סוף עידן התמימות של קריית שמונה / טור
רן בן שמעון ממתין להצעה קורצת ממכבי חיפה, איזי שרצקי מצייר את המאמן כרשע, ופתאום משהו ב-"אוטופיה" הספורטיבית של קריית שמונה חורק. כנראה שה-D.N.A של הכדורגל הישראלי לא פסח גם על מוליכת הטבלה המפתיעה
עוד ב-ynet ספורט:
- ג'רמי לין ממשיך לשגע את ה-NBA
- אוהדי בית"ר הפגינו ליד בית קורנפיין
בסכסוך הלא צפוי הזה, אין טועים. רן בן שמעון קורא את המפה נכון. איך שלא תהפכו את זה, ארבע קבוצות "גדולות" מסתובבות סביבנו. האחת בקריסה כלכלית מתמשכת ורק אלוהים (או גל יוסף) יודע מה יהיה בשנים הקרובות.
להגיע הפועל או מכבי ת"א במצבן הנוכחי, זו התאבדות מקצועית, לא פחות. כך שהאופציה השפויה האחרונה היא מכבי חיפה. אם יעקב שחר יחליט על ראובן עטר,
לא מן הנמנע כי חלון ההזדמנויות הקטן עבור בן שמעון, ייסגר ל-4 או 5 השנים הקרובות.
מנגד עומד חלומנו הרטוב שק"ש תהפוך לארסנל הארץ-ישראלית, ותנסה ליצור כאן דרך מסוימת בראשות פיגורה שנשארת במקום אחד ל-5, 10, אולי 20 שנה ותבנה אימפריה מאפס.
אבל אנחנו לא כאלה תמימים ובן שמעון לא פראייר. גם הוא יודע שהאלופה הנכנסת (מלח-מים, מלח-מים) היא לא יותר מסנסציה רגעית ורומנטית, כזו שוודאי תתמוסס לחלקיקים קטנים, כששחקניה יתפזרו בקיץ איפשהו בין ת"א לבין קבוצות יד שנייה בגרמניה או בלגיה. אם בהפועל ת"א של אלי גוטמן זה קרה, למה אצל שרצקי לא?
ועכשיו הגענו ליו"ר. גם הוא פעל בצורה לגיטימית, לכאורה, והפעיל לחץ במו"מ בין שני צדדים. אם יש סיכוי של אחד לאלף להשאיר את שלד הקבוצה, זה מתחיל ונגמר בזהות המאמן. אבל אי אפשר שלא להתרעם מההתנהלות של שרצקי, שבמכבש תקשורתי צייר את בן שמעון כרשע וכחמדן. כאחד שמחויב ערכית לחתום, ולא כמו אחד האדם אשר רשאי לכלכל את צעדיו בתבונה.
השורה התחתונה היא ששוב הפרזנו יתר על המידה בתיאורי המשיחות על השניים. בסופו של דבר ההוא רוצה בטובתו האישית, ההוא בהצלחת קבוצתו וכולם ביחד עדיין חלק מאותו די.אן.איי שמסתובב בין הקופסא לבלומפילד. טוב יותר, אבל לאו דווקא שונה. יאללה, סולחה.
