הכנר נביל עבוד-אשקר זכה בפרס מיוקו אונו

"אמן שמבקש לומר את האמת דרך אמנותו, נדרש לאומץ. מוזיקאי שדבק במוזיקה שלו, גם אם אינה פופולארית, נדרש לאומץ. אני ידעתי לעמוד מול שנאה ודעות קדומות, אפליה וגזענות, כאמנית וגם זה, דרש אומץ", אמרה אונו עם ההכרזה על זכייתו של עבוד-אשקר בפרס.

נביל עבוד-אשקר עם יוקו אונו ומפיק הביטלס שעבר פיטר בראון(צילום: אנני ואט)

"לחבר בין ילדים יהודים וערבים בישראל באופן שיאפשר להם למצוא את המשותף ביניהם דרך המוזיקה, שהיא כלי עצמתי ואפקטיבי, זה צעד אמיץ ראשון לקראת שלום", אמרה והוסיפה, "בשנת 2009 החלטתי להעניק את פרס האומץ בתחומי האמנות ולהוקיר אמנים, מוזיקאים, אספנים, אוצרים וכותבים – אלה שמחפשים את האמת דרך עבודתם ויש להם האומץ להמשיך בדרך זו ויהי מה. באומץ לעשות כן אני רואה דרך אל השלום".

ערב הנסיעה לאירוע בניו יורק אומר עבוד-אשקר: "יוקו אונו שמעה את הילדים מנגנים במסגרת אירוע פרטי שנערך בארה"ב ונועד לקדם את המודעות לפרויקטים של עמותת 'פוליפוני' ומאד התרגשה. היא תומכת באמנות שמקדמת אג'נדות חברתיות ומדברת לא מעט על שלום. אני חושב שהפרס הזה מבקש לומר שאמנות צריכה לא רק לעסוק בעצמה, אלא גם לנסות ולהשפיע על החברה במובן הרחב של המילה וזה דורש אומץ.

"מאז שהתחלתי לנגן ידעתי שאני רוצה להשפיע על העולם דרך המוזיקה שלי. גם כמחנך וכמוזיקאי אני מאמין שיש לי את היכולת ושזו חובתי לעזור ולגשר על הפערים שקיימים היום בחברה שבה אני חי. המוזיקה היא שפה ודרך לתקשר עם העולם. כדי שילד ערבי וילד יהודי יוכלו לשבת ביחד ולנהל דו-שיח באמצעות השפה הזו, צריך ששניהם ידברו אותה. זה מה שאנחנו עושים. דרך הפרויקטים שלנו ילד בנצרת וילד בתל אביב, יכולים לנגן באותה הרמה ויש להם הכלים לדבר זה עם זה דרך המוזיקה. זה מפגש קסום שיוצר רקע משותף וזו נקודת התחלה לדיאלוג".

הקונסרבטוריון, שייסד עבוד-אשקר בנצרת, נתמך בראשית דרכו על ידי קרן ברנבוים-סעיד שמטפחת יוזמות חינוכיות אמנותיות. בשנה האחרונה בשל גידול משמעותי בהיקף הפעילות בקונסרבטוריון והשקת פרויקטים נלווים שיזם עבוד-אשקר, נפתחה עמותת "פוליפוני", בתמיכתו של איש העסקים האמריקני, קרייג קוגאט, שמהווה מטריה לשלל הפעילויות.

"הפוקוס שלנו הוא על מוזיקה וחשבנו שפוליפוניה, כלומר ריבוי קולות, הוא שם שמעביר במדויק את הכוונות של העמותה", אומר עבוד-אשקר, "המטרה היא לא לייצר תמונה יפה של דו-קיום אלא לקיים באופן שוטף והמשכי עבודה חינוכית יסודית מכל מיני סוגים. זה בא לידי ביטוי במפגשים מוזיקאליים מוסברים שבהם ביקרו עד היום כ-2000 תלמידים יהודים וערבים מבתי ספר בנצרת, ביפו ובעפולה שרובם מעולם לא ביקרו בקונצרט. זה בא לידי ביטוי בשיעורי מוזיקה בבתי הספר בגליל וגם בסימפוזיונים בהשתתפות מוזיקאים ומרצים בכירים שפתוחים לתלמידים שלנו ובמסגרתם הם לוקחים חלק פעיל. דרך המפגשים האלה אפשר לא רק להעשיר אותם מבחינה מוזיקאלית אלא לחנך אותם במובן האנושי של המילה ולאתגר את המוח והמחשבה".