הפגינו לזכר חסר בית שקפא: "די לפינוי מאהלים"

מאות בני אדם השתתפו הערב (שבת) בהפגנות מחאה בירושלים ובתל-אביב לזכרו של יוהנס (יונתן) ברקאו, חסר בית שקפא למוות לפני שבועיים בגינת לוינסקי בדרום תל-אביב. המפגינים הדליקו נרות והניפו שלטים נגד פינוי המאהלים שהוקמו ברחבי הארץ, שבאחד מהם מצא ברקאו מקלט עד לאחרונה.

ההפגנה מול בית ראש הממשלה(צילום: נועם מושקוביץ)

"האנשים האלו נותרים שקופים, במותם כמו בחייהם, ורק שורה לקונית בעיתון מציינת את דבר מותם,

בלא ציון שם, ללא תמונה או מישהו שידע לספר עליהם", אמר מיכאל סולסברי, פעיל חברתי שהפגין בירושלים. "מותו של יוהנס ז"ל אינו תאונה, הוא באחריותן של עיריית תל-אביב-יפו ושל ממשלת ישראל המותירות אנשים ללא קורת גג בזמן שבניינים רבים עומדים ריקים שנים ארוכות", הוסיף.

"בגינה שבה קפא למוות יוהנס חיים וישנים מאות ישראלים ומבקשי מקלט מסודן ומאריתריאה. הם שרועים על קרטונים תחת כיפת השמיים, חשופים לגשם ולרוח, רעבים ומופקרים על ידי הרשויות. אסון נוסף בגן הוא רק עניין של זמן".

ברקאו, שעלה ארצה מאתיופיה, מצא מקלט זמני במאהל המחאה שהוקם בגינת לוינסקי ופונה באוקטובר. המפגינים טענו כי חסרי בית רבים כמוהו הושלכו לרחוב עם פינוי המאהלים ומזהירים מפני הכוונה לפנות את המאהל בגן סאקר בירושלים. מאות הפגינו בתל-אביב ועשרות הפגינו מול בית ראש הממשלה בירושלים.

מדליקים נרות מול בית ראש הממשלה(צילום: נועם מושקוביץ)

מקלט זמני אצל הסרסור = בית?

ב-2011 חלה עלייה במספר מקרי המוות של דרי רחוב. 45 מתו באותה שנה, לעומת 36 ב-2009 ו-24 ב-2008. עם זאת, כנראה העלייה נובעת משינוי באיסוף הנתונים: מ-2010 נדרשות הרשויות המקומיות לדווח על דרי רחוב שמתו בתחומן גם אם לא היו מטופלים או מוכרים להן.

בישראל חסרים נתונים לגבי ממדי תופעת דרי הרחוב, וארגונים חברתיים מעריכים כי מספרם נע בין 3,000 ל-30 אלף. לעומת זאת, משרד הרווחה מכיר רק ב-2,000 דרי רחוב. הדבר נובע מהבדל בהגדרות בין הגורמים השונים.

ההפגנה בירושלים. "די לפינויים"(צילום: נועם מושקוביץ)

משרד הרווחה מגדיר דרי רחוב כ"אנשים בגירים החיים במרחב הציבורי, מאופיינים בהיעדר מקור קיום קבוע, חיים בניכור או בנתק משפחתי ונעדרים מעגל חברתי. במקרים רבים הם בעלי רקע של חולי פיזי ו/או נפשי ורבים מהם מכורים לאלכוהול וסמים".

המשרד מפעיל 20 מסגרות טיפוליות ארציות לדרי רחוב, רובן כוללות לינה. "כל דר רחוב המוכן להתפנות לאחת מהמסגרות הללו ימצא מקום ומיטה חמה", טוענים במשרד.

אולם לדברי רעות גיא, מנהלת תחום קצה ונערות בעמותת "עלם", אין די בכך.

גיא סיפרה ל-ynet כי בירושלים ובתל-אביב מטפלת העמותה בכאלף צעירים בני 24-18 המוגדרים מחוסרי בית.

"אחת הבעיות היא שאין נתונים מדויקים על היקף התופעה, בעיה נוספת היא ההגדרה המצומצמת – בעינינו גם אם מישהי מצאה מחסה זמני אצל הסרסור שלה היא מחוסרת בית", אמרה גיא.

"חסרי הבית לא נולדים ברחוב. יש מדיניות חברתית כללית ונסיבות חיים שדוחפות אותם למצוקה. הם לא בוחרים בזה, הם מרגישים שקופים וסובלים מסטיגמות ומהדרה חברתית ולכן הם זקוקים לקבלה ולהכלה".