מי ישים סוף לשואו של נעים? / על הדחת בית"ר
המאמן הירושלמי מתהלך כאדם עם פאסון, אך כבוד בסיסי של להתפטר אחרי כישלון נוסף, אין לו. ועד מתי תימשך הפחדנות של איציק קורנפיין? שרון דוידוביץ' על ההפתעה הגדולה בגביע ובעלים גס רוח אחד, שהרגיז מדינה שלמה
לשעות ספורות בבוקרו של ה-7 בפברואר 2012, שמנו בצד את הפצצה האיראנית, שכחנו מאיומי החמאס ופחדנו כי מערכה חדשה קרבה לכלותנו. כמו אריק שרון שעלה להר הבית והצית את האינתיפאדה השנייה, יו"ר בני לוד, אבו-סובחי, הפך לנביא הזעם הזמני והטיל חבית נפץ מתחת ליסודות של אצטדיון הסופרלנד.
מזג האוויר הגועלי והצהוב (האורניום כבר כאן?), האוהד הבית"רי שבראיון לרדיו לפני המשחק הורה לחבריו "לאסוף את האבנים", התפילות של אוהדי לוד בכניסה, הנקניקייה שטעמה היה כשל מנת קרב, והמטוסים שחגו מעל ועשו דרכם לתל נוף. התקשרתי לאמא ונפרדתי. בכל זאת, סוף העולם מתקרב.
אבל אני כאן. אני נושם. המשחק הסתיים ללא התערבות מיוחדת מצד מועצת הביטחון, ועם ניצחון מוצדק של סינדרלה על קבוצה שאיבדה את הביטחון.
הערב בגביע המדינה:
- גביע המדינה - סנסציה 1: בני לוד הדיחה את בית"ר ירושלים
- גביע המדינה - סנסציה 2: הפועל ירושלים הדיחה את מכבי ת"א
- לא תורה מסיני: 0:2 למכבי פ"ת על בני סכנין
- גביע: הפעל ב"ש הדיחה את בני יהודה בפנדלים
- הנס לא קרה: 1:2 לנתניה על נס ציונה בהארכה
אם אבו-סובחי היה בורר את מילותיו (למשל במקום "אינשאללה שבית"ר תרד", אז "בעזרת השם שבית"ר תצטרף אלינו בלאומית") היינו פחות מתרגשים. אם
אדם פחות בוטה וגס רוח היה מנסה לומר משהו חכם בנושא, אולי היינו אפילו מסכימים.
כי בסופו של יום, בני לוד היא זו שמשלבת בתוכה דו-קיום, בזמן שבבית"ר מצהירים כי הכניסה לשחקנים ערבים אסורה. במועדוני לילה, הבעלים כבר מזמן היה נקנס לפי החוק על כך. ההכללה של אבו-סובחי על האוהדים הירושלמים היא גועלית ומוגזמת, אבל אי אפשר שלא לתהות על השורה התחתונה: מתי המצב האבסורדי הזה ייפסק?
הכבוד האבוד של נעים
ובזמן שאיציק קורנפיין ובית"ר היו גיבורים גדולים להגיש תלונה בהתאחדות ולאיים בתביעה כנגד אבו-סובחי, בכל הקשור לקבוצה שלו, יו"ר בית"ר הוא פחדן לא קטן.
אם יריבותיה לתחתית הגיעו למסקנה כי יש צורך בזעזוע בעמדת המאמן, איך זה שהמועדון המפואר ביותר שנלחם בבושת הירידה, לא מבין שיובל נעים מוביל אותם לאבדון?
נעים מתהלך כבן אדם עם לא מעט פאסון, אבל את הכבוד הבסיסי של להתפטר רגע לפני שהקבוצה מתפרקת, אין לו. מבחינתו, מקומו בין שדרת העצים של "חסידי אומות העולם" מובטח רק על עצם העובדה שהגיע לבית"ר "כשאף אחד אחר לא רצה להתקרב אליה". צדיק.
הטעות של נעים היא במחשבה שכולם סביבו טיפשים. שהשחקנים לא יבינו מתישהו שהצעקות המוגזמות והבלתי פוסקות מהספסל לא באמת משפיעות. שהאוהדים יאמינו כי כל הקפיצות והנפילות על הדשא הופכות אותו לאדם "שהקבוצה קרובה ללבו", ושהניצחונות יגיעו עם שליפות מהמותן וחוסר היגיון במשחק. אולי עוד חמישה שחקני חיזוק יעזרו?
לכולם בקבוצה נמאס מההצגות, חוץ מלאיש היחיד שגם קונה אותן - קורנפיין עצמו. איציק, זה הזמן להוריד את המסך על השואו של נעים.
לפנייה לכתב/ת 
