"מיליארדים נשארים באדמה בגלל הביורוקרטיה"

חברת גבעות עולם, שמצאה נפט בשדה מגד ליד ראש העין, טוענת כי שיקולים סביבתיים וקשיים בירוקרטיים גורמים לה ולמדינה הפסדים עצומים. "אנחנו יכולים לספק 10% מצריכת הנפט של ישראל", אמרו נציגי החברה בדיון בוועדת הכלכלה

צבי לביאפורסם: 06.02.12 , 19:42

החברה לחיפושי נפט, גבעות עולם, טוענת כי קשייה הביורוקרטיים מעכבים את הפקת הנפט מהאתר, וגורמים לה נזקים כספיים אדירים. היא מצאה נפט בשדה מגד ליד ראש העין אבל מתקשה לקבל היתר לנוכחות קבע בשדה להפקת הנפט ולפיתוחו בקידוחים נוספים. סיבת הקשיים, כפי שעלתה היום (ב') בוועדת הכלכלה, היא התנגשות האינטרסים של מחפשי הנפט עם אלה של משרדי הממשלה הממונים על שמירת הסביבה והבטיחות והביורוקרטיה המשפטית שמסבכת את העניינים.

הדיון נערך לקראת הישיבה של ועדת התכנון המחוזית שאמורה להכריע בבקשת החברה בעוד כשבועיים. יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), יזם את הדיון בעקבות ביקור בשדה מגד, "במטרה לזהות חסם מיותר ולנסות לאזן בין האינטרסים המתנגשים".

מספטמבר: הופקו 100 אלף חביות

כיום פועלת החברה באתר מכוח היתר זמני לחיפושי נפט. גילוי הנפט ושאיבתו מחייבים היתר קבע להנחת צינורות ולהקמה ואחזקת מבנים ומכלים. יועץ החברה, גיורא איילנד, מסר כי שטח הליבה מעל מאגר הנפט התת-קרקעי המשוער הוא 50 קילומטר מרובע. עד כה נמצא נפט בבארות מגד 1 ומגד 5, וממגד 5 הופקו מאז ספטמבר 2011 100 אלף חביות, עם אפשרות להפיק כ-70 מיליון חביות בהסתברות של 50% בכפוף למגבלות התכנון.

הוא ציין כי בשטח הוקם מתקן הפקה אחד קטן על פני הקרקע. הנפט עצמו זורם בצנרת תת קרקעית לטרמינל מרכזי, כך שהשימוש בקרקע מזערי ואין לו השלכות סביבתיות. לדבריו מיקום הטרמינל יכול להיות גמיש, לכן נראה לו שאין חסם אמיתי שיכול למנוע את היתר הקבע לפיתוח השדה. "אי אפשר לבקש היתר לנוכחות קבע לפני שמוצאים נפט", אמר איילנד והגדיר את התהליך הכרוך בהשגת ההיתר כ"קרקס".

איילנד גילה כי החברה מייצרת גם גז, כתוצר לוואי מהפקת הנפט. "חשבנו להציע את הגז לחברת החשמל ושם אמרו לנו, תתקשרו אם תגמרו עם ועדות התכנון בעוד 5 שנים". לדבריו, הבעיה הסביבתית שעומדת בפניהם נובעת מהחלטה ממשלתית שהתקבלה לא מכבר לשמור על השטח שבין כביש 6 לגדר ההפרדה, בו נמצא שדה מגד, כ"מסדרון אקולוגי" שאסור לערוך בו קידוחי נפט.

"זה בניגוד לחזקה שיש לנו על השטח", אמר איילנד. "מאפריל 2011 ועד היום אין דרך חוקית להגיש בקשה לקידוחי נפט. אנחנו לא יכולים אפילו לבקש, ובינתיים נגרמו לחברה נזקים בגלל דחיית פרויקט הפיתוח של השדה. נכס של עשרות מיליארדים מונח מתחת לאדמה ואי אפשר להרים אותו. אנחנו יכולים לספק 10% מצריכת הנפט של ישראל וכבר מייצרים מקור עצמאי גם לגז, והמדינה מפסידה הכנסה של מאות מיליונים".

איילנד דרש התערבות מיידית של שרי האוצר והאנרגיה להסכים על פתרון שיאפשר את הקידוחים של בארות מגד 6, 7 ו-8 שנדחו בטענה שאין רגולציה המאפשרת להגיש את הבקשה. "נדרשת כאן הסתכלות מלמעלה", אמר איילנד.

ארגוניה סביבה: לדרוש ערבויות על פגיעה בסביבה

יוסי וירצבורגר, הממונה על רישוי אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, טען כי בעבר כל הקידוחים אושרו לפי חוק התכנון והבניה, אבל בעקבות עתירה לבג"ץ נקבע כי חייבים לעבוד לפי חוק הנפט. המעבר חייב תיאום בין שרי הפנים והאנרגיה שהביאו לניסוח טיוטה של הרשאה לגבעות עולם. זו עברה לאישור משרד המשפטים ושם נתקעה.

מתגובת אורן תמיר, ממשרד המשפטים, עלה כי הבקשה לפתח את שדה הנפט מגד התערבבה עם הפרויקט הניסיוני להפיק נפט ממרבץ פצלי השמן בחבל עדולם. אין קשר בין שני הפרויקטים אבל המשפטנים עוסקים בנושא קרוב ל-8 חודשים, בשל פרשנות לא ברורה לסעיף בחוק הנפט לפיו האישור כפוף לחוק התכנון והבניה.

"אם משרד המשפטים רוצה לתקוע משהו זה יכול לקחת שנים", העיר ח"כ נסים זאב (ש"ס) ותמה על התנהלות משרד המשפטים ש"מתעמר במחפשי הנפט בגלל פרשנות לסעיף בחוק". היו"ר שאמה הכהן הוסיף, "אם יש סעיף בחוק ששנוי במחלוקת אין מצב שיבואו פקידים ויחליטו להיות מחוקקים". ח"כ נחמן שי (קדימה): "מדהים לראות איך מערכת שלמה עושה ככל יכולתה כדי לבלום את הפרויקט במקום להגיע להבנה".

נועה יון מהחברה להגנת הטבע אמרה שנודע לה על הדיון במקרה. לדבריה, אם מטרת הדיום היא להביא לאיזון בין האינטרסים, ההיבט הסביבתי איננו מונח סתם על השולחן - אלא הוא אחד ההיבטים הכי משמעותיים של הקידוחים. "עד עכשיו לא היה איזון ואני מבוהלת שאתם מעוניינים לעשות דברים בצורה לא מסודרת. מה שקורה בין משרדי הממשלה הוא לא רציני בלשון המעטה", אמרה. אחד המשקיעים בשדה טען: "זו מערכת תלאות מולה אנחנו אובדי עצות".

העמותה הסביבתית צלול קראה לממשלה להכניס להליכי הרישוי של חיפושי נפט וגז יכולת עמידה בנוהלי עבודה בטוחים והצגת תוכניות היערכות למצבי חירום. כיום היזמים לא נדרשים אפילו להפקיד ערבויות ריאליות לטיפול בנזקים סביבתיים שעלולים להיגרם על ידם באסון אקולוגי, לשיקום הסביבה ולפיצוי הנפגעים. גם ערבויות אלה חייבות להיכנס כתנאי לרישוי.

היו"ר שאמה-הכהן לא סיכם את הדיון. הוא הציע את הסיוע המקצועי של היועץ המשפטי של הוועדה להתרת התסבוכת המשפטית-ביורוקרטית, וקבע דיון המשך לאור תוצאות הדיונים בצפויים בין המשרדים ובוועדה המחוזית על עתיד שדה מגד.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו