הכול דיבורים: האם גברים מדברים יותר מנשים?

כל שבוע היה הרב שמואל הקשיש אומר דבר תורה קצר לפני תפילת ערבית של שבת. במשך 10 דקות בדיוק, שוחח הרב עם מאזיניו על פרשת השבוע. כך, בכל שבוע מחדש. יום שישי אחד הרב לא קם מכיסאו לומר את הדרשה. לאחר כמה דקות ניגש אליו שמש בית הכנסת, ולחש באוזנו: "מדוע כבוד הרב אינו קם לומר את הדרשה?"

עוד בנושא:

למה גברים רוצים לנוח ונשים רוצות לחפור?

זה מדעי: נשים מעדיפות גברים עם קול עמוק

הכול דיבורים, נשים וגם גברים

שיחות השלום התחילו אצלי במיטה

"אני לא יכול," עונה לו הרב במצוקה, "שכחתי את השיניים התותבות בבית". ביקש השמש מאחד מנערי הקהילה שירוץ לבית הרב, ויביא מהר את השיניים האבודות. הנער חזר והרב עלה לשאת את הדרשה.

עברו עשר דקות, עברה חצי שעה, עברה שעה, והרב עדיין מדבר. יושבי בית הכנסת החלו לנוע על המושבים באי נוחות. לאחר שעה וחצי סיים הרב את הדרשה.

כשליווה אותו שמש בית הכנסת החוצה, שאל את הרב איך זה שהוא חרג הפעם ממנהגו ונתן דרשה ארוכה כל כך. ענה לו הרב: "לא הייתה לי שליטה על זה, הנער הביא לי את השיניים של אשתי".

שיחה, פלרטוט ובילויים

נשים - כולם יודעים שהן מדברות יותר מגברים. במסכת קידושין נאמר: "עשרה קבין של שיחה ירדו לעולם: תשעה לקחו נשים, ואחד כל העולם כולו". יש אפילו שחושבים שנשים מתוכנתות ביולוגית לדבר יותר.

ד"ר לואן בריזנדיין מציגה מחקרים שטוענים שלמוח האישה יש יתרון בזריזות מילולית על פני גברים. בגיל הילדות - בין גיל חצי שנה לגיל שנתיים, מופרש רק אצל בנות הורמון האסטרוגן בכמויות עצומות. הורמון זה משפיע על התפתחות מסלולים מוחיים משופרים למיומנויות מילוליות אצל בנות אך לא אצל בנים.

שלושה עשר מחקרים שונים שבוצעו החל משנת 1987 ועד שנת 2005 מציגים ממצאים לפיהם במהלך ההתבגרות המינית, מופרש הורמון האוקסיטוצין בכמויות גדולות אצל נערות ומפעיל במוחן מסלולים מוחיים שאחראיים על שיחה, פלרטוט ובילוי עם חברות.

האזורים המילוליים במוחה של אישה גדולים במעט מאלו שבמוחו של גבר. בריזנדיין טוענת שנשים מדברות בממוצע פי 2 עד 3 יותר מילים ביום מגברים. ילדות מתחילות לדבר מוקדם יותר, ובגיל שנתיים אוצר המילים שלהן גדול פי 2 ויותר מאוצר המילים של בנים בני גילן. בממוצע, בנות מדברות מהר יותר, במיוחד כאשר הן נמצאות בחברת אחרים, כך נמצא במחקרים של טאנן מ-1990.

גם אצל הקופים, הנקבות מדברות יותר

באמריקה הקולוניאלית היו מענישים נשים על דיבור יתר. הן הוכנסו לחדרי עינויים ולחצו את לשונותיהן במלחצי עץ שהידקו אותם עד כאב. מחקר של וואלן מ-2005, שפורסם ב-Front Neuroendocrinol, מצא שאפילו אצל הקופים הנקבות "מדברות יותר".

נקבות קופי רזוס לומדות להשמיע צלילים הרבה יותר מוקדם מזכרים, והן משתמשות בכל אחד מ-17 הצלילים הקוליים של בני מינן, כל יום, כל היום, כדי לתקשר זו עם זו. הזכרים לעומתן, לומדים רק שלושה עד שישה צלילים ולאחר שהגיעו לבגרות הם אינם משמיעים קולות במשך ימים ואפילו שבועות.

למרות כל זאת, קמו חוקרים והתגרו במיתוס הזה, שטוען שנשים מדברות הרבה: מחקר מנובמבר 2007 מצא שאם סופרים את כמות המילים שגברים מדברים, נמצא שהם מדברים הרבה יותר מנשים. זה פשוט לא מורגש, כיוון שלא בכל הסיטואציות רואים אותם מפטפטים בשטף.

המחקר, שפורסם ב-Personality and Social Psychology, בוצע על ידי קמפבל ליפר ומלאני איירס, שאספו נתונים מעשרות שנים של מחקרים ובדקו את ההבדלים בין נשים וגברים בנטייה לדבר. הם מצאו שלגברים יש נטייה קלה אך משמעותית לדבר יותר מנשים. זה קורה רק כאשר הם מדברים עם נשותיהם וכאשר הם מדברים עם זרים. כאשר הם מדברים על הילדים או עם חברים קרובים, הם מדברים הרבה פחות.

נשים, לעומת זאת, מדברות יותר כאשר הן משוחחות עם ילדיהם או עם חברותיהן לכיתה. גם בסגנון הדיבור נמצא הבדל בין המינים: כאשר גברים משוחחים עם זרים ומעוניינים להשפיע על השומע, למשל לשכנע או להעביר איזשהו מסר, הם מדברים יותר, בעוד נשים מדברות יותר כאשר הן מנסות לאשר לעצמן את החיבור והקשר שנוצר בינן לבין השומע.

בעקבות כך טוענים ליפר ואיירס שההנחה שמוח נשי בנוי מלידה באופן שגורם לנשים לדבר יותר, מסתברת כלא נכונה, כיוון שהשאלה מי מדבר יותר תלויה בסיטואציה ובשומעים.

עוד מחקר מיולי 2007 שפורסם ב-Science, מאתגר את המיתוס שנשים מדברות הרבה: מתיאס מהל מאוניברסיטת אריזונה, החליט להתגרות בהצהרה של ניורו-פסיכיאטר ידוע שקבע שנשים משתמשות ב-20 אלף מילים ביום בעוד גברים מדברים רק 7000 מילים ביום.

בסדרת מחקרים שביצע במשך שש שנים, מהל וקולגות הקליטו 400 סטודנטים וסטודנטיות אמריקאים ומקסיקנים. על מנת לקלוט את כל מה שהם דיברו בכל יום, פיתחו מהל והקולגות מכשיר הקלטה אלקטרוני, המולבש על האוזן של כל אחד מהנבדקים ומקליט את שיחותיהם.

התוצאות הראו שהנשים במחקר דיברו בממוצע 16,215 מילים ביום, בעוד גברים דיברו בממוצע 15,669 מילים ביום. נכון, נשים דיברו יותר, אך אם מחשבים את ההבדל במספר המילים מבחינה סטטיסטית - הוא נמצא לא מובהק - כלומר, נמצא פער שאינו משקף הבדל משמעותי וקבוע בין נשים וגברים. מהל גם מציין שהיו סטיות רבות מהממוצע (למשל, גבר אחד במחקר דיבר 47 אלף מילים ביום, בעוד גבר אחר דיבר רק 500).

אז יש או אין הבדלים בין נשים וגברים?

מחקר חדש מינואר האחרון (2012), טוען שלא רק שיש הבדלים, אלא שעד היום לא היה לנו מושג עד כמה ההבדלים הללו עצומים. המחקר, של מרקו דל-גווידיס מאוניברסיטת טורין באיטליה, שפורסם ב-PLoS ONE, טוען שכל המחקרים הקודמים לא העריכו נכונה את ההבדלים בין המינים. גווידיס פיתח שיטה טובה יותר ומדויקת יותר, לטענתו, להמחיש זאת.

הוא עשה את זה על ידי פיתוח שאלונים המנתחים 15 תכונות אופי שונות, כולל פרפקציוניזם, רגישות והבעת חום ורכות. דל-גווידיס בדק תכונות אלו אצל יותר מעשרת אלפים נבדקים - חציים נשים וחציים גברים, ומצא שאם לוקחים רק תכונה אחת בכל פעם ומשווים אותה בין נשים וגברים, לא בהכרח מוצאים הבדלים מובהקים בין המינים.

אבל אם לוקחים את כל 15 התכונות יחדיו, ומשווים בין הפרופילים של נשים וגברים - רק אז מוצאים עד כמה גברים ממאדים ונשים מנוגה, ואם נוסיף לכך את הממצאים נ"ל, אז כל אחד מהם, מסתבר, רוצה "לדבר על זה" בסיטואציות שונות.

אני חייבת להודות שהממצא לפיו גברים מדברים יותר מנשים כאשר הם משוחחים עם נשותיהן, מפתיע ביותר. הרי זוגות רבים מתארים בדיוק את ההפך- "היא לא מפסיקה לדבר" ו"הוא לא משתף פעולה". גם מצד הנשים הממצאים גרמו לי לזקוף גבה - נשים מדברות הכי הרבה עם ילדיהן וחברותיהן. נו טוב, הגיוני, אבל איפה השיחות הזוגיות? על מה, אם כן, מתלוננים הגברים?

לכל העדכונים, הכתבות והסקרים - כנסו לעמוד הפייסבוק של ערוץ יחסים

רחלי לנגפורד , MSc. Neuroscience, מחברת הספר "דרוש נסיך על סוס לבן", מנהלת שותפה במרכז גלים למימוש הפוטנציאל האישי.