מתה ניצולה מבלוק 10 של מנגלה: "אשת ברזל"
בגיל 19 נשלחה שרה יחיאל מסלוניקי לאושוויץ, ובמשך שנתיים נאלצה לחזות בזוועות שהתרחשו בבלוק הידוע לשמצה. הלילה היא הלכה לעולמה. בתה: "היא לקחה איתה את הסודות"
שרה (שרינה) יחיאל ראתה את מכונת המוות מול העיניים. בגיל 19 היא נכללה בטרנספורט שעשה את דרכו מעיר הולדתה סלוניקי, הישר לבלוק 10 הידוע לשמצה במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. 69 שנה לאחר שנחשפה לניסויים "הרפואיים" המזוויעים בבני אדם, הלכה הלילה (ה') יחיאל לעולמה בגיל 88. יחיאל הייתה מהאחרונות שנותרו בחיים מבלוק 10, ש"עסק" בעיקור נשים יהודיות. באותו הבלוק ערך גם הצורר ד"ר יוזף מנגלה ניסויים בתאומים.
יחיאל, שנולדה ב-12 בדצמבר 1924, שהתה במחנה המוות למעלה משנתיים. היא הועסקה בניקיון הבלוק וקשרה את גורלה בגורל הנשים, שלא הצליחו לשרוד את הזוועות. בתה הבכורה של יחיאל, בטי יזרסקי, סיפרה הבוקר ל-ynet כי "אמא ניצלה מבלוק זה בזכות המון תושייה. בעזרת עבודתה ובעזרת חברות שהגנו אחת על השנייה, היא ניצלה ולא עברה ניתוחים וניסויים. יכול להיות שהיא גם לא הייתה בגיל המתאים לכך".
את הזוועות שאליהן נחשפה יחיאל בבלוק 10, איש לא ממש שמע וכבר לא ישמע. "פעם או פעמיים ישבתי איתה וביקשתי לשמוע ממנה על מה שהיה שם, אבל היא הייתה אשת ברזל. הבנות ששהו בבלוק החליטו לשמור על שתיקה והן קבעו שמי שתינצל לא תספר על מה שהתרחש שם", אמרה יזרסקי. "מעט מאוד למדנו ממה שקרה כשהיא הזכירה את 'זו שנותחה' או את 'זו שבכתה', או 'את זו שלקחו'. אבל את מה שבאמת קרה שם, היא לקחה איתה".
לאחר שנתיים בבלוק 10, יחיאל הצליחה לשרוד גם את אחת מצעדות המוות, שבהן נרצחו רבים מהאסירים על ידי שומריהם. לדברי הבת יזרסקי, "אמא הלכה ברגל לרנסבורג ולמחנה מלכוב בגרמניה ושהתה שם עד שממשלת יוון הסכימה לקבל אותה ואת השאר". יחיאל חזרה לסלוניקי דרך בלגיה ובעיר הולדתה, אליה שבה כשריד היחיד ממשפחה בת שבע נפשות, הכירה את אלברט, אף הוא ניצול אושוויץ, שאיבד את כל משפחתו בשואה. השניים נישאו בחתונה משותפת עם ל-16 זוגות, לפני שהועלו לישראל בסיוע ארגון ההגנה.
התלאות של שרה ואלברט לא הסתיימו בדרך לארץ-ישראל, לאחר שהאנייה עליה הפליגו בני הזוג, נעצרה על ידי הבריטים סמוך לעתלית. לאחר ששוחררו, הקימו השניים בית בשכונת שפירא בתל-אביב. יחיאל הצליחה לנצח את המתעללים שפגעו ברחמן של נשות בלוק 10, והביאה לעולם שלושה ילדים. "אמי הייתה אשה חזקה. אבי רק חיבק ונישק וללא אמי, נראה לי שלא היינו אפילו מחונכים. קיבלנו את הערכים ממנה, היא הייתה אשה אצילית ומדהימה, שחסכה מפיה כדי לתת לנו", ספדה הבת יזרסקי.
חבר המשפחה יעקב סתר, סיפר אף הוא על יחיאל. "היא הייתה אחת הנשים היפות בשכונה בה גדלנו ובכלל, אחת הנשים היפות שהכרתי", אמר סתר בהתרגשות. "אני יודע שהיא עבדה תחת פיקודו של מנגלה. הייתי אצלה לא מזמן, רציתי להקליט אותה כדי שתספר לדורות הבאים על הזוועות שפקדו אותה, אבל היא אמרה לי רק דבר אחד: 'יעקב, אנחנו הייני אדישים לחלוטין למצבם'".
סתר הוסיף כי "בגלל הגיהינום, הם לא יכלו לשנות שום דבר והיו אפאטים. לא ראו על שרה ועל אלברט שום דבר, כמו כל ניצולי השואה הם רצו לפתוח דף חדש.
היא הייתה אשה עם אישיות כובשת וכנראה שזה מה שהציל אותה לבסוף".
עד לפני כשבע שנים גרו בני הזוג יחיאל בשכונת שפירא בתל-אביב ואז עברו לראשון לציון, בגלל מחלה שפקדה את אלברט ואף הכניעה אותו. אף אחת מהדירות בהן התגוררו בני הזוג יחיאל לא הייתה בבעלותם. בתם מציינת, כי את כספם הם שמרו למטרה אחת בלבד: "במקום בית ודברים אחרים, הם קנו רק דבר אחד - חלקת קבר סמוכה למצבה לזכר נספים מאושוויץ בבית העלמין בחולון, שתחתיה הוטמן אפר הקורבנות שהובא ממחנה הריכוז וההשמדה. אבי כבר נטמן שם והיום, אמי, השריד האחרון מבלוק 10, מצטרפת אליו".