סגן הרמטכ"ל: עובדי הקבלן לא חשובים יותר
אלוף יאיר נוה צייר בכנסת תמונה עגומה: "אחרי שפגענו בבשר החי אנחנו עדיין בפגיעה של 3.3 מיליארד שקל. מאפריל אנחנו לא מתאמנים ומקרקעים חלק מהמטוסים". לדבריו, לצבא אין תוכניות לשנת 2012, והוא מתנהל בהחלטות רגעיות. בדיון הזהירו שעקב הפסקת הזמנות טנק המרכבה יפוטרו 2,000 עובדים
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת התכנסה בצהריים (יום ב') לדיון דחוף על הקפאת הזמנות לפרויקט טנק המרכבה ונגמ"ש הנמ"ר, כחלק מצעדי צה"ל בעקבות הטענות לקיצוץ בתקציב. סגן הרמטכ"ל, אלוף יאיר נוה, דיבר על המצב הקשה לטענתו: "יש היום 8,000 אנשי קבע מתחת לשכר המינימום. זה שאני רב עם האוצר על השלמת השכר זה לא פחות חשוב משכר עובדי הקבלן. אנחנו במשבר, לבנו עם התעשיינים".
ייצור הטנק עומד בסכנת סגירה, ועל פי הצפי במעגל הראשון יפוטרו 2,000 עובדים. "אין מצב שזה יקרה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ שאול מופז. לדבריו "אנחנו מייצרים השנה 25 מרכבות ונמרים, אבל זה בגין השקעות עבר. לגבי שנת 2013 לא שמנו שקל אחד. תקציב צה"ל הוא גבוה מתקציב שנה שעברה נומינלית, אבל ריאלית זה לא נכון בריבוע. יש עליית מחירים - מרכבה 4 עולה פי שניים ממרכבה 2".
"צה"ל מתנהל מעכשיו לעכשיו. כל שבוע אני יושב עם אנשיי, לראות כמה כסף יש בקופה לראות איזה גדוד יכול לצאת לאימונים", הוא הוסיף. "בתקציב צה"ל האמיתי אנחנו לא יכולים לגעת בהרבה סעיפים קשיחים. המציאות שבה באים לצה"ל ולמערכת הביטחון ואומרים 'אתה לא מקבל את התוספות', יצרה מצב בלתי נסבל. אחרי שפגענו בבשר החי אנחנו עדיין בפגיעה של 3.3 מיליארד שקל. מחודש אפריל אנחנו לא מתאמנים ואנחנו מקרקעים חלק מהמטוסים. זאת המציאות הנוכחית. עוד שבועיים יהיה דיון נוסף בממשלה, מקווה שההחלטה תהיה שונה".
סגן הרמטכ"ל הזהיר: "לצבא אין תוכניות לשנת 2012. הצבא מתנהל כרגע בהחלטות רגעיות, והחל מחודש אפריל יוקפאו אימונים". לדבריו, "ישנם אתגרים רבים בפני צה"ל שאנו לא מצליחים לתת מענה תקציבי להתמודדות עמם. הפער בתקציב נוגע להתעצמות, הכסף המיועד לתעשיות הביטחוניות. התוכנית התקציבית של צה"ל נותנת מענה לאיומים הקיימים. אני לא נלחם על תקציב, אני נלחם על ביטחון. ביטחון עולה כסף".
הוא הוסיף: "האנשים שהפגינו בקיץ הם האנשים שלי, 8,000 אנשי קבע שמרוויחים מתחת לשכר המינימום. אני חייב להילחם על האנשים שלי, הם מרכיבים את החברה".
2,000 עובדים בסכנת פיטורים
בהתייחס לאיומי הסגירה של פרויקט המרכבה, אמר יו"ר הוועדה ח"כ שאול מופז (קדימה): "יש פה בעיה בשיקול הדעת. טנק המרכבה מייצר ביטחון בחזית, אבל הוא מייצר גם ביטחון כלכלי בעורף. מי שמנסה לפגוע ולזעזע את הפרויקט הזה פוגע בישראל. והפגיעה היא בכמה ממדים - בממד החברתי, הביטחוני והטכנולוגי".
מופז, שמתמודד על ראשות קדימה והבטיח להחליף את ראש הממשלה נתניהו, הוסיף כי "למעלה מ-4,000 בתי אב מתפרנסים מהתעשייה הזו. עתידם קשור במערכת הייצור של המרכבה".
רון טוטנאור, מחברת טוטנאור בע״מ, אחת התעשיות הביטחוניות, אמר שסביב הפרויקט מועסקים כעשרת אלפים עובדים, ו-70 אחוז מהפרויקט מיוצר בישראל. "לפני ארבעה-חמישה חודשים מנכ"ל משרד הביטחון הורה להפסיק הזמנות. המפעלים כעת על סף פיטורים של 2,000 עובדים, וכבר פוטרו כמה מאות".
הוא הזהיר: "המפעלים חיכו חמישה חודשים לקבלת הזמנה. כשאין הזמנות אי אפשר לשלם משכורות וחייבים לפטר. נניח שהעובדים ימצאו מקום עבודה אחר וירצו לחדש את הפרויקט - לא יהיו עובדים".
נציגי התעשיות הביטחוניות איימו כי אם הפרויקט ייסגר, ייאלצו להעביר עשרות עובדים מתפקידם ועשרות עובדים אחרים ימצאו עצמם מפוטרים. איתן קינן, מנכ"ל חברה בתעשייה הביטחונית, אמר: "סדרי הגודל של עצירת העבודות היום הם בעיה קשה. כבר היום המצב הוא בלתי נסבל. הזמנות נעשות בהיקפים קטנים מאוד. לא מזמינים פרויקטים ועצרו פרויקטים שכבר בתהליך. חברה שעצרו לה פרויקט בשני מיליון שקלים עלולה לסגור שערים".
"מנצלים אותנו בפריפריה בצורה צינית"
עמרם שחר, ממלא מקום ראש עיריית קריית שמונה, סיפר כי אם לא תהיה תעסוקה בעיר, המצב יהיה נורא. "זה יהיה גזר דין מוות לעיר, לאנשים לא יהיה מה לאכול. ועדת טרכטנברג תחזור אלינו פי שניים ופי שלושה". גם יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, הזהיר: "אי אפשר לנהל מדינה בשלוף. המדינה החליטה לפזר מפעלים, חלקם עוסקים במערכת הביטחון. תארו לכם שאנחנו בפריפריה נודיע שמחר לא יוצאים למילואים? מנצלים אותנו בצורה צינית ובוטה כדי שנזעק בפני שר הביטחון. כל מי שעוסקים במפעלים בפריפריה לא יכולים להרשות לעצמם לפטר עובדים. פשוט לא יכולים".
רק לפני כחצי שנה הביעו שביעות רצון במנהלת הטנק (מנט"ק) במשרד הביטחון, המתכננת ומייצרת את הטנקים מסוג מרכבה, עת החלו להצטייד בטנק מרכבה סימן 4 בחטיבות המילואים. בכיר במנהלת אמר כי מושקעים מאמצים רבים כדי להטמיע את הטנקים ולהכשיר את אנשי המילואים להפעילם, ובמקביל מתבצעים כל העת עדכונים טכנולוגיים כדי להתאימם לשדה הקרב.
הראשונה מבין חטיבות המילואים שהחלו בהצטיידות, הייתה חטיבת "קרייתי", שהוקמה עם קום המדינה והשתתפה ברוב מערכות צה"ל. מפקד החטיבה, אלוף-משנה יאיר וולנסקי הסביר אז:
"לפני שלוש שנים החל תהליך המעבר לטנקי המרכבה סימן 4, תהליך שבוצע בהדרגה והושלם כעת. זה שם אותנו במקום מרכזי בשדה הקרב שעמו אמור להתמודד צה"ל".
בנוסף לשיפור יכולותיה של החטיבה, השדרוג הגדול מהווה גם נקודת ציון משמעותית עבור חיל השריון. "עם השנים והתקדמות הטנקים, אנו מחויבים לשדרג את האמצעים גם בחטיבות המילואים", הסביר את התהליך קצין שריון ראשי, תת-אלוף יגאל סלוביק.