בסוף השבוע מאדים מתקרב - צאו לצפות בו
במוצאי שבת יהיה לילה מושלם לאלו שרוצים לצפות בכוכב האדום. הסיבה: הוא כמעט בקרבה מקסימלית אלינו. בקיצור: הכינו את הטלסקופים, או שתבואו למצפה
כוכב הלכת האדום, על כיפות הקרח שלו, מדבריותיו ונופיו הקסומים, מגיע השנה לקרבה מירבית לכדור הארץ. שיא התהליך יקרה ביום שני הקרוב, 5 במארס שבו יגיע הכוכב למרחק הקרוב ביותר בינו לבין כדור הארץ במחזור זה של ההקפה סביב השמש. מחר (שבת), הוא יגיע לניגוד (Opposition) עם השמש. במצב זה כדור הארץ מצוי בין כוכב הלכת לבין השמש באופן שהשמש מצויה מנגד לכוכב הלכת. בעת הניגוד, כוכב הלכת זורח בעת שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה ולכן הוא נראה במשך כל הלילה. מסיבות אלה, הניגוד של כוכב לכת הוא התקופה הטובה ביותר לצפות בו.
עוד כוכבים ב-ynet מדע:
- סיריוס: כוכב הכלב זורח בשמי הלילה
למרות שמאדים הוא כוכב לכת חיצוני, הודות למרחקו הקטן יחסית מכדור הארץ בעת הניגוד, ניתן לעתים לראות חלק קטן מפני מאדים המופנים מהשמש והלאה. מסיבה זו, מאדים נראה פגום (דומה למופע הירח יום לפני שהוא מלא לחלוטין) בחודשים לפני ואחרי הניגוד. את התופעה הזו ניתן לראות גם בטלסקופים קטנים יחסית. מאדים עשיר בתצורות נוף מגוונות הנראות, בקלות יחסית, בטלקסופ: איזורים כהים ('מדבריות'), קטבים, סופות חול ועוד. לכן, כדי להפיק את המרב מהתצפית, רצוי מאוד להשתמש במסננים צבעוניים.
איזה ציוד צריך?
הקוטר המינימלי של הטלסקופים המשמשים חובבי אסטרונומיה הוא 60 מ"מ. ככל שקוטר הטלסקופ גדול יותר, כן גדולה יכולת ההפרדה שלו. כמובן שיש חשיבות רבה לאיכות עדשות הטלסקופ, לאיכות העיניות שלו וכדומה. מקובל להעריך את ההגדלה האפקטיבית המירבית של טלסקופ במכפלה של 3 בקוטרו במילימטרים. לפיכך, טלסקופ איכותי בקוטר 60 מ"מ עשוי לאפשר שימוש גם בהגדלה של x150 לערך (כל הגדלה מעבר להגדלה כזו בטלסקופ כזה מגדילה את הדמות אך אינה משפרת את כושר ההפרדה).
כדי לראות את כיפת הקרח בקוטב של מאדים מספיקה הגדלה של x120 ובאותה הגדלה ניתן לראות גם את הכתמים הכהים על פניו. כמובן שטלסקופים שקוטרם גדול יותר יספקו תמונה ברורה יותר של המאדים. כמובן שיש לקחת בחשבון את תנאי התצפית: ככל שמאדים יהיה גבוה יותר מעל האופק הצפייה בו תשתפר, כך שבחודשים מרס ואפריל רצוי לצפות בו סביב חצות הלילה. ככל שזה ישמע פרדוקסלי, צפייה בכוכב לכת מתוך איזור עירוני מואר עשויה לעזור לתצפית כיוון שהיא "מבהירה" את השמים המצויים ברקע כוכב הלכת ומקטינה את הניגודיות בין כוכב הלכת הזוהר לשמים האפלים. גם קרבתו של הירח למאדים (בזמן הניגוד הירח מצוי סמוך למילואו כשהוא מתקרב למאדים) עשויה לעזור מאותה סיבה. לחות גבוהה ומזג אויר לא יציב גורמים לכוכבים לנצנץ וכמובן פוגעים ביעילות התצפית. אולם – הואיל וצפייה בטלסקופ, בעיקר כשהוא קטן ופשוט, אינה כרוכה במאמץ עילאי – שווה לנצל כל רגע לצפייה במאדים. הירח יחלוף 9 מעלות מדרום למאדים ב-7 במרס ולאחר מכן ב-3 באפריל עת הירח, מאדים והכוכב הבהיר רגולוס באריה יצרו משולש בשמים.
הואיל ומאדים סובב סביב צירו אחת ל- 24 שעות ו- 15 דקות, אם נצפה בשעה מסוימת על פני המאדים, נוכל לראות בדיוק את אותם פרטי נוף למחרת היום ובאותה שעה. בזמן הניגוד, בו נראה מאדים במשך כל הלילה (כ – 10 שעות תצפית) ניתן להבחין בכ- 40% משטח פניו וניתן לראות את המאדים מסתובב סביב צירו. לכן, כדי לראות את מרבית פני המאדים, נצטרך לצפות עליו במשך חודשיים שלושה. אלה מביניכם שמצוידים בטלסקופ סביר, המעניק הגדלה סבירה באיכות טובה וכן במצלמה דיגיטלית מוזמנים לנסות לצלם את המאדים מבעד לעינית הטלסקופ על ידי המצלמה.
ולמי שאין טלסקופ?
לאלה שחסרים את המוצר הבסיסי ביותר המכונה טלסקופ, ממתין מצפה הכוכבים בגבעתיים בתצפיות והסברים על כוכב הלכת האדום בעזרת טלסקופים. התצפיות יתקיימו בימי חמישי בשעה 19:30. האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומצפה הכוכבים בגבעתיים יקיימו יום עיון בנושא מאדים במצפה הכוכבים בגבעתיים במוצ"ש, 3 במרס וכן תקיים תצפיות רחוב במקומות שונים ובתאריכים שונים בארץ. למידע על התצפיות השונות אפשר להתעדכן באתר האגודה.
איך זה קורה?
בשל השנה הקצרה יחסית של המאדים והמהירויות היחסיות של כדור הארץ והמאדים סביב השמש, מאדים מגיע לניגוד רק אחת ל- 26 חודשים. זהו פרק הזמן בו שני כוכבי הלכת, כדור הארץ והמאדים, מגיעים לנקודה בה הם מצויים לאורך קו אחד עם השמש, כאשר כדור הארץ מצוי בין מאדים לשמש. כתוצאה מכך, מאדים הוא כוכב הלכת שפרק הזמן בין שני ניגודים עוקבים שלו הוא הארוך ביותר. הוסף על כך את העובדה כי המאדים הינו כוכב לכת קטן מאוד, ואזי מתבררת הסיבה לצהלה של הקהילה האסטרונומית לניגודים של המאדים.
הניגוד הוא פרק הזמן שבו ניתן לראות פרטים על פני המאדים גם בטלסקופים קטנים, גם כאלה המצויים בידי חובבים מתחילים. כאשר מאדים מצוי בנקודות אחרות של מסלולו, הוא כה זעיר, וגודלו הזוויתי אינו עולה בהרבה על גודלו הזוויתי של אורנוס המרוחק!
בעת הניגוד הנוכחי יגיע מרחקו של המאדים ל- 100 מליון ק"מ, גודלו הזוויתי ל- 13.88 שניות קשת (שניית קשת – החלק ה- 1/3600 של המעלה. הגודל הזוויתי הוא זווית הראיה בה אנו רואים את הגוף והיא תלויה בגודלו האמיתי ובמרחקו. לשם השוואה, גודלו הזוויתי של הירח המלא הוא כ- 1800 שניות קשת או מחצית המעלה). כאמור, מאדים מגיע לניגוד אחת ל-26 חודשים. בגלל המסלול האליפטי של המאדים, שונה המרחק בינו לבין כדור הארץ מניגוד לניגוד.
פרק הזמן בין שני הניגודים ה"טובים" ביותר (בהם מאדים מגיע לקרבה המינימלית האפשרית בניגוד), הוא 15 שנים. לפני 8 שנים, ב-27 באוגוסט 2003, הגיע המאדים לניגוד הטוב ביותר שלו (היה זה גם הניגוד הטוב ביותר בכמה עשרות אלפי השנים האחרונות). כעת, אנו מצויים בדיוק במחצית המחזור בן 15 שנים. לכן, המרחק של מאדים בניגוד הנוכחי - 100 מליון ק"מ - הוא הגדול ביותר בין כל הניגודים במחזור זה בן 15 שנים ולכן גם ה"גרוע" ביותר.
בימים אלה מאדים מצוי בקבוצת אריה והוא נע על פני כיפת השמים בכיוון צפון-מערב ביחס ליתר כוכבי הלכת (למציאת קבוצת אריה אפשר להיעזר במפת הכוכבים המסתובבת). רק נוגה, צדק, הירח וכמובן השמש, הם גרמי השמים שזוהרים יותר ממאדים בעת הניגוד הנוכחי. הוא בולט בזוהרו ובגונו הכתום-אדמדם.
תצפית נעימה!
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ואת ספר השנה האסטרונומי לשנת 2012, הכולל מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2012 אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
