38 שנות מאבק: העותר הסדרתי שגבר על חוק טל
מבין כל העותרים לבג"ץ נגד חוק טל, יש אחד שלא ויתר. הוא הגיש שבע עתירות מאז 1974: "ידעתי אכזבות, אבל ידעתי שאני צודק. את האפלייה הזו צריך לשנות". בצה"ל העריכו השבוע: "אם נקבל משאבים, נוכל לגייס הרבה יותר"
38 שנים, 7 עתירות, אלפי שעות דיונים וקצין אחד במילואים שלא ויתר: אי שם ב-1974 עתר לראשונה עורך דין בשם יהודה רסלר, שדרש לגייס את החרדים לצה"ל. זה קרה זמן לא רב לאחר שהשתחרר משירותו. העתירה הזו נדחתה בטענה שאין לרסלר מעמד של עותר ושאין זו סמכותו של בית המשפט לדון בנושא זה. רסלר לא ויתר, עתר שוב ושוב, ונדחה פעם אחר פעם. אמש (יום ג') נחל הצלחה עם הכרזת בג"ץ על ביטול חוק טל.
חוק טל - כתבות אחרונות ב-ynet:
- חוק טל בוטל: ליברמן וקדימה דוחפים לגיוס לכולם
- חוק טל בוטל: "חגיגת ההשתמטות נגמרת"
- בג"ץ ביטל את חוק טל: לא חוקתי, יפוג באוגוסט
- גרוניס: אשליה לחשוב שאנחנו נביא לגיוס חרדים
בשנות ה-80 עתר ארבע פעמים. ב-1982 נדחתה עתירה שלו בנימוקים דומים. בשנת 1986 עתר שוב - והצליח, חלקית. השופטים קבעו אז כי יש לו מעמד וכי הנושא שפיט, אך מספרם הקטן יחסית של בחורי ישיבות שדחו את שירותם (15 אלף בשעתו) לא הספיק להכרעה בסוגיה. רסלר לא ויתר. ב-1998 היה שותף לפסיקת בג"ץ, שקבעה כי הכנסת, ולא שר הביטחון, היא שתכריע מעתה בסוגיית גיוס תלמידי ישיבות. עם חקיקת חוק טל עתר פעם נוספת.
בכל פעם ייצג רסלר את עצמו. "את כל העתירות מימנתי מכספי האישי, אבל תמיד ידעתי אכזבות. לנדוי, שמגר, ברק, בן פורת, חשין, כהן. כמעט אין שופט שלא ביקשתי ממנו לקבל את העתירה". איך קרה שלא התייאש והמשיך במאבק? "פשוט ידעתי שאני צודק. את האפליה הזו בדם צריך לשנות. זהו האי-צדק בהתגלמותו. למה אותי שולחים לקרב ואותו שולחים לישיבה? זו זכות וחובה להתגייס".
רסלר שירת בצבא כמפקד סוללה בתותחנים, והשתתף כקצין תצפית בכיבוש אל עריש במלחמת ששת הימים, באוגדה של אריאל שרון. הזכרונות מאז והניצחון במאבק לא עיוורו את עיניו. "יש לפוליטיקאים חצי שנה עד לפקיעת החוק למצוא דרך קומבינה חדשה לחוק גיוס חדש. אני סומך עליהם ששוב יעשו צחוק מכולם, אבל אם הציבור יקום ויפגין, כמו שעשה בקיץ, זה יכול להשפיע לטובה. ראש הממשלה חייב להבין שגיוס חרדים הוא דבר חובה, גם אם זה יהיה כרוך בבלגן בקואליציה או בהוצאות".
השופט אלייקים רובינשטיין, שהצטרף לדעת הרוב וקבע שיש לקבל את העתירות, העיר כי עו"ד רסלר, ותיק העותרים בתחום זה, "שהחל בכך כבן 40 והיום הוא איש שיבה, אמר במענה לשאלתי באולם בית המשפט, כי לא היה פוצה פה ומצפצף אילו היו מספר אלפי אנשים בכל עת שתורתם אומנותם". אך לדעת רובינשטיין, רבים חוסים במעמד תורתו אומנותו, "ואין תורתם אומנותם לאמיתה, ותחת אומנותם באה הימנעותם - משירות ומעבודה, והם מבלים ימיהם בתסכול כשבינתיים הקימו משפחות, הזקוקות לפרנסה".
"הכרנו למתגייסים החרדים את ההמנון"
גם לאחר הניצחון בבג"ץ, כלל לא בטוח שעשרות אלפים שמקבלים מדי שנה פטור "תורתם אומנותם" יצטרפו ל-2,000 החרדים שמשרתים כיום. בצה"ל טרם הגיבו להחלטה הדרמטית בבג"ץ, שסללה את הדרך לחקיקת חוק גיוס חדש. הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, תקף באחרונה את הפיכת "צבא העם לצבא חצי העם", ואף הוסיף כי "זה לא יעבוד יותר שרק חצי משרתים".
גורם בכיר במערך כוח אדם בצה"ל סיפר השבוע, לפני החלטת בג"ץ, בשיחה עם ynet על הצלחת פרויקט שילוב החרדים (שח"ר), שמעידה על פוטנציאל הגיוס מרצון של החרדים. "חד משמעית, אם היו נותנים לנו יותר משאבים, כמות המתגייסים החרדים הייתה מוכפלת ואף מעבר לכך". לפרויקט התגייסו בשנה שעברה 650 חרדים, ומנתונים שלוקטו בחיל האוויר, 92% מהמשתחררים השתלבו בשוק העבודה האזרחי.
"הם לא הכירו את ההמנון ואת הדגל לפני, ולא באו מציונות, אבל לקחנו אותם למוזיאונים ול'יד ושם', והם קיבלו שיעורי מורשת ואף השתתפו במסע 'עדים במדים' למחנות ההשמדה בפולין", סיפר אותו גורם צבאי. "מעל הכול: תרומתם המבצעית לחיל האוויר חשובה ומשמעותית".
רוב החרדים עושים מסלול של שנתיים כחיילים, ועוד שנה של הכשרה על חשבון הצבא במסגרת אזרחית, שם הם רוכשים מקצועות אזרחיים. בחיל האוויר הם מתפקדים כמנהלי רשתות מחשב, חשמלאים, טכנאי אלקטרוניקה ועוד. עשרה מהם חתמו ויתור על מסלול על השח"ר הרגיל, כדי לצאת לקצונה. החרדים מקבלים בצבא תמיכה כספית: תשלומי משפחה שמגיעים לאלפי שקלים בחודש. כמו כן הם מקבלים שיעורי תורה יומיים, אוכל כשר למהדרין, יציאות יומיות הביתה ושירות מופרד מנשים.
לפנייה לכתב/ת 
