ג'ג'ו: פלא עולם ונשות-הים של דרום קוריאה

האי ג'ג'ו שבקוריאה הדרומית התפרסם לאחרונה כאחד מפלאי טבע של העולם המודרני. האי הוא פנינת נוף הממוקמת בים הסיני המזרחי, ונחשב לאתר תיירות נחשק על ידי מטיילים מקומיים ובינלאומים כאחד.

עוד כתבות בערוץ התיירות:

• חורשים את סיני: טיול טרקטורים במצרים, 1970
• קיץ אצל השכנים: טיול נחלים צונן בירדן
• טיולי מים בנחלים: מומלץ לשמור ליום חם
  

באי קיימות מספר רב של אטרקציות, צמחייה מגוונת, נופי בראשית ומנהגים ייחודיים, אולם אחד המעניינים שבהם הוא הנשים צוללות (Haenyo), הידועות גם כנשות-הים.

כבר כמה דורות ניתן לצפות בנשים בחליפות צלילה שחורות נכנסות למים ונעלמות למשך דקות, ללא בלון חמצן. הן צדות מאכלי ים, כגון תמנונים, קיפודי ים ואת אזן הים (חילזון ימי), שזמן קצר לאחר מכן מקשט את שולחנות הסועדים ברחבי האי.

צדות ועוד ללא חמצן. אחת מהצוללות באי ג'ג'ו (צילומים: איתמר סופר)

מקצוע שעובר מאם לבת

פופולריות של מקצוע זה, שבחברה המסורתית היה עובר מאם לבתה, נמצא כיום בסכנת היעלמות. כלכלת ג'ג'ו, שעד לא מזמן נתמכה על ידי דיג וחקלאות, עוברת טרנספורמציה והופכת להיות מבוססת על תיירות.

הדור הצעיר באי אימץ ערכים שונים וחולם על מכונית חדשה, בגדי מעצבים ובילויים כפי שנהוג בסיאול ובבוסאן ( שתי הערים הגדולות במדינה). בשנות ה-70 היו באי כ-15 אלף נשים צוללות פעילות, כיום נותרו רק כ-5,000, כאשר הצעירה ביותר חגגה לא מזמן יום הולדת 45.

נשים אלה מהוות סמל של האי. אנשי אקדמיה המגיעים מתחומי מדע שונים, באים למקום על מנת לחקור וללמוד את התופעה והשפעתה על אופי החברה. יש כאלה שמוצאים הסברים בסיפורים מיתולוגיים, ואחרים מתמקדים בהשפעת הסביבה הטבעית וגורמים אנושיים.

נשות הים מהוות את הסמל של האי. הצוללניות בפעולה

רוח הנחש מועברת מאם לבת

מיתוס הבריאה של ג'ג'ו מתאר אלת סבתא ענקית שהיו סוגדים לה בתור רוחה של הר האלה (Halla san), ההר הכי גבוה בקוריאה הדרומית. זהו הר הגעש אשר הוליד את האי, יחד עם עוד 368 גבעות קטנות שנחשבות כאחיות של ילידי ג'ג'ו.

עוד טיולים בעולם בערוץ התיירות:

• לקחת חופש מהמציאות: טיול לקרפאטוס
• קולומביה: הישראלים ו'ארץ הסמים הבלתי נגמרים'
• ים של שקט: אני והיאכטה חוצים את האוקיינוס
  
  

משחר הימים, האלות שכנו באי לצד התושבים המקומיים. הן היו אחראיות למגוון רב של נושאים המהווים חלק בלתי נפרד מהחיים, החל מאהבה, לידה ומוות ועד לתחומים יותר פרקטיים כמו שגשוג, בריאות ואדמה פוריה.

פולחן נחשים גם הוא מסורת עתיקה בג'ג'ו. למרות שניתן לראות בו סמל פאלי, הנחש כישות אלוהית נתפס לעיתים קרובות כנקבה. רוח הנחש מועברת מאם לבת, ובכל רחבי ג'ג'ו נהגו לסגוד לו בעבר. כיום ניתן לראות פולחנים דומים רק בחלקו המזרחי של האי. בין אם הפולחן נעשה בעיקר לשם המסורת או כמנהג קדום, ישויות אלוהיות אלו עדיין קיימות עבור אנשי הג'ג'ו.

הצוללנית הצעירה ביותר חגגה לא מזמן יום הולדת 45

הכל בדי. אן. איי

סיפור בריאה זה הוביל לאגדה אודות "אשת הג'ג'ו החזקה" שרווחת באי. לפי התיאוריות של קרל יונג ושל המיתולוג יוסף קמפבל, ארכיטיפים כאלה טבועים עמוק בתודעת העם. הנשים המקומיות נחשבות חרוצות, עצמאיות, בעלות חוש כלכלי ועזות רוח.

עם זאת, יש כאלה שמוצאים הסבר אלטרנטיבי לתכונות ומעמדן של נשים אלה. חלק טוענים שנשות ג'ג'ו הינן חזקות ועצמאיות כיוון שאילוצים סביבתיים הביאו אותן לכך. הנשים הצוללניות, החקלאיות והסוחרות העירוניות הן דוגמא טובה לכך. אחרים, לעומת זאת, טוענים שעוצמתן של נשות הג'ג'ו נטועה עמוק בדי. אן. איי שלהן.

כאשר מתארים את אופי החברה בג'ג'ו, שמות תואר דוגמת "מטריארכאלי" ו"נשים אמזוניות" נשמעים תדיר. חוקרים מאפיינים את החברה כבעלת אופי שוויוני ומטריפוקאלי, שבו האישה מצויה במרכז הגרעין המשפחתי.

נחשבות חרוצות, עצמאיות, בעלות חוש כלכלי ועזות רוח. נשות ג'ג'ו

תופעה שהולכת ונכחדת

עם זאת, שוויון מגדרי אינו נורמה בג'ג'ו של ימינו: שכר של נשים הוא נמוך משמעותית מזה של גברים, שיעורי האלימות המשפחתית גבוהים, ונשים מחזיקות במעט תפקידים בכירים במוסדות ממשלתיים ותאגידים.

אין ספק שמדובר בעוד תופעה שהולכת ונכחדת. הנשים החזקות עדיין מהוות את חוט השדרה של המשפחה ומקבלות כבוד והערכה מתושבי המקום.

עם זאת, לא מן הנמנע שבעוד עשור או שניים לא נראה עוד צלליות כהות בחופי האי, והמטיילים יאלצו להסתפק בתצוגה של נשות הים ומלאכתן במוזיאון המקומי.

הכותב מדריך טיולים בחברת אקו טיולי שטח