גנץ: כולם צריכים לשרת, בצבא יש מקום לכל אחד
הרמטכ"ל התייחס לראשונה לביטול חוק טל, ואמר שהצבא יכול לספק לחרדים סביבה מתאימה לשירות: "יודעים לתת את כל הצרכים שמספקים לאדם אמונה". הוא הדגיש את החשיבות של גיוס חובה לכולם: "בישראל השירות אינו אפשרות, הוא הכרח"
הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, התייחס בצהריים (יום ד') לראשונה להחלטת בג"ץ אתמול לפסול את חוק טל. הוא אמר כי הוא אינו רוצה להיכנס "לזיגזג הפוליטי", אך הוסיף: "יש חשיבות גדולה לגיוס חובה לכל. במציאות הגיאו-פוליטית כולם יכולים וצריכים לשרת, ואני מקווה שתימצא הדרך לעשות את זה".
ביטול חוק טל - הכתבות האחרונות:
- תלמידי ישיבה אדישים: לא יכריחו אותנו להתגייס
- ליברמן: חבל על המאמץ, זה הסוף של חוק טל
- חוק טל בוטל: ליברמן וקדימה דוחפים לגיוס לכולם
- חוק טל בוטל: "חגיגת ההשתמטות נגמרת"
- גרוניס: אשליה לחשוב שאנחנו נביא לגיוס חרדים
בכנס למנהיגות וחברה לזכרו של רב-סרן איתן בלחסן במכללת תל-חי אמר הרמטכ"ל גנץ כי הצבא יכול לספק לחרדים סביבה מתאימה לשירות: "חרדים כבר משרתים בצה"ל,
ואנחנו יודעים לתפור את החליפה הזו, אנחנו יודעים לתת את כל הצרכים שמספקים לאדם את אמונתו".
רב-אלוף גנץ הוסיף: "כולם צריכים להסכים שכולם צריכים לשרת, בצבא יהיה מקום לכל אחד לשרת. אנחנו מצליחים לחיות בצבא אחד עם השני ולא אחד מול השני, וגם לגבי נשים - אין מקום שנשים לא יכולות לעמוד בו בזירה המבצעית".
לעיון בפסיקת בית המשפט העליון על חוק טל - לחצו כאן
עוד אמר גנץ: "השירות הצבאי אינו אלטרנטיבה אפשרית, הוא משהו הכרחי למדינת ישראל. לא כל מי שיכול להתגייס מתגייס. כיום המיעוט המוחלט לא משרת והרוב המוחלט משרת - הדבר הזה עלול להשתנות".
גידול באחוז הדתיים - זה טוב?
גם תת-אלוף אלי שרמייסטר, קצין החינוך של צה״ל, התייחס לזהות המתגייסים ולחתך החברתי ממנו הם מגיעים. "לצה״ל מגיעים בכל שנה יותר חיילים שזקוקים לתמיכה פיננסית, ומתגייסים יותר חיילים ללא 12 שנות לימוד", אמר שרמייסטר במהלך הכנס. "קיימת מחוייבות להחזיר לחברה עשרות אלפי בני נוער שמשתחררים, ויביאו תועלת ולא יהפכו לנטל".
באשר לשילוב הנשים והחרדים בצבא, הודה שרמייסטר כי "קיימת מגמה של שוויון הזדמנויות בצה״ל. יש טייסות, ויש חובלות. יש מגמה נוספת, מבורכת, והיא גיוס חרדים. זה קורה למרות שלא בטוח שזה הולך ביחד עם שוויון נשים".
לדבריו, "יש גידול בגיוס של חובשי כיפות מקרב הציבור הדתי. אני אומר את זה ברגשות מעורבים. מצד אחד מגיעה חברה מאיכות גבוהה, אבל הייתי רוצה לראות התפלגות גדולה יותר. חלק מהאוכלוסיה הדתית-לאומית מקפיד היום על ההלכה במגבלותיה. אפשר לוותר, אבל אנחנו בוחרים לא לוותר לטובת השירות והמדינה".
בג"ץ קיבל אמש את העתירות נגד חוק טל ברוב של שישה שופטים נגד שלושה. מעבר למשמעות ההיסטורית של פסק הדין, הוא חשף גם במלוא עוזה את ההתנגשות בין תפישותיהם של נשיאת בית המשפט העליון היוצאת, דורית ביניש, שדוגלת באקטיביזם שיפוטי ותמכה בביטול חוק טל, לנשיא בית המשפט העליון הנכנס, אשר גרוניס, שדוגל בגישה מרוסנת יותר והתנגד לביטול החוק בטענה כי בית המשפט לא צריך להתערב בנושא. גרוניס יהיה נשיא העליון הודות לחוק גרוניס שקודם על-ידי הימין.
"הזמן הוכיח שהחוק לא הגשים את התכליות שביסודו, ובפועל, עיגן החוק, רובו ככולו, את הסדר דחיית השירות שהיה קיים
טרם חקיקתו", קבעה ביניש. השופט גרוניס מצדו כתב: "עדיף היה לו לבית המשפט שלא להידרש כלל לסוגיה ולהותירה במרחב הציבורי, מחוץ לתחומו של בית המשפט".
בכנס בתל-חי התייחס גנץ גם לאיום האיראני, ואמר כי יש סדק בציר שבין טהרן, דמשק וביירות. "לבנון בתהליך התעצמות וחיזבאללה חזק פי חמישה. תוכנית הגרעין האיראנית היא איום קיומי פוטנציאלי שיאיים על יציבות האזור ועל קיומה של ישראל. יש לנו יכולת להגן על עצמנו, ויש לנו אנשים שיכולים לעשות מעשה. האיומים שלנו בתוקף".
Read this article in English