20 שנה לאולסטאר "הקסום" של מג'יק
ארווין "מג'יק" ג'ונסון עלה למשחק האולסטאר האחרון בקריירה שלו לפני שני עשורים בדיוק. כשנגיף ה-HIV בדמו, הוכיח ג'ונסון כי המלחמה נמצאת בכלל מחוץ למגרש, בעיקר נגד הבורות וצרות האופקים. דירוג העוצמה עושה כבוד לאיש אמיץ ולערב היסטורי
ישנם אנשים פורצי דרך בתחומם, ויש אנשים פורצי דרך בכלל. אומרים על ארווין "מג'יק" ג'ונסון, שחקנה של לוס אנג'לס לייקרס, שהוא היה פורץ הדרך ב-NBA בכל הנוגע לרכז המודרני, אבל יותר מכך הוא היה פורץ דרך למלחמה עולמית בנגיף ה-HIV, שגורם למחלת האיידס.
עוד ב-ynet ספורט:
- NBA: לאחר הארכה: הלייקרס ניצחו 87:88 בבוסטון
- אוהדי מכבי ת"א השליכו ביצים לעבר השחקנים
- רוברטו קרלוס: "האגרסיביות תהפוך את פפה ליקיר אוהדי ריאל"
אתמול (ה'), ה-9 בפברואר 2012, מלאו 20 שנה מאז שמג'יק עלה למשחק האולסטאר ה-12 במספר והאחרון בקריירה שלו. האירוע נערך באורלנדו ארינה בפלורידה, אולם הכדורסל הביתי באותה תקופה של אורלנדו מג'יק, שתארח ב-26 בחודש את האולסטאר ה-61 ב-NBA והשני בהיסטוריה של המדינה.
המשחק השנה, שיתקיים בסוף פברואר, יעמוד בסימן אותו ערב בלתי נשכח. ג'ונסון נבחר אז ל-MVP, אחרי שכדרר במשך 29 דקות, קלע 25 נקודות, חילק תשעה אסיסטים וקטף חמישה כדורים חוזרים מול נבחרת המזרח בהנהגתם של מייקל ג'ורדן ואייזאה תומאס.
הרגע הזכור ביותר הגיע בדקה וחצי האחרונות. המשחק כבר היה גמור עם 30 הפרש למערב, אבל הקוסם הראה כמה הוא התגעגע לכדורסל. הגנה גדולה שעצרה את תומאס ולאחריה הגנה לוחצת שמנעה סל מג'ורדן. חצי דקה לסיום, כשהוא משתחרר מדאבל-טים של השניים, שחרר ג'ונסון את הסל "הלא חשוב הכי מתוק בהיסטוריה". החיוך הרחב שוב היה שם, כאילו הייתה זו אליפות.
צפו בהודעה הדרמטית של מג'יק ג'ונסון ב-7 בנובמבר 1991
גבר על הבורות, גבר על חבריו
דרכו של מג'יק לאולסטאר 1992 הייתה רצופה אהבה בעיקר (אם לא רק) מהמעריצים. אלה בחרו בו ברוב קולות לחמישיית המערב, והעמידו בדילמה חלק מהשחקנים. שלושה חודשים לפני כן, ב-7 בנובמבר 1991, הודיע ג'ונסון במסיבת עיתונאים מתוקשרת כי הוא נושא את נגיף ה-HIV וכי הוא פורש מידית מהמשחק.
למרות שג'ונסון בישר זאת בחיוך המפורסם שלו, העולם הוכה בתדהמה. בתחילת שנות ה-90, המחלה האיומה, שאובחנה רשמית בארצות הברית ב-1981, שויכה בעיקר תודעתית לקהילה ההומוסקסואלית ולנרקומנים. כשג'ונסון חשף את המחלה, הבורות לגביה עדיין האפילה על הידע, המידע וההיגיון. הסיפור והתדהמה היו כה גדולים, עד שרשת ESPN דירגה אותו במקום השביעי בין כל הרגעים הזכורים ב-25 שנה האחרונים.
העניין לא עבר בשתיקה על ידי כמה שחקנים באותה תקופה, כולל ביירון סקוט ו-איי.סי גרין, חבריו ללייקרס, שטענו כי עליו לא להופיע. הגדיל לעשות קארל מאלון מיוטה ג'אז, אשר טען כי יש בכך סיכון אם מג'יק ייפצע וידמם במגרש. למרות זאת, דון נלסון, מאמן המערב, החליט ללכת עם האוהדים, שקיבלו את הרכז שמתנשא ל-2.06 מ' במחיאות כפיים אדירות. מג'יק, כאמור, סיים כ-MVP, והמערב ניצח 113:153 את המזרח.
מג'יק ג'ונסון זוכה בתואר ה-MVP באולסטאר 1992
הכדורסל תם, המאבק נמשך
באותו קיץ זומן מג'יק לנבחרת הכדורסל של ארה"ב, הדרים טים המקורית, למשחקים האולימפיים בברצלונה 1992. למרות ששותף מעט בגלל פציעה, הוא ניצל כל הזדמנות לדבר על המחלה ועל חייו החדשים עמה.ג'ונסון חזר אפילו לקאמבק קצר בלייקרס בעונת 1995/96 (32 משחקים), וגם אימן את הקבוצה לזמן מועט. עם זאת, את עיקר זמנו הוא משקיע מאז בהרצאות על המחלה, המאבק בה והקרנות שהקים. כבר באותה מסיבת עיתונאים מפורסמת הוא הודיע כי הוא יהיה דובר הוועד למלחמה מ-HIV, כדי שאף אחד "לא יהיה תמים ויחשוב שזה לא יכול לקרות לו או לה".
חמש טבעות אליפות על האצבעות, או שלושה תארי MVP בעונה הסדירה, כמו גם שלושה כאלה בסדרות גמר, רק משניים להישג הגדול ביותר בחייו - התרומה למלחמה באיידס. המשחק ההוא ב-92', הפך לציון דרך בכדורסל, אך גם במאבק.
דירוג העוצמה: נאמבר 9, פארקר...
אהובת הדירוג, דנבר, שרשמה חמישה הפסדים נאלצה להיפרד מה-טופ 10, כמו גם האלופה דאלאס שסבלה משבוע קשה. אבל לפחות יש לנו נציגה חדשה וסימפטית בין שלוש הראשונות וגם הופעת בכורה העונה למועדון מכובד.
1. שיקגו בולס 6-22 (דירוג בשבוע שעבר - 3)
השבוע: 0:3
בזמן שהיריבות לצמרת דירוג העוצמה קרטעו מעט, השוורים המשיכו במסע החוץ שלהם עם חמישה ניצחונות בשבעה משחקים, ועם בשורה אחת גדולה: לואל דנג, הסקוטי פיפן האמיתי בשיקגו, חוזר מפציעה.
2. סן אנטוניו ספרס 9-18 (9)
השבוע: 0:3
הקבוצה עם הרצף הארוך ביותר של ניצחונות (6), סיימה עוד שבוע נפלא כשגם היריבות הצעירות (אוקלהומה וממפיס) לא הפריעו לה בדרך למקום השני במערב. טוני פארקר עם 33.3 נק' השבוע, מוכיח לדירק נוביצקי שיש אנשים שהששתתפות ביורובאקסט עשתה להם טוב.
3. מיאמי היט 7-19 (2)
השבוע: 1:3
הרשו לנו לא להתרגש מהניצחונות על טורונטו וקליבלנד, אך לדאוג מההפסד באורלנדו. ותגידו, גם אתם מאשימים בכל דבר את לברון ג'יימס, או שרק הוא חושב כך?
4. אוקלהומה ת'אנדר 6-20 (1)
השבוע: 2:3
קווין דוראנט עם ממוצע הנקודות הנמוך ביותר שלו בשלוש השנים האחרונות (27.3), אבל האחוז הגבוה ביותר מהשדה בקריירה (50.4). איך מסבירים? או שהילד התבגר, או שראסל ווסטברוק משתלט. בינתיים זה בסדר גם ככה וגם ככה.
5. בוסטון סלטיקס 11-14 (10)
השבוע: 1:3
רק ההפסד הדרמטי בהארכה עם אווירת פלייאוף ללייקרס עצר את רצף חמש הניצחונות והתשיעי בעשרת המשחקים האחרונים. אחרי שהספדנו אותם וקיצצנו אותנו, מוקדם מדי כנראה, הראה לנו פול פירס מאיפה משתין הלארי בירד.
6. לוס אנג'לס קליפרס 8-15 (5)
השבוע: 1:2
הצטרפותו של קניון מרטין והגיבוי שהוא יכול לתת מהספסל לבלייק גריפין, היא רק נחמה קטנה לעומת הידיעה העצובה של השבוע: צ'אנסי בילאפס גמר את העונה, מהרהר על פרישה. עצוב.
7. יוסטון רוקטס 11-16 (-)
השבוע: 1:4
שני ניצחונות על פיניקס, אחד בדנבר ואחד בפורטלנד. הקבוצה שהפסידה רק 4 פעמים ב-17 המשחקים האחרונים, אולי סוף סוף תהפוך את קווין מקהייל למאמן שלא צוחקים עליו.
8. פילדלפיה 76' 8-18 (4)
השבוע: 2:2
מיאמי, אטלנטה, לייקרס וסן אנטוניו. כל זה בשבוע אחד, רחמים. ובכל זאת, מאזן שווה של ניצחונות והפסדים, לא רע. לא?
9. אינדיאנה פייסרס 8-17 (9)
השבוע: 2:1
באופן מפתיע למדי, או שלא, הפייסרס מאבדים גובה דווקא מול היריבות שלהם למזרח במיקום על יתרון הביתיות (אורלנדו, אטלנטה). עוד כמה משחקים נותרו לפלייאוף?
10. אורלנדו מג'יק 10-16 (-)
השבוע: 1:3
התקופה הנוראית של שישה הפסדים בשמונה משחקים תמה לה, וצריך להעריך את היכולת של אורלנדו לחזור לעצמה. הבעלים בטוח כי דווייט הווארד יישאר (כן, וקווין דוראנט יגיע למכבי תל אביב), ולפחות בינתיים נהנה מה-25 נקודות וה-24 ריבאונדים בניצחון הגדול על מיאמי.