"טום הנקס וסנדרה בולוק הם מר וגברת אמריקה"
הבמאי סטיבן דאלדרי עבד בעיבוד הקולנועי של "קרוב להפליא ורועש להחריד" עם שני הכוכבים ההוליוודיים הגדולים, אך שומר מקום של כבוד לתומאס הורן הצעיר, שמככב בתפקיד הראשי בסרט: "לא צריך כשרון במיוחד לביים ילדים". ראיון
כשהבמאי סטיבן דאלדרי ("בילי אליוט") קיבל הצעה לביים עיבוד ל"קרוב להפליא ורועש להחריד" - ספרו של ג'ונתן ספרן פויר מ-2005 - הוא לא התחבט, ולא חשש. למרות שמדובר ברב מכר מוערך, שניחן בסגנון ייחודי ובכתיבה מרובת רבדים, ולמרות העיסוק הטעון באירועי הטרור של ה-11 בספטמבר 2001.
דאלדרי הרי כבר מורגל לעבד ספרים נחשבים ("השעות", "נער קריאה") ולגעת בנקודות רגישות. "לא היססתי אם לעשות את הסרט הזה", אמר דאלדרי בראיון שנערך בפסטיבל ברלין האחרון. "ידעתי שהסרט כולו יהיה שנוי במחלוקת, ושאצטרך להציג דברים בעייתיים. למשל את התמונות של האנשים שבחרו לקפוץ מהחלונות של מגדלי התאומים.
"הנושא של התמונות של האנשים שקפצו מהחלונות תמיד היה שנוי במחלוקת והיה ברור שאצטרך להתמודד עם זה. אתה צריך לסמוך על האינסטינקט של מה ראוי ומה לא ראוי להראות, מה אנשים רוצים לראות, ובהחלט הייתי מאוד מודע לרגישות הזאת. הדימויים האלה של ה-11 בספטמבר גם כך חקוקים בזיכרון הקולקטיבי, אבל צריך לעשות בחירות מה כן להראות לצופים. חלק מהבחירות בסרט הגיעו מהסיפור עצמו, והרבה מהן, הן פרי החלטות שקיבלתי בעצמי".
והשאלה המתבקשת: איפה אתה היית ב-11 בספטמבר?
"לכל אחד יש את סיפור ה-11 בספטמבר שלו, ושלי לא יותר מיוחד משל אנשים אחרים. הייתי בדיוק בלונדון, שם סיימתי את העבודה על סרטי 'השעות'. כשנודע לי על הפיגועים, מיהרתי לטלפון להשיג אנשים, לראות אם הם בחיים".
הספר "קרוב להפליא ורועש להחריד" עוסק במסע החיפוש של אוסקר, ילד ניו יורקי חכם, אאוטסיידר, ממציא חובב, עתיר דמיון, בשם אוסקר, שאביו האהוב, שהיה גם חברו הטוב ביותר, נהרג באחד המגדלים. שנה אחרי האסון, הילד, שמתקשה לתקשר עם אמו האבלה, מוצא מפתח בחדרו של האב. אוסקר יוצא לאתר את המנעול, אותו המפתח יכול לפתוח.
"'קרוב להפליא ורועש להחריד' הוא סיפור על אובדן קטסטרופלי. אובדן מאוד ציבורי של חווית ילדות", מאבחן דאלדרי. "במהלך העבודה על הסרט ביליתי הרבה עם ג'ונתן, כי היה לי חשוב להיות נאמן לסיפור, שג'ונתן חשב עליו בזמן כתיבת הרומן. כמו כן ערכתי תחקיר על דברים, שלא ידעתי עליהם, כמו תסמונת אספרגר, שבה לוקה הילד אוסקר.
"הבחירה הראשונה שלנו בעיבוד של הרומן היתה לספר את העלילה מנקודת המבט של הילד - שהוא ילד מיוחד מהמון בחינות, ואיבד חלק משמעותי מחייו, וניסיתי להבין איפה נשים אותו על הספקטרום האוטיסטי. ידענו שהוא יהיה דמות מאתגרת וקשה".
אחרי שבילית ממושכות עם ג'ונתן, אתה יכול להעיד האם הוא אובססיבי כמו הדמויות שלו?
"לא. הוא גם לא אספן כפייתי כמו הדמויות שלו".
ילד קטן, בניינים גדולים
כדי להצליח בעיבוד, דאלדרי היה חייב למצוא ילד ראוי, שיצליח להיכנס לדמות המורכבת והמרתקת שברא ספרן פויר. למזלו, הוא מצא את תומאס הורן, ילד פיקח מסן פרנסיסקו, שניצח בחידוני טריוויה טלוויזיוניים לילדים. "תומאס אמנם לא זוכר את אירועי ה-11 בספטמבר, הוא היה קטן מאוד כשזה קרה. אבל הוא מאוד חכם, הוא לא בא משום מקום, ובאופן בלתי נמנע מדברים סביבו על מה שקרה באותו יום. ברור שגם הוא היה צריך לעשות תחקיר לקראת הצילומים".
עבדת כבר עם ילדים ב"בילי אליוט". מה בדיוק הטריק בבימוי ילדים?
"אין טריק מיוחד, וזה לא כשרון מיוחד - תומאס פשוט היה השחקן הראשי שלנו, וכולם מאוד תמכו בו. עשינו הרבה חזרות והוא מאוד חכם ומבריק ונחוש בדעתו. הדמות שלו מאוד ורבלית ומהירה, ועשינו הרבה חזרות כדי להתכונן לכך. תומאס תמיד הגיע מאוד מוכן והתמודד מצוין עם כל דרישות התפקיד.
"האתגר הכי גדול שלנו היה להתאים את לוחות הזמנים למערכת השעות של תומאס בבית הספר. לעיתים נאלצנו לעבוד עם כפיל שלו - לפעמים השחקנים עבדו עם מישהו אחר מולם, כי תומאס לא יכול היה להיות בצילומים".
לסרט "קרוב להפליא ורועש להחריד", דאלדרי שיבץ את טום הנקס וסנדרה בולוק לתפקיד ההורים. "הם אדון וגברת אמריקה בהרבה דרכים ומובנים. שלחתי את התסריט לטום וסנדרה, וקיוויתי שהם יסכימו לעשות את הסרט. שניהם אמרו כן מהר מאוד.
"האמא היא לא דמות קלה, והיינו צריכים לסבך אותה, כי אין לה אמפתיה לילד. בחרתי בסנדי לתפקיד כזה, כי יש לה אמפתיה אוטומטית, ודווקא לשחק נגד זה, זה היה משהו מאוד מעניין עבורה. ובטחתי בה – ידעתי שהיא תצליח לעשות את זה".
גרמניה שלו
"קרוב להפליא ורועש להחריד" הוא הסרט השני של דאלדרי שמציג דמויות של גרמנים, שסבלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ושגם הם היו קורבנות של אותה תקופה מחרידה. בסרטו הקודם, "נער קריאה", הוא הפגין אהדה לגיבורה שלו (אותה גילמה קייט וויינסלט), כרטיסנית ברכבת, שהיתה בעברה שומרת במחנה ריכוז. הבמאי הותקף על ידי מבקרים על כך שהציג בצורה לא הוגנת ומניפולטיבית את פשעי המלחמה הנאציים, דרך הרפתקאותיה המיניות של ווינסלט.
בסרט החדש של דאלדרי, השותף של הילד אוסקר למסע החיפוש אחרי המפתח, הוא דייר גרמני מסתורי וקשיש (בגילומו של מקס פון סידוב), המתגורר בדירת סבתו של אוסקר. מסתבר שהשכן השתקן לא מדבר כלל מאז הטראומה שהוא חווה, במהלך ההפצצות של האמריקאים והבריטים שחירבו את העיר הגרמנית דרזדן, בתקופת מלחמת העונה השנייה.
מבקרים רבים כולל ישראלים, נרתעים מגל הסרטים המציג את הגרמנים כקורבנות. לרגע נדמה שלקחת על עצמך משימה להראות איך הגרמנים סבלו במלחמה. האמנם?
"זה נכון שיש אנשים שלא אוהבים את הנושא הזה, ואני מבין אותם. יש גם שחקנים וחברים שלי שמרגישים כך וזה בסדר. זה הולך נגד הנחה אוטומטית שהקהל רגיל לקבל. יש משהו אוטומטי אצל הקהל האמריקאי שאם מישהו הוא גרמני, ונחמד כמו הדמות שמגלם מקס פון סידוב, אז הוא חייב להיות יהודי. ואם רואים מישהו כזה שסבל בעברו, אז זה בטח קשור לשואה. ומעניין לעמת אותם דווקא עם מקרה אחר".
