שתף קטע נבחר

 
צילום: AP

היום שאחרי ההפצצה: 8 תוצאות לתקיפה באיראן

מזינוק במחירי הנפט, דרך הרעה ביחסי ישראל והמערב ועד נקמה איראנית בארה"ב: מה תהיה המציאות במזרח התיכון ובעולם ביום שאחרי תקיפת מתקני הגרעין? (כמעט) כל התרחישים האפשריים

איך ייראה היום שאחרי הפצצת הפצצה? הדיווחים מהתקופה האחרונה עוסקים בעיקר בשאלה אם ישראל תתקוף באיראן, וכיצד תקיפה כזאת תתבצע. אולם, לא ניתן משקל רב להערכות השולטות במערב בנוגע להשפעות המיידיות וארוכות הטווח לפעולה צבאית של ישראל, של ארצות הברית או של שתיהן ביחד, נגד מתקני הגרעין האיראניים.

 

המאבק על הגרעין - הכותרות האחרונות:

אובמה: ישראל טרם החליטה אם לתקוף באיראן

תקיפה באיראן? "פקיסטן תהיה חייבת להגיב"

 

סוכנות הידיעות "רויטרס" ריכזה את חוות הדעת של מומחים ממכוני מחקר נחשבים מארצות הברית ומבריטניה, כמו גם את זו של סגן שר החוץ, דני איילון, וציירה את התרחישים האפשריים לאחר התקיפה. רבים מהם יכולים להתרחש במקביל. הנה הם לפניכם.

 

1. איראן פורשת, הסנקציות נעלמות

על פי אחת הסברות, איראן תוכל לסלק את פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ותפרוש מאמנת אי הפצת הנשק הגרעיני (NPT). גישה שכזו תמשוך את השטיח מתחת לרגלי כל אפשרות לפתרון דיפלומטי בעתיד לסוגיה הגרעינית.

 

טיל "סג'יל" איראני. ייתכן שטהרן תגיב בשיגור על ישראל ומדינות האזור (צילום: AFP) (צילום: AFP)
טיל "סג'יל" איראני. ייתכן שטהרן תגיב בשיגור על ישראל ומדינות האזור(צילום: AFP)

 

"אין מדינה אחת שתוכל לבוא בטענות אם יבחרו בכך. כולם יאשימו את ישראל. אם איראן תפרוש מ-NPT, אז הסנקציות ייעלמו", אמר קן פולק, מנהל מרכז סבן למדיניות במזרח התיכון. פרישה מהאמנה תפריע להמשך העיצומים נגד טהרן, משום שאלה צעדים המתבססים על כיבוד המסמך.

 

העיצומים על המשטר האיראני:

גרעין קשה לפיצוח. היסטוריה של סנקציות על איראן

מועצת הביטחון אישרה את הסנקציות על איראן

 

נגד איראן תלויים ועומדים ארבעה סבבי עיצומים שהטילה מועצת הביטחון של האו"ם. כולם תלויים בעובדה שאיראן הפרה את תנאי ה-NPT, שעליה חתמה ושאת תנאיה היא אשררה. בין השאר, אוסרים העיצומים לייצא טכנולוגיה גרעינית לאיראנים, לבוא בקשרים עסקיים עם אנשי משמרות המהפכה וגופים מטעמם, למכור נשק לטהרן. כמו כן, הם כוללים הקפאות נכסים של משמרות המהפכה והמשטר, ומתן אישור לבדוק כלי-שיט איראניים וחשבונות בנק.

 

מועצת הביטחון מטילה עיצומים על איראן (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
מועצת הביטחון מטילה עיצומים על איראן(צילום: רויטרס)

 

עיצומים שמטילות מדינות באופן עצמאי על האיראנים, דוגמת אמברגו הנפט האירופי שצפוי להיכנס לתוקפו ביולי הקרוב או האיסורים השונים שאישרה ארצות הברית לאורך השנים, לא יושפעו מפרישה איראנית. מנגד, אין בהם כוח מחייב כזה של עיצומים של מועצת הביטחון.

 

2. התקיפה רק מעכבת, איראן שועטת לפצצה

על פי רוב ההערכות כיום, תקיפה נגד מתקני הגרעין האיראניים לא תהרוס את התוכנית כולה, אלא רק תעכב אותה. ברגע שהנזקים יתוקנו והפעילות תשוב למסלולה, סביר להניח שאיראן תפעל לפתח נשק גרעיני.

 


 

ג'ון אלטרמן, מנהל תוכנית לימוד המזרח התיכון במכון וושינגטון ללימודים בינלאומיים ואסטרטגיים, אמר כי התגובה האיראנית לתקיפה שכזו תהיה "הכפלת המאמצים לפתח התרעה גרעינית, כדי שיוכלו לוודא שדבר זה לא יחזור על עצמו".

 

העשרת אורניום - המסלול האיראני לפצצה:

 

ראש אמ"ן, אלוף אביב כוכבי, העריך בשבוע שעבר כי לאיראנים מספיק אורניום כדי לייצר ארבע פצצות אטום. כוכבי אמר כי בידי האיראנים כמעט 100 ק"ג של אורניום מועשר לרמה של 20%, הגבוהה בהרבה מהדרוש לשימוש בו כדלק גרעיני לכורים. המעבר מרמת ההעשרה הזו לרמה הדרושה לפצצת אטום אינו ארוך.

 

אחמדינג'אד מסייר במתקן העשרת האורניום בנתנז (צילום: AP) (צילום: AP)
אחמדינג'אד מסייר במתקן העשרת האורניום בנתנז(צילום: AP)

 

"כשחמינאי ייתן את ההחלטה לייצור מתקן נפץ ראשון אנו מעריכים שזה ייקח כשנה. אם הוא ייתן הנחיה להשיג פצצות או חימוש פצצות ביכולת גרעינית ייקח עוד שנה או שנתיים נוספות", העריך כוכבי.

 

3. עלייה חדה במחירי הנפט

התקיפה עצמה נגד איראן, כמו גם התגובות האיראניות לפעולה צבאית נגדה, עלולות להביא לעלייה חדה במחירי הנפט. עלייה כזו תפגע קשות בכלכלה האמריקנית ותסכן את סיכוייו של הנשיא ברק אובמה להיבחר מחדש לבית הלבן.

 

המאבק בזירת הנפט: 

 

בין שלל התגובות האיראניות האפשריות: סגירת מצר הורמוז או תקיפת שדות הנפט הסעודיים. במקרה כזה, סעודיה תיאלץ להפיק נפט בתפוקה מלאה, כדי לפצות על החוסרים בשוק. אולם, חסימת מצר הורמוז היא זו שמדירה שינה לשחקנים המעורבים בשוק הנפט העולמי.

 


 

עצירת מעבר הנפט במצר בדרך כלשהי (הנחת מוקשים, תקיפת ספינות ופשיטות) תביא את סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), המאגדת את רוב מדינות OECD, לשחרר חביות נפט ממאגרי החירום של ממשלות המערב כדי לשמור על רמת מחירים סבירה. צעד דומה ננקט ביוני האחרון, כדי לפצות על הירידה החדשה בתפוקת הנפט מלוב.

 

סגן שר החוץ, דני איילון, אמר בתגובה לכך שאיראן גרעינית תהווה סיכון גדול עוד יותר לשוק הנפט, משום שעמדה זו תאפשר לה להכתיב את רמות המחירים המתאימות לה. "יהיה זה סופה של זרימת הנפט החופשית מהמפרץ", טען איילון.

 

4. איראן מחפשת נקמה

 איראן מגיבה צבאית. מומחים רבים סבורים שמנהיגי איראן יחפשו דרכים שבהן יוכלו להטריד את אויביהם ולהפריע, מבלי לגרור תגובת-נגד בהובלת ארצות הברית.

 

סירה מהירה איראנית בתרגיל במצר הורמוז (צילום: MCT) (צילום: MCT)
סירה מהירה איראנית בתרגיל במצר הורמוז(צילום: MCT)

 

"התפריט של איראן" בזירה הזאת כולל תקיפת מכליות נפט בסירות קטנות ומהירות, כיבוש איים במפרץ הפרסי שבשליטת מדינות אחרות, חטיפת בני ערובה שעוברים במפרץ הפרסי בכלי שיט אזרחיים וצבאיים, התססת יחסי השיעים-סונים במדינות ערב ותקיפה של ישראל או ארצות הברית באמצעות "שליחים", דוגמת חיזבאללה.

 

הרשת האיראנית באזור:

 

אם הממשלה בטהרן תפרש את ההתקפה נגד מתקני הגרעין שלה כניסיון להפלת המשטר, ייתכן שהתגובה תהיה גלויה וקשוחה יותר, ותכלול מטחי טילים בליסטיים על מטרות אזרחיות וצבאיות בישראל ובמדינות ערב הנמנות על בעלות בריתה של ארצות הברית.

 

5. איראן מגיבה, ארצות הברית נכנסת לתמונה

לפי התרחיש הזה, ארצות הברית תהיה מעורבת ישירות בנעשה. ממשל אובמה נמצא תחת לחץ פנימי קשה לתמוך בפעולה ישראלית נגד איראן, ולהגן על בעלת הברית אם איראן תצליח לפגוע במתקפות הטילים שלה בשטח ישראל. מחקר מ-2009 קבע כי אפשר להניח במידת סבירות גבוהה שארצות הברית תהיה מעורבת צבאית בכל מקרה של תגובה איראנית נגד מדינות אחרות במזרח התיכון.

 

מפציץ חמקן אמריקני, B-2, שאמור לשגר פצצות "מפצחות בונקרים" (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
מפציץ חמקן אמריקני, B-2, שאמור לשגר פצצות "מפצחות בונקרים"(צילום: איי פי)

 

ישנה הסכמה רחבה כי עוצמתה הצבאית של ישראל אינה מספיקה כדי להרוס את תוכנית הגרעין האיראנית, וכי כל סיוע אמריקני בנושא יתקבל בברכה. מחקר שערך בכיר לשעבר במודיעין הבריטי הסיק: "ההנחה תהיה שארצות הברית שיתפה פעולה, ולכן היה תהיה מעורבת בהגנה על ישראל מפני מהלומת נגד. מצב כזה ימתח את יכולתה הצבאית של ארצות הברית עוד יותר".

 

6. הרעה ביחסי ישראל והמערב

בנובמבר סיפר קצין אמריקני בכיר כי הוא אינו יודע אם ישראל תתריע בפני ארצות הברית לפני שתחליט לתקוף את איראן. הרמטכ"ל האמריקני, גנרל מרטין דמפסי, הודה אף הוא כי יש הבדל בין התפיסה האמריקנית לתפיסה הישראלית באשר לדרך הטיפול הנכונה באיראן.

 

מתיחות בין ישראל לארה"ב:

 

בתארו את הפער הגדול בין העמדה הישראלית לזו של יתר מדינות המערב, כתב הבכיר הבריטי לשעבר בניתוח שערך בשנה שעברה כי ישנן שתי מטרות למערב: "למנוע מאיראן פצצה גרעינית, ולמנוע את הפצצתה של איראן". לדבריו, שתי התוצאות עלולות להיות "הרסניות לביטחון הלאומי של בריטניה".

 

לפי הערכה, האיחוד יתנגד למדיניות האמריקנית באזור (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לפי הערכה, האיחוד יתנגד למדיניות האמריקנית באזור(צילום: shutterstock)

 

תקיפה תביא למתיחות בין ארצות הברית לישראל, וככל הנראה גם בין ארצות הברית לבעלות בריתה באירופה.

 

7. מעמדה של ארה"ב באזור ייפגע

אחת ההערכות היא שארצות הברית תיתפס כמי שסייעה לישראל, והדבר יפגע כמעט בוודאות במאמצים האמריקניים לשפר את היחסים עם העולם המוסלמי. הצפי הוא רגש אנטי-אמריקני חזק שיתפרץ במדינות ערב, בייחוד בסוריה, בלבנון ובשטחים.

 

ארה"ב והעולם הערבי:

 

בנוסף, צפויים חמאס וחיזבאללה להגביר את ירי הרקטות והפיגועים. כל אלה ירחיקו את האפשרות של הסדר בחסות אמריקנית באזור. "אם הישראלים סבורים שהם יכולים לתקוף באיראן ולהישאר חסינים מפגיעה, הם חיים בגן עדן של שוטים", טען פרהאנג ג'האנפור מהפקולטה ללימודי המזרח באוניברסיטת אוקספורד.

 

מפגינים בקהיר צופים באובמה בזמן המחאה נגד משטר מובארק (צילום: AP) (צילום: AP)
מפגינים בקהיר צופים באובמה בזמן המחאה נגד משטר מובארק(צילום: AP)

 

הוא הוסיף כי התקיפה תיצור "רגש אנטי-ישראלי חזק" ו"תגובת נגד איסלאמית" בכל רחבי האזור. היועץ לביטחון לאומי לשעבר, זביגנייב בז'זינסקי אמר בחודש שעבר בראיון כי פעולה צבאית "בטווח הקצר תהיה אסון עבורנו יותר מאשר עבור ישראל, ואסון גדול יותר לישראל בטווח הארוך".

 

"הרוסים והאירופים לא יתמכו בעמדה האמריקנית באף אחד מהסכסוכים שייווצרו כתוצאה מכך. התוצאה היא שארצות הברית תסולק מהאזור – התפתחות שתסכן את קיומה של ישראל", טען בז'זינסקי.

 

8. התמיכה במשטר האיראני תגבר

דיווח של חברת המחקר "ראנד" ב-2011 ציין שהשימוש בכוח או האיום בשימוש בכוח יחזק, ככל הנראה, את התמיכה הפנימית במשטר האייתוללות בטהרן.

 

אולם, פרשן איראני שבחר שלא להזדהות הטיל ספק אם המשטר יהיה פופולרי יותר בשל כך, כפי שהיה במהלך המלחמה מול עיראק בשנות ה-80: "הנאמנות מזמן המלחמה נחלשה בגלל כמה גורמים: הכעס גובר בשל הכלכלה הכושלת, מדיניות חוץ תוקפנית ומלחמה פנימית בין האליטות השולטות".

 

מייקל אקסוורתי, מנהל המרכז ללימודים איראניים ופרסיים באוניברסיטת אקסטר הבריטית, אמר כי גם אם האיראנים לא יתגייסו למען שליטיהם, "הם יתמכו בהצהרות שייצאו מפיהם. המשטר מצפה להיות מבודד. במידה מסוימת הוא פורח כשהוא בבידוד".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יפרוש מ-NPT? אחמדינג'אד
צילום: רויטרס
מסוף נפט איראני
צילום: EPA
אובמה. צריך לדאוג לכהונה השנייה?
צילום: AFP
תרגיל ימי של איראן במפרץ
צילום: MCT
מתקן ההעשרה ליד קום
צילום: AP
מומלצים