יחסית, המספר שמגלה את האמת על תרומתו מגיע מעמודת הפלוס/מינוס: בדקות שסופו היה על המגרש מכבי הייתה במינוס 14 (עם הנדריקס פלוס 6).

במקביל, מארקונטו ייצר בדקות שלו פלוס 17 לקאנטו. זה רק מחריף את הבעיה.

מכבי חייבת רכז עם ביטחון, וזה יכול להיות רק יוגב או פפאלוקאס. ואז אולי תוכל לשנות קונספציה עם סופו ולהשתמש בו פחות. אולי אפילו לשלוח אותו לכמה ימים ליוון להירגע ולחבק את האישה. ובינתיים ביום חמישי הבא, עוד משחק עונה. רק שיהיו מרוכזים.