מה חשוב לדעת על מזונות ילדים? מדריך

שלומי רוצה לעזוב את הבית כבר הרבה זמן. אך למרות היעדר החיבה ביניהם, והתחושות הקשות שהוא חש כלפי שלומית, חששותיו הכלכליים מונעים ממנו לבצע את המהלך: שלומי לא יודע כיצד יצליח לשלם לשלומית ולילדים כל כך הרבה כסף אחרי שיעזוב.

• לכתבות נוספות של דריה כנף
  

מזונות ילדים

חששותיו של שלומי בהחלט מובנים, ואכן אחד העניינים המרכזיים אשר בני זוג מתגרשים חלוקים לגביהם הוא גובה מזונות הילדים:

מחד, עומדים לפני בני הזוג צרכיו של הילד. הסכמי גירושים קובעים סכום מסויים שישולם עבור הילד, או הילדים, במשך שנים ארוכות קדימה, עד הגיעם לגיל 18 לפחות, ובמקרים מסויימים גם אחרי גיל זה. מדובר בהתחייבות ארוכת שנים והצד המתחייב לשלם ייאלץ לעמוד בה חודש בחודשו. הסנקציות בגין אי תשלום דמי מזונות הן רבות, החל מעיקולים שונים וכלה בצווי מאסר.

מנגד לחובה ברורה זו, עומד הצורך של ההורה עצמו כאדם, ויכולתו הכלכלית של ההורה המתחייב לשלם. גם יכולתו הכלכלית של ההורה שאמור לקבל את הכסף עבור הילדים שבחזקתו, ולממן באמצעותו את צרכיהם בפועל, מהווה פקטור במחלוקת.

במקרה של שלומי ושלומית, למשל, שלומי הוא שמתכנן לעזוב את הבית, בשעה ששלומית תישאר כהורה משמורן עיקרי. זו ההסכמה ביניהם. במקרים שכאלו, שלומי צריך להמשיך לחיות ולממן לעצמו מגורים והוצאות שוטפות, ושאלת דמי המזונות בהחלט מהווה שיקול כנגד גירושין.

עד כמה יש מקום לשיקול הכלכלי של האב בקביעת מזונות ילדיו?

בעניין זה יש להבין כי הדין שיחול על מזונות קטינים הוא הדין האישי, אשר אצל יהודים הוא הדין העברי. דין זה מחיל את חובת המזונות על האב, וזאת בהתאם לגיל הקטין: האב מחוייב לפרנס את ילדיו באופן אבסולוטי, וחובה זו אינה תלויה ביכולתו הכלכלית או ב"עושרו". הוא חייב לפרנס קודם כל אותם, גם אם לא יישאר לו מספיק כסף לכלכל את עצמו!

חיוביה של האם ביחס זה הינם פחותים, והדין העברי בהחלט אינו שוויוני בהקשר זה. כשמדובר בנישואי תערובת / הורים שאינם יהודים, הדין הינו יותר שוויוני ומטיל את החבות על שני ההורים.

גם בתוך חובת האב האבסולוטית, יש חלוקה לצרכים שהם הכרחיים לצורך קיום הילדים, ואותם עליו לשלם ויהי מה, מול צרכים נוספים שבהם הוא מחוייב "מדין צדקה" בלבד:

כצרכים הכרחיים ייחשבו הצרכים החיוניים לקיום הילדים, כגון מזון, לבוש והנעלה, טיפול בילדים קטנטנים, בריאות (בסיסית), חינוך ומגורים כמובן (האב מחוייב לספק לילדיו קורת גג, וזאת בקביעת אחוזי השתתפות בשכר דירה / תשלום משכנתא).

לעומת זאת צרכים מדין צדקה הם ה"אקסטרא": חוגים, תרבות ובילויים, חופשות וטיולים, מתנות. האב ישלמם רק במידה והוא מסוגל לשלמם, ובמידה והילדים היו רגילים לקבל את אלו לפני הגירושין.

מזונות לפי גיל הילדים

לגילם של הילדים יש משמעות בנושא חיוב המזונות:

עד גיל 6 - הם מוגדרים כ"קטני קטנים", וחיוב המזונות ההכרחיים מוטל על האב בלבד.

גילאי 15-6 - האב הוא עדיין זה שאחראי לספק לילדיו את הצרכים ההכרחיים כאמור. לגבי צרכים נוספים שמכוח דין צדקה, נהוג לחייב השתתפותו בלבד.

גילאי 18-15 - החיוב לשני ההורים הוא מ"דין צדקה", דהיינו מוטל על שניהם בהתאם ליכולתם הכלכלית (אין עוד חובת תשלום אבסולוטית של צרכים הכרחיים כפי שהייתה עד גיל 15). נהוג לקבוע כי התשלום לפי סעיף זה יחול עד לגיל 18 או עד לסיום בית הספר התיכון, לפי המאוחר.

גילאי 21-18 - ניתן לקבוע תשלום מזונות לילדים עד תום שירותם הצבאי, נהוג להפחית בשלב זה את המזונות לשליש.

כיצד נקבעים המזונות בפועל?

מזונות קטינים ניתן להסדיר בהסכמה בין בני הזוג, ואת ההסכם לאשר בבית המשפט. כאשר אין הסכמה בין בני הזוג, אזי המזונות ייקבעו על פי החלטת בית המשפט במסגרת הדיון המשפטי בתביעת מזונות הילדים, שיתקיים בביהמ"ש לענייני משפחה (או בהסכמת בני הזוג, בפני בית הדין הרבני). לתביעה יש לצרף הוכחות בגין יכולת ההשתכרות של ההורים, מצבם הכלכלי והוכחות קונקרטיות לצרכי הילדים הספציפיים כדי שבית המשפט / הדין יתרשם מהמצב לאשורו.

מטבע הדברים, פסק דין בעניין מזונות אינו סופי והוא ניתן לשינוי. במידה ויש שינוי של הנסיבות ניתן בדרך כלל לפנות לבית המשפט ולבקש להגדיל את המזונות או להפחיתם, מנגד.

כמה מזונות משלמים בדרך כלל?

נהוג לומר ש"היום מקבלים כך וכך לילד", אבל בפועל אין "נוסחה" שלפיה נקבעים המזונות, והחישוב שלהם בכל מקרה יתבצע תוך בחינת הגורמים הבאים: צרכי הקטינים, כושר ההשתכרות של ההורים, צרכים מיוחדים של קטין ספציפי.

סכום המזונות המינימאלי שנפסק כיום לקטין לא יפחת מכ-1,250 שקל לחודש, וזאת ללא הוצאות מדור. אם יש יותר ילדים, הסכום משתנה בהתאם (לא במכפלה, אלא מתוך התחשבות בכל נסיבות המשפחה). כמובן שתשלומי מזונות ילדים שנקבעים בהסכמים הינם צמודים למדד המחירים לצרכן ומטבע הדברים התשלום עולה ככל שנוקפות השנים.

מה קורה במשמורת משותפת?

במשמורת משותפת ההורים נושאים בנטל הכלכלי בצורה שוויונית יחסית, באשר הילדים מתגוררים אצל שניהם, אוכלים אצל שניהם וחיים בשני הבתים. כיצד מחושבים מזונות ילדים במקרה זה?

התשובה היא שחובת המזונות של האב, בניגוד לסברה הרווחת, אינה מתבטלת במקרים של משמורת משותפת! הסכומים שייפסקו לתשלום יהיו אמנם נמוכים יותר, מאשר במקרה בו האם היא ההורה המשמורן, אך הם בהחלט קיימים.

בעניין זה נקבע כי משמורת משותפת מצדיקה בדרך כלל גזירת 25% מסכום המזונות הסופי, כאשר:

"שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, ייעשה בכל מקרה ונסיבותיו תוך איזון ראוי בין מכלול הגורמים לרבות, גובה הכנסות שני ההורים; רמת החיים לה הורגלו הקטינים; צרכי הקטינים ועוד כהנה וכהנה . . . ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, נראה לי נכון להעמיד את שיעור ההפחתה במזונות האב במקרים של משמורת משותפת, בכ-25% מסכום המזונות שהאב היה מחוייב בו, לו היו הקטינים נתונים למשמורתה הבלעדית של האם" (בית המשפט המחוזי בחיפה, עמ (חי) 318/05).

מה עושים כשהמזונות לא משולמים?

במקרה בו האב אינו עומד בתשלומים שנקבעו ניתן לפנות עם פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל, ולהגיש בקשה לביצוע פסק דין. לשכת ההוצאה לפועל תוציא אזהרה לחייב, בצירוף שובר תשלום לפירעון החוב. החייב יוכל לבחור אם לשלם את חובו, או לערער עליו ולטעון כי החוב שולם (טענת "פרעתי"). הליך האכיפה, במקרה של אי תגובה, יכול לכלול עיקולים ואף פקודת צו מאסר כנגד החייב.

בנוסף קיימת אפשרות לזכאים לקבל השלמת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, וזאת בתלות ביכולת הכלכלית של המבקש.

כמו כן קיימים מקרים, נדירים יחסית, בהם בית המשפט מקבל את סירוב האב לשלם לילד מסויים מזונות, וזאת במקרים בהם הילד יוכרז כ"בן מרדן". במקרים אלו ניתן לצמצם או לבטל את תשלום דמי המזונות לאותו ילד.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il

למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net