מבקר הפרקליטות: האזרח הקטן לא יוכל להתלונן

הציפיות מגוף הביקורת על הפרקליטות היו גבוהות, אך בפועל מתברר שהפרקליטות תישאר כמעט חסינה לביקורת מצד "האזרח הקטן": אזרח מהשורה לא יוכל להגיש תלונות נגד הפרקליטות לגוף הביקורת החדש עליו הכריז אמש (יום א') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, וכל תלונה שכזו תזכה להתייחסות רק אם תאושר על-ידי היועץ עצמו או פרקליט המדינה.

לחצו כאן  לקריאת טיוטת המסקנות של הצוות שבחן הקמת נציבות תלונות.  

הצוות לבחינת אפשרות היישום של הקמת נציבות תלונות על הפרקליטות קבע כי נוכח ריבוי המנגנונים שעיסוקם בירור תלונות על הפרקליטים והתובעים, לא מצא שנכון יהיה להוסיף מנגנון חדש שייעודו יהיה בירור תלונות פרטניות או שישמש ככתובת נוספת לקבלתן של תלונות. "יתרה מזו, הצוות סבר כי הוספה של מנגנון נוסף כאמור תביא לסרבול ולהכבדה, וכי יהיה בו כדי לשמש ככלי שתוצאתו פגיעה בעצמאות הפרקליטים והתובעים, מבלי לתרום לשיפור התפקוד של מערך זה". 

וינשטיין ולדור. חילוקי דעות(צילום: יאיר שגיא)

תלונה פרטנית תוכל להיבדק רק אם ראש המערכת גילה במקרה אירוע שיש מקום לבדוק אותו, תוך כדי הביקורת המערכתית, או כאשר היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יבקשו

בדיקה. זה יקרה אם למשל, בית המשפט ימתח ביקורת על התנהלות פרקליט או תובע. "בתום בירור כאמור, יוסמך ראש היחידה להמליץ ליועץ המשפטי לממשלה או לפרקליט המדינה לנקוט הליכים לגבי פרקליט מסוים או לפנות לגורם המוסמך לעשות כן במסגרת מנגנוני החקירה והמשמעת הקיימים על פי דין".

הצוות טוען כי פרקליטות המדינה והפרקליטים כבר נתונים לביקורת מערכתית ולפיקוח, אף בדרך של בירור תלונות, מצד מגוון גופים - חיצוניים ופנימיים. בין אלה ניתן למנות את מבקר המדינה, לשכת עורכי הדין, האגף למשמעת בנציבות שירות המדינה, המבקר הפנימי של משרד המשפטים, מנכ"ל משרד המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה או גורם בכיר מטעמו וגם פרקליט המדינה ופרקליטי המחוזות.

לינדנשטראוס. בפרקליטות העדיפו אותו(צילום: גיל יוחנן)

חברי הוועדה לביקורת המדינה וגורמים משפטיים מתחו ביקורת על הצעת וינשטיין. הם טענו כי לגוף זה אין שיניים וכי לאזרחים אין אפשרות להגיש תלונות נגד הפרקליטים. ח"כ אורי אריאל, החבר בוועדה לביקורת המדינה, אמר: "החלטת היועץ המשפטי לממשלה מהווה פגיעה חמורה במוסד הביקורת. הדבר צריך להתברר בוועדת הביקורת ואני מתכוון לדרוש שהגוף המבקר יזכה לעצמאות מלאה, שקיפות מלאה ונגישות מלאה לכל אזרח".

חילוקי דעות בין וינשטיין ללדור

אנשיו של פרקליט המדינה סברו כי הביקורת על הפרקליטות צריכה להיעשות בתוך משרד מבקר המדינה. הם סבורים כי מודל זה מאפשר הסתמכות על חקיקה קיימת. לטענתם, במשך השנים כבר התפתחה

מסורת עבודה מול משרד מבקר המדינה. הם הסבירו גם שכל גוף חדש יפגע בעצמאות התביעה. לכן, התנגדו להקמת גוף ביקורת חדש ותמכו בכך שמשרד מבקר המדינה יקבל את הסמכויות. 

לדברי אנשי לדור, מבקר המדינה זוכה בצדק לאמון גבוה מהציבור ולכן הקמת מערכת במסגרת משרד המבקר תשיג את חיזוק אמון הציבור בפרקליטות. "כל גוף שיוקם מטעם פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה עלול להיתפש בציבור כהבעת אי-אמון ביכולתה של הפרקליטות ושל הנהלתה לבקר את עצמה מבחינה מקצועית", אמרו.

אנשי הפרקליטות אמרו כי המודל שאותו קבע וינשטיין טומן בחובו סיכון לא מבוטל של הרחבה וגלישה במדרון חלקלק של מוסד הביקורת - לתחומים שנמצאים בליבת פעולת התביעה ומהווים את הבסיס לעצמאותה. עוד טענו כי מערך הביקורת מחייב מומחיות מקצועית וכי מינוי אדם בעל שיעור קומה, אך ללא היכרות וניסיון בעבודת ביקורת, לא יתרום לשיפור הביקורת הקיימת על התביעה. "קיים חשש כי הוא יהפוך לאומבודסמן נוסף על הגופים הקיימים, דבר שאינו נחוץ ואף יגרום לתקלות", טענו.

"השלמת חסר בולט"

לעומת זאת, וינשטיין ואנשיו סבורים כי המודל שלהם הינו הנכון וכי עבודתה של אותה יחידה לא תגרע מסמכותם של גופי הבירור והביקורת האחרים, ואף לא תצמצם ביקורת עצמאית. לדבריהם, מודל זה יעמיד לידי היועץ ולידי פרקליט המדינה מידע שיטתי, רוחבי, עדכני ומקצועי, בנוגע להתנהלות מערך הפרקליטות והתביעה. מידע כזה, כך אמרו, חיוני עבור ראשי המערכת כדי למנוע כשלים בפרקליטות ובתביעה ועל מנת לשכלל את העבודה.

בסביבתו של וינשטיין טוענים כי האפשרות לפיה היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה וראש התביעה המשטרתית יוכלו להטיל על היחידה שתוקם מטלות ביקורת - היא יתרון ממשי, דבר שאינו קיים במודל של לדור ואנשיו. הם ציינו כי המודל שהם מציעים אינו מחייב חקיקה ומאפשר פתרון מהיר וגמיש.

עוד אמרו בסביבת היועץ המשפטי לממשלה, כי המודל שהם מציעים לא יוצר קושי מעשי בהתנגשות עם מנגנונים קיימים ויישומו אינו תלוי בשיקול הדעת העצמאי של רשות שלטונית אחרת. לדברי וינשטיין ואנשיו, כבר כיום יש בידי מבקר המדינה סמכות לבקר את הפרקליטות ולברר תלונות של אזרחים נגד פרקליטים ולכן אין צורך שהגוף החדש יעשה זאת. שינוי ארגוני במשרד מבקר המדינה, כך הם סבורים, לא היה מספיק להגברת אמון הציבור בפרקליטות. הם גם אמרו כי אם הייתה מתקבלת הצעת לדור, לא היה בכוחו של היועץ המשפטי לממשלה לבקש ממבקר המדינה בדיקה דווקא בעניין מסוים, גם אם היועץ היה מעוניין בכך.