קרן הגז: הזדמנות לפיתוח המשק - לא כספומט
קשה להפריז בחשיבות של הקרן לקידום משק הגז הטבעי והוועדה שלצדה. אם יפעלו מתוך ראייה חברתית-סביבתית, נרוויח כולנו. מנגד, אם הממשלה תחשוב שנפלה לידיה קופת פלא, נרשום פספוס כואב נוסף. מה צריך לעשות? דעה
אכן מטרות מבורכות ומהלכים בכיוון הנכון, אבל אסור לממשלה לשכוח שהמושג בר-קיימא מתייחס לשקלול של היבטים חברתיים, סביבתיים וכלכליים גם יחד. על כן, נוכח ההחלטות הרבות של ממשלות ישראל בעבר לקידום של פיתוח בר-קיימא בישראל והחלטת הממשלה הנוכחית לפני כחצי שנה לקדם צמיחה ירוקה, חשוב מאוד שהקרן החדשה והוועדה שלצדה יפעלו מתוך ראייה חברתית-סביבתית ולא רק כקופת פלא של הממשלה, ושהמהלכים יעשו בשיתוף נציגי המשרד להגנת הסביבה ונציגי ציבור.
גז טבעי, או מתאן בשפה המקצועית, הוא המולקולה האורגנית הנפוצה ביותר בטבע ואחת מאבני הבניין של מוצרים טבעיים וסינטטיים רבים ומגוונים. השימוש הראשוני בגז טבעי הוא כדלק, ידידותי יותר לסביבה ובעל יעילות אנרגטית גבוה מזו של דלקים פוסיליים אחרים כגון פחם או סולר.
כמות האנרגיה המופקת מקילו אחד של גז טבעי היא כפי 2 מזו המופקת מקילו פחם וגבוהה יותר ב 10%-15% יותר גבוהה מזו המופקת מקילו סולר או מזוט והשימוש בו מפחית משמעותית את זיהום האוויר, המים והקרקע, וצורך פחות משאבי קרקע. השימוש בגז טבעי לייצור חשמל מוביל גם להפחתת עלויות ישירות ועקיפות בהקמה ובתפעול של תחנות הכוח ומאפשר גמישות בהקמתן בכל שטח פנוי ולא רק לחוף הים.
מקור אנרגיה
השימוש בגז טבעי כדלק אינו מוגבל לייצור חשמל בתחנות כוח בלבד. הוא יכול לשמש כמקור אנרגיה מרכזי בתעשייה, לחימום בבתים ולהנעה של כלי תחבורה, ובכל אלו ביעילות אנרגטית גבוהה יותר מדלקים אחרים תוך הפחתה בזיהום הישיר וכן בזיהום העקיף הכרוך בשינוע של דלקים. לכן יש צורך לפרוש במהרה תשתיות הולכה ואגירה של גז טבעי במדינה.
אולם הפוטנציאל של הגז הטבעי לא מסתכם רק כמקור אנרגיה, אלא כמקור לייצור של אין ספור כימיקלים החיוניים לחיינו. התגובה בין גז טבעי למים ליצירת תערובת של מימן ופחמן חד-חמצני, המכונה גז סינטזה, היא מקור מרכזי להפקת מימן המשמש במגוון תהליכים תעשייתיים וכמקור אנרגיה בפני עצמו ליצור אמוניה, מתנול ודלקים סינטטיים שונים ומהם בתהליכים נוספים פולימרים וכימיקלים רבים.
ייצור של כימיקלים אלו בארץ יאפשר לפתח תעשייה מקומית ענפה, להגדיל את היצוא ולהקטין את היבוא ולהרחיב את שוק העבודה בישראל. אבל יצור של כימיקלים אלו יאפשר גם לטפל בכמה בעיות סביבתיות וחברתיות.
הקמה של מפעל לייצור אמוניה, המשמשת לייצור דשנים, פולימרים וכחומר קירור, בסמוך לצרכני האמוניה הגדולים בנגב, תאפשר לסגור את מאגר האמוניה הענק שמאיים על מפרץ חיפה ולחזק את הפריפריה. פיתוח של כלכלת מתנול בישראל, שיכול לשמש כדלק בפני עצמו בתחנות כוח, כתוסף לבנזין וכחומר מוצא לייצור אין ספור כימיקלים, תוכל להעצים את הרווחים הכלכליים מהפקת הגז הטבעי ולהגדיל את ההשקעות בחברה ובסביבה.
אבל בכדי שכל החלומות הללו יתגשמו צריך לבחון מראש את המיקום של הקמת מתקני הגז והתעשיות הנלוות, ואת התקנים לצד אמצעי הפיקוח והאכיפה הנדרשים בכדי לשמור על בריאות הציבור ואיכות הסביבה ולא פחות חשוב לשתף את הציבור הרחב במהלכים אלו מתחילתם. הפיתוח של תעשייה ושל כלכלה חזקה לצד השמירה על איכות הסביבה הם הבסיס של פיתוח בר-קיימא וצמיחה ירוקה, ובניגוד לתפיסה הרווחת לא פעם בקרב כלכלני האוצר והירוקים שניהם יכולים וצריכים ללכת זה לצד זה. פיתוח של משק חכם של גז טבעי במדינת ישראל יכול להיות מנוף אמיתי לצמיחה ירוקה ופיתוח בר-קיימא בישראל.
הכותב הוא מרצה במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת 
