נתניהו: "אני חסיד של תחרות - נגד מונופולים"
רה"מ הציג את הדו"ח הסופי של הוועדה לבחינת הריכוזיות: התחרות במשק אינה מספקת. שטייניץ: ריכוז כוח כלכלי זה רע לדמוקרטיה. לפי הדו"ח, תאגיד ריאלי משמעותי שהמכירות שלו בישראל מעל 6 מיליארד שקל, לא יחזיק גוף פיננסי משמעותי. התוצאה: אייפקס תיאלץ להיפרד מתנובה או מפסגות
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הציג בצהריים (ד') את המסקנות הסופיות של הוועדה לבחינת הריכוזיות במשק. "התחרות במשק הישראלי אינה מספקת. אמר ראש הממשלה. "אני חסיד גדול של תחרות - אני נגד מונופולים וקרטלים". נתניהו הוסיף: "רמת הריכוזיות בארץ גבוהה מזו שבמדינות המתוקנות".
- מסקנות הביניים של הוועדה, ספטמבר 2011
- הטייקונים לוועדה: אין עודף ריכוזיות בישראל
- מחלת הריכוזיות: איך מדינות אחרות נרפאו ממנה
במסיבת עיתונאים מיוחדת, בהשתתפות, שר האוצר יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר ויו"ר הוועדה חיים שני, אמר נתניהו: "אני זוכר שכשהגעתי לבית רה"מ היתה החלטה להגדיל את התחרות בשיחות טלפון בינלאומיות. פתאום אנשים שגרים בנתיבות יכולים להתקשר ללוס אנג'לס בדיוק כמו כל אחד אחר".
נתניהו אמר עוד: "הבעיה שהתעוררה במדינת ישראל ובגינה ביקשתי להקים את ועדת הריכוזיות - היא בעיה של השתלטות אופקית. השאלה של אחזקת תאגידים פיננסיים וריאליים במקביל למשל. מסקנות הוועדה פורצות דרך ויש גם זמן התאמה למשק".
נתניהו הסביר כי הגברת התחרותיות במשק תביא להגדלת הביטחון בחסכונות של אזרחי ישראל ויצמצמו את תופעת הסדרי החוב: "אנו מגדילים ומשפרים את ההחלטות של מתן האשראי, הן נעשות בטוחות יותר".
לדבריו, "המלצות הוועדה יביאו לחלוקת אשראי יותר רציונאלית. מתי זה ייושם? אנו מתחילים בזה עכשיו. במדינות ה-oecd אין ריכוזיות כמו שיש אצלנו".
שטייניץ: בחלק מהמקומות יירדו מחירים
שר האוצר יובל שטייניץ אמר: "זו נקודת ציון חשובה במדינת ישראל ובכלכלת ישראל. יש בעיה של ריכוז הכוח הכלכלי במדינת ישראל. אין תחרות על השירות והמחירים וזה דבר רע לדמוקרטיה כי ריכוז מוגזם עשוי להיות בעל השפעה". לדבריו, הטיפול בסוגייה הזו טוב לאזרחים ויוביל בחלק מהמקומות לשיפור השירות והורדת המחירים".
שטייניץ הוסיף: "יהיה תהליך הדרגתי של הקטנת הפירמידות עד כמעט העלמתן - זה תהליך של כמה שנים שיכלול בלימה ואז צמצום. לכן זה לא רק שירות לצרכנים אלא גם לכלכלה. משקיעים רבים בתעשיות המסורתיות לא נכנסו לישראל בין השאר בגלל הריכוזיות המקומית. עכשיו השוק ייפתח".
לדבריו, "מדברים הרבה על הון-שלטון. הצעד מתווסף לצעדי הממשלה שפועלת ללא מורא בנושאים כמו דו"ח ששינסקי וים המלח. כך אנו עושים היום כשאנו מפחיתים כמעט בחצי את דמי הניהול בקופות הגמל. היו כאלו שלחצו ללכת למסקנות קיצוניות. אמרתי דבר אחד - תקשיבו לטיעונים ואל תפעלו לפי לחצים. הוועדה הזו עשתה את הדבר הנכון. ההון לא השפיע כאן על השלטון אבל פעלנו גם ללא שמץ של פופוליזם. יש כאן אחריות כבדה כדי שנתקן ולא נקלקל. יש כאן תיקון משמעותי של המשק הישראלי. זה עוד מהלך היסטורי בתחום הרפורמות של ממשלת נתניהו".
פישר: ייבוא חופשי הוא טוב למדינה
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר: "גורם מאוד חשוב בתחרותיות זה יבוא. אנו צריכים להמשיך את הליברליזציה של היבוא. ייבוא חופשי או בשיעורי מכס נמוכים הוא טוב למדינה".
"אין התקפה על הסקטור הפרטי", אמר פישר. "צריך להגביל את הסקטור הפרטי באופן שלא ישפיע על המערכת הפוליטית".
הרף לתאגיד ריאלי יורד מ-8 ל-6 מיליארד שקל
מהמסקנות הסופיות עולה, כי רף המכירות השנתיות לתאגיד ביניים יורד משמונה מיליארד שקל לששה מיליארד שקל. לפי הדו"ח, יש איסור שליטה או החזקה בגוף פיננסי משמעותי על ידי תאגיד ריאלי משמעותי או על ידי השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, שמנהל נכסים מעל 40 מיליארד שקל (לעומת 50 מיליארד שקל בדו"ח הביניים).
תאגיד ריאלי משמעותי הוא תאגיד שפדיון המכירות שלו בישראל הינו מעל 6 מיליארד שקל (לעומת 8 מיליארד שקל בדו"ח הביניים) או שהיקף האשראי שהוא צורך בישראל עולה על 6 מיליארד שקל (לעומת מאזן הגדול מ-20 מיליארד ש"ח בדו"ח הביניים). כלומר אותו בעל שליטה לא יוכל להחזיק גם בתאגיד ריאלי משמעותי וגם בתאגיד פיננסי משמעותי. כך, קרן איפקס תיאלץ להיפרד מתנובה או מפסגות
סעיף נוסף הוא הגבלת כהונה של דירקטורים בגוף פיננסי משמעותי ובגוף ריאלי משמעותי, בו זמנית. ועדת הריכוזיות קבעה, כי הגופים יידרשו לבצע שינויי בעלות כמומלץ במהלך ארבע שנים. זאת כדי ליצור תקופת מעבר סבירה לשם התארגנות למהלך זה.
בנושא כהונת דירקטורים קבעה הוועדה כי ההפרדה תתבצע בתוך שנתיים. לגופים שיחוייבו לבצע הפרדת בעלות עקב המלצות הוועדה יינתנו 4 שנים לביצוע הפרדת הדירקטוריונים.
מסקנות הביניים
בחודש ספטמבר האחרון פירסמה הוועדה את מסקנות הביניים שלה. כחלק מהליך העבודה של הוועדה נערכו מספר שימועים לחברות ולגופים אשר המסקנות נוגעות אליהם.
בוועדה היו חברים, פרט ליו"ר חיים שני ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי (שפרש מתפקיד המנכ"ל), עוד 7 אישי ציבור: יו"ר הרשות לניירות ערך, שמואל האוזר; המפקח על הבנקים, דוד זקן; המשנה לנגיד בנק ישראל, קרנית פלוג; הממונה על שוק ההון והביטוח, עודד שריג; הממונה על ההגבלים העסקיים, דייוויד גילה; המשנה ליועץ המשפטי, אבי ליכט וראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל.
דובר קדימה מסר בתגובה: "בהמלצות ועדת הריכוזיות יש תכלית ראויה לצד החובה לשמור על כלכלה חופשית ועל החברות הגדולות המהוות את קטרי הצמיחה החשובים למשק".
"כך או כך ראש הממשלה ושר האוצר מבלים בעיקר במסיבות עיתונאים ונמנעים מכל עשייה וקבלת החלטות. זו עוד מסיבת עיתונאים בשורה ארוכה של מופעי זיקוקים ופירוטכניקה שבכולן הם מתפארים ב״ תקדים עולמי״ וממפנה היסטורי ומסיימים בהמלצות שמסיימות את דרכם במגרה. כך היה ברפורמת המרפסות, רפורמת הנדלן ובעיקר בדו"ח ועדת טרכטנברג שכולם מונחים למרבית הצער כאבן שאין לה הופכין. מסיבות העיתונאים הללו הפכו לבדיחה , במצבה העגום של מדינת ישראל אין מקום לבדיחות".
תנועת מחאת הקוטג' מסרה: "המלצות ועדת הריכוזיות אינן עניין רק לכלכלנים ומומחים. אלו החלטות משמעותיות מאוד שישפיעו על הכיס של כל אזרח: הגבלות על כוחם הבלתי מרוסן של הטייקונים הינם ברכה למשק כולו. אנו נעקוב ונפעיל שדולה צרכנית בכנסת שתהווה משקל נגד ללוביסטיסטים של המונופולים ותאגידי הענק, שיעשו הכל על מנת לעכב ולמסמס את ההמלצות, בכדי להחזיק בכיסם פוליטיקאים. אנו נחזק את ידי חברי הכנסת שייתגייסו למען יישום מלוא ההמלצות למען הציבור ללא חשש וללא מורא, ומנגד נוקיע ונפרסם את מעלליהם של אלו שימשיכו לפעול למען הטייקונים ונגד האינטרסים של הציבור כולו".
בהכנת הידיעה השתתף תומר אביטל, "כלכליסט"