פני הדור כפני הסמיילי: טכנולוגיה מותאמת-אסיה

אדם המטייל ברחובות אוסקה וטוקיו מתרשם בדרך כלל כי הנער היפני הממוצע נולד כאשר מכשיר סמארטפון מחובר לאוזנו הימנית. הנערים והנערות היפניים, לבושים בתלבושת אחידה בדרכם חזרה מבית הספר, או בשיער משוח בג'ל בדרך לבילוי, עסוקים כל העת בגלישה, במשחק ובשליחת מסרים. כן, אפילו יותר מאשר בישראל, בעצם הרבה יותר, אם לדייק.

• לטורים נספים של טל רשף
• ארץ המחירים העולים: רילוקיישן ליפן משתלם?
• תלתן הפלדה: בית יפני עם עיצוב למזל טוב
• לא ארץ לנשים: שוק העבודה היפני שוביניסטי

   

  
  

יפן, הארץ של סוני וסניו, מולדת הווקמן, הסתערה בחדווה על המהפיכה האלקטרונית כבר מתחילתה, או לפחות כך זה נראה. למעשה היא הסתערה על מה שגרפי ומלווה באייקונים - האימייל אמנם חדר ליפן באופן נרחב אך לא פרח שם כמו במדינות אחרות בעולם, והסמסים הנשלחים, כך מספרים לי, הם בעיקר קיצורים שיוצרים אייקונים, כמה שיותר קולים וכמה שיותר Kawaii, כלומר חמוד.

טוקיו. לא סתם הכל צבעוני ומגוון(צילום: shutterstock)

יפן החלה את התהליך וממנה זה התפשט לטיוואן, לדרום קוריאה ובימים אלה זה נהפך לתופעה גם בסין. תרבויות מזרח אסיה, שמורגלות באותיות ציוריות ומתקשות בשימוש באנגלית אך מתאפיינות בתקשורת חברתית מפותחת, נושאות את נס הסמארטפון, ויצרניות המכשירים הסלולריים, המזהות את הפוטנציאל העסקי, ממהרות להתאים אליהן את ממשק המשתמש.

ממשק משתמש (HMI - Human Machine Interface) הוא התצוגה אשר בעזרתה יכול האדם להפעיל מכונה ולקבל ממנה מידע אודות פעולתה. ממשק הבנוי היטב מאפשר למשתמש לבחור במהירות ובצורה נכונה את הכלי שעליו להפעיל ולאתר את המידע שלא הוא נדרש, גם בעת הפעלה תחת לחץ של אירועים וזמנים. ממשק משתמש טוב יהיה בנוי בצורה אינטואיטיבית, כך שהדברים יימצאו במקום שאליו יפנה האדם את המבט שלו, ובצורה, צבע וכיתוב המתאימים לציפיות שלו שמתחת לפני השטח.

כאן מתחיל הקושי של אותן יצרניות, שנתקלות בסוגיית מה אינטואיטיבי באסיה, והאם הוא זהה למה שאינטואיטיבי במערב? לאחרונה הייתי שותף לתהליך התאמת ממשק משתמש של מערכת טכנולוגית ישראלית למדינת יעד באסיה. מראש מדובר במצב יחודי כאשר שירותיו של יועץ עסקי בין-תרבותי נשכרים לצורך בניית ממשק משתמש. ממשק של מערכת פעילות מקצועית מכיל בתוכו מידע רב ואפשרויות רבות של הפעלת מערכות, ובמקרים רבים, למשל מערכות בטחוניות או מערכות Real time, יש צורך להפעיל את כל אלה במהירות רבה, שלעתים לא מאפשרת חשיבה והפעלת זכרון אלא דורשת פעולה כמעט אוטומטית, מדלגת על שלב החשיבה שבמצח ומגיעה אל האינטואיציה שבחלק האחורי של הראש.

נגישות של מידע והפעלה בממשק עושה שימוש בכלים המנגישים מידע באופן מיידי, כמו צבעים וסמלים. האם הם אוניברסליים? הצבע האדום למשל מזוהה במערב כצבע של אזהרה וסכנה, אש ודם, בעוד שבמזרח אסיה האדום הוא צבע של שמחה בו מלבישים את הכלה ביום חתונתה. כן, הכלה אינה לובשת לבן ביום כלולותיה שכן הצבע הלבן לא נתפס שם כצבע של טוהר ובתוליות אלא דווקא של מוות, ובו לבושים הכוהנים הקונפוציאניים או כוהני השינטו המלווים את המת בדרכו האחרונה.

"חוקי הצבע" חלים גם על הרקע של הממשק. במערכות מקצועיות הוא בדרך כלל שחור, כיוון שזה נתפס במערב כצבע רשמי ומכובד, למרות שהוא גם מקושר לאבל. במזרח, לעומת זאת, הוא נתפס כצבע מדכדך. בעת בחירת צבע רקע לממשק המשתמש יש צורך להכריע בין ה"פאסון" כלפי הבכירים בחברה או במערכת הבטחונית בה יבנו את המערכת בעת קליטתה. ייתכן והמראה השמרני הכהה יתן להם תחושה של רצינות ומכובדות מערבית, אך מאידך מראה צבעוני ומגוון יותר יצור עבור המפעיל סביבה נעימה, תפעולית ויעילה יותר. נדרשת כאן הכרעה בין יחסי ציבור לבין יעילות תפעולית.

עיצוב הממשק נהיה מורכב יותר ככל שיש בו יותר מידע ויותר אפשרויות פעולה: ישנם כפתורים גדולים יותר או גדולים פחות, ישנן נוריות צהובות ונוריות אדומות וגם לבנות, המידע החשוב ביותר נמצא במרכז המסך ושם גם נמצאים הכפתורים הדורשים הפעלה מיידית במידה וזה מסך מגע. אך בכמה צבעים שונים ניתן לעשות שימוש כאשר מבדלים זה מזה את הכפתורים או את נוריות החיווי? היות וסקלת הצבעים מוגבלת יש צורך באייקונים או לחילופין בטקסטים.

ההתאמה של הממשק לקהל האסיאתי מעלה את המורכבות הזאת לדרגה גבוהה עוד יותר. כבר ציינו את הצורך לחשוב מחדש על תחום הצבעים בהם עושים שימוש, אך קיים קושי גם בתחום הטקסט. מסך הפעלה של מערכת מקצועית יהיה זרוע בטקסטים המצויים בדרך כלל מתחת או על גבי הכפתור הנועד ללחיצה, המבהירים את משמעותו. ייתכן והדבר ישמע משעשע אך לעתים ישנם כל כך הרבה כפתורים וחלוניות מידע עד שצוות העיצוב ממצה את יכולות ההמצאה שלו ויש צורך לציין רבים מהם על ידי מלים.

ציינו כבר שלאסיאתים יש בדרך כלל קושי עם קריאת אנגלית? מפעיל מערכת אוסטרלי, גרמני או אף ישראלי "מצלם" את המסך ומזהה עוד בטרם מחשבה את מהותו של Emergency או Alert ואת ההבדל בדחיפות שבינו לבין מושגים דוגמת Air pressure, Altitude או Voltage. לא כך הסיני או הוויאטנמי.

אם אתם מפתחים למענם ממשק משתמש, חיוני לקחת בחשבון שהם לא יקלטו את המידע הזה באופן מיידי דרך "מוח הזוחלים" אלא יצטרכו להיעצר לחשוב אודותיו, ולו אף לשבריר שניה, ייתכן וזה יתווסף לזמן שיטלו ממנו נוריות חיווי וכפתורים נוספים, ולאורך זמן זה גם יכול להתיש אותם חשיבתית. בעת משמרת בתפקיד רגיש במערך ייצור והפעלה, לא כל שכן בעת הפעלת מערכת בשדה קרב, זה יכול להוות גורם בעייתי במידה קריטית.

קשה לסכם את כל מה שיש לקחת בחשבון בהקשר זה, אך הנה כמה טיפים לזה המפתח ממשק משתמש המותאם לאסיאתים:

• במקרים בהם יש צורך להציב כפתורים רבים ובמבנה של סרגלים – העדף מבנה של סרגלי outlook הממוקמים מלמעלה ומשמאל בלבד, ובכך המעט ככל האפשר את תנודת העין.
• צמצם ככל האפשר את המידע והכפתורים המוצבים על המסך בכל רגע נתון.
• העדף ככל האפשר כפתורים איקוניים וצבעוניים על פני כפתורים בעלי כיתוב.
• מומלץ לתרגם את המסכים לשפה הלוקאלית, כך שבמקומות בהם חייב להיות כיתוב הוא לא יהיה באנגלית.
• בנה דרך להנגשת הודעות מערכת שיאפשרו לדעת מהן בלי לקרוא אותן: פונטים, צבע פונטים, צבע רקע, מבנה גוף ההודעה, אייקון מלווה וכך הלאה.
• כל ההמלצות הללו חלות באופן מיוחד על המסכים, הידיעות והכפתורים הרלוונטיים לעת פעולה מהירה ולעת קבלת החלטות.
• עיצוב ממשק משתמש הוא תהליך מורכב ומקצועי והוא גם תהליך תרבותי, כי במזרח אסיה, הדרך אל ההבטחה הכלכלית עוברת דרך ההבנה הבין-תרבותית.
  

טל רשף מנהל את פורום אסיה – ישראל לעסקים, יועץ לפיתוח עסקי ועסקים באסיה , מחבר הספר המדריך הישראלי לעסקים בסין , מרצה לתרבויות בחברות ובחוגי בית .