יוצאת מהצל: המנכ"לית החדשה של לאומי

"מאוד נעימה, מחייכת, ובסוף עושה מה שהיא רוצה - כמו גליה מאור‭,"‬ כך הגדיר פעם מנהל במגזר העסקי את רקפת רוסק-עמינח, ערב מינויה להנהלת בנק לאומי לפני שמונה שנים. עכשיו, אולי לראשונה בחייה, תעמוד המשנה למנכ"לית בנק לאומי לבד באור הזרקורים. אתמול (א') היא הוכרזה על ידי הדירקטוריון כמנכ"לית החדשה של הבנק, במקום גליה מאור הפורשת אחרי 17 שנה בתפקיד. היא גברה על רוני חזקיהו, המפקח לשעבר על הבנקים, ותיכנס לתפקיד בחודש מאי הקרוב.

• צמצומים בלאומי: 800 משרות יקוצצו עד 2014
• מצנח הזהב של גליה מאור: 10 מיליון שקל ברוטו
• לאומי והבינלאומי מזהירים: ירידה חדה ברווחים
  

דוד ברודט, יו"ר הבנק, אמר המינוי: "אני משוכנע שבזכות יכולתה וכישוריה המוכחים, תוביל רוסק-עמינח את הבנק ואת הקבוצה להישגים משמעותיים בתקופה המאתגרת הנוכחית‭."‬ המינוי כפוף לאישור בנק ישראל, וייכנס לתוקף לאחר קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים.

אולי כעת, בגיל ‭,46‬ תשתחרר רוסק-עמינח מהתדמית של בת הטיפוחים של מאור, כפי שאכן היה לאורך 20 השנים האחרונות, ואולי גם מההשוואה המתמדת בינה לבין הפטרונית שלה ומההצבעה על נקודות הדימיון ביניהן שכבר היו לקלישאה.

ואולם, למרות המקצועיות המזהרת והאסרטיביות שמרבים לייחס לשתיהן גם יחד, רוסק-עמינח, הידועה כמנהלת קשוחה, נחושה וחרוצה, נחשבת אליטיסטית ומעט מרוחקת יותר ממאור, העממית לכאורה, ואולי גם שמרנית וממסדית יותר, כך אומרים חלק מהסובבים אותה.

היא נחשבת לבעלת יכולת למידה מצוינת והיא ידועה ביסודיותה, עובדה שגרמה לה לעתים להישאר במשרד עד השעות הקטנות של הלילה. אחד השבחים שיוחסו לה הוא ההצלחה שלה להפוך את הבנק - באמצעות מדיניות זהירה וטיפול נכון בתיקי השקעות בעייתיים -למוביל בשוק. זאת לאחר הידרדרות הבנק במשבר הגלובלי הגדול של ‭.2008‬

למרות ההסכמה הגורפת על חריפותה, יש גם המבקרים אותה על כך שהקפידה לפעול בדרכה של מאור ולא הותירה חותם ייחודי. אחרים מדגישים שקשה לצפות ממנה לחדשנות או לאתגור השיטה הקיימת. כך או כך, בצילה המגונן והנדיב של מאור, רוסק-עמינח גם הצליחה לצבור לעצמה די הרבה מתנגדים בבנק. אולי דווקא בגלל הקרבה למאור, הפופולרית כשלעצמה.

הכירה את כללי המשחק

אך ביקורות לחוד ועובדות לחוד. עוד לפני שמאור הכריזה על פרישתה מהבנק, נחשבה רוסק-עמינח למועמדת המועדפת לרשת אותה, גם בעיני היו"ר ברודט וגם בעיני מאור עצמה. על עומק היכרותה של רוסק-עמינח עם כללי המשחק של הבנק, קשה לחלוק. אחרי הכל, בנק לאומי, בו החלה לעבוד כבר ב‭,1992-‬ הוא המוסד בו עשתה את מרבית הקריירה שלה.

נקודת ההתחלה הייתה כשהגיעה לשמש כעוזרת האישית של מאור. כעבור שנתיים בתפקיד עשתה הפסקה מהבנק, אם כי שמרה על קשר קרוב ורציף עם מאור גם אחרי עזיבתה, כשהצטרפה‬ ב-1995 למשרד רואי החשבון הנחשב סומך-חייקין, שהפך לימים לסניף הישראלי של פירמת רואי החשבון הבינלאומית ‭.KMPG‬ היא עשתה חייל בסומך-חייקין ונחשבה לרואת חשבון מבריקה ול"כוכבת".

בגיל 29 כבר הייתה שותפה במשרד, וכשהייתה בת 35 מונתה למנכ"לית המשרד, תפקיד אותו מילאה במשך שלוש שנים, עד עזיבתה לטובת תפקיד חדש כחברת הנהלת בנק לאומי: ראש החטיבה העסקית – תפקיד שטרם אויש עד אותה העת. היא הייתה חברת ההנהלה הצעירה ביותר שמונתה עד אז לבנק.

בעקבות פרישת הבוס שלה, אוהד שפירא, מונתה להיות גם מנהלת סיכוני האשראי בבנק ולראש חטיבת הבנייה והנדל"ן. באפריל ‭,2011‬ אחרי שבע שנים כראש החטיבה העסקית, מונתה למשנה בכירה למנכ"לית מאור, אחרי פרישתו של זאב נהרי הוותיק.

תפקידים בכירים בגיל צעיר

רוסק-עמינח ידועה כמי שנשאה תמיד תפקידים בכירים יחסית לגילה הצעיר, וגם כאשת פיננסים מקצועית. היא נולדה וגדלה בעולם רקום שתי וערב בראיית החשבון וכלכלה. אביה, שמואל רוסק, הוא רואה חשבון בעל משרד פרטי ותיק, שבו התמחתה רוסק-עמינח בראיית חשבון. זאת לאחר שסיימה בהצטיינות יתרה ועם גיליון ציונים מהגבוהים בתולדות הפקולטה את לימודי התואר הראשון בכלכלה ובחשבונאות באוניברסיטת תל-אביב, כעתודאית.

מיד אחרי התואר הראשון היא המשיכה ללימודי תואר שני במנהל עסקים, ובגיל 22 כבר הייתה מרצה באוניברסיטה. בהמשך דרכה אף השלימה תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת תל-אביב. היא התגייסה לצבא בגיל ‭,24‬ שם שימשה כמרצה לחקר ביצועים במכללה לפיקוד ומטה.

אל תפקידה הראשון בלאומי, תחת מאור, הגיעה בעקבות המלצתו של ארז ויגודמן, רואה חשבון בכיר במשרד סומך-חייקין ולימים מנכ"ל שטראוס-עלית. רוסק-עמינח למדה אצלו באוניברסיטה, ובהמשך הוא אף פתח עבורה את הדלת לסומך-חייקין. הוא העיד עליה כ"מבריקה, עם הרבה אמביציות ויכולות לממש אותן".

עם זאת, השבחים שמורעפים עליה בשל יכולתה להתמקם בטבעיות יחסית בעמדות בכירות, מלווים גם בביקורת על כך שאינה "אשת שטח" מנוסה מספיק. לדברי גורמים בלאומי, מאור, שעברה דרך ארוכה בבנק ישראל עד שהגיעה לבנק לאומי, הייתה "משופשפת" יותר מרוסק-עמינח, כשהגיעה לתפקיד המנכ"לית.

עוד חוששים אותם גורמים, כי רוסק-עמינח אינה חזקה מספיק בתחום הבנקאות הקמעונאית, בין היתר משום שלא צמחה מלמטה בבנק. חששות דומים נשמעו סביבה כשמונתה למנכ"לית סומך-חייקין, שם היו כאלה שהתנגדו למינויה, אך גם אז היא זכתה לתמיכת הבכירים: גד סומך, השותף המנהל המרכזי במשרד, קידם את המינוי - וזה עבד.

הבונוס הגבוה ביותר

הביקורות, ויש שיאמרו חוסר הפרגון, לא פסחו על רוסק-עמינח בשום תחום, וגם קשריה המשפחתיים היו לה לרועץ. בן זוגה, ראם עמינח, רואה חשבון במגזר הפרטי, מונה בספטמבר האחרון ליועץ הכלכלי לרמטכ"ל ולראש אגף התקציבים במשרד הביטחון. כבר בתחילת הדרך עורר מינויו הסתייגויות, לאחר שגורמים במשרד הביעו את חששם בדבר ניגוד עניינים בין תפקידו לבין מעורבותו של בנק לאומי במכרז על בניית עיר הבה"דים בדרום (עליו מתמודדת, בין היתר, קבוצת שפיר המלווה על ידי הבנק).

בתגובה לחששות אלה, כל אחד מבני הזוג הדגיש בנפרד כי הנושא אינו בטיפולם וכי הם נמנעים מלטפל בנושאים שבהם יש להם עניין משותף. גם הבונוס שקיבלה ב‭,2008-‬ עוד כשעמדה בראש החטיבה העסקית וחטיבת הבנייה והנדל"ן, עורר תרעומת בטענה כי מבין כל ראשי החטיבות בבנק קיבלה את הבונוס הגבוה ביותר. זאת אף שהחטיבות שתחת אחריותה לא הניבו את הרווחים הגדולים ביותר לבנק, ואף שנרשמה ירידה של ‭2.3‬ מיליארד שקל בהיקף הפקדונות במסגרת הבנקאות העסקית. באותה שנה עלות שכרה דורגה רביעית בבנק ועמדה על ‭3.4‬ מיליון שקל.

לרוסק-עמינח שתי בנות, ולפני כשנתיים רכשה מגרש במערב רמת השרון ששטחו דונם, במטרה לבנות עליו את בית החלומות שלה. אחיותיה הן איילת בן-עזר ועורכת הדין הפלילית סיגל רוסק-גיסין, הנשואה לעו"ד גיא גיסין, המתמחה במשפט מסחרי.

היא לא מתראיינת, והתקשורת ניזונה מאמירות של מקורבים עליה. עם זאת, היא מופיעה באירועים ציבוריים מתוקשרים רבים, וידועה כחברה קרובה של אנשי הון בכירים במיוחד. אחד מהם הוא עידן עופר, שבגלל החברות עימו פסלה עצמה מלטפל בעסקי משפחת עופר בלאומי. חברים ידועים נוספים שלה, לצד גליה מאור, הם גד סומך וזהבית כהן.

הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"