אנרכיה קפיטליסטית – גם המשטרה מופרטת

אנחנו מגיעים ללב העניין. בטור הזה נתאר כיצד נראית אנרכיה קפיטליסטית. כן, יש חיה כזאת ואת החיה הזאת חזה הכלכלן האמריקני היהודי מורי רוטברד. נתחיל. אצלנו מדברים הרבה על הפרטה. מפריטים ומזדעזעים. אבל מה שאצלנו נחשב כהפרטה מרחיקת לכת, אולי כמו הפרטה של הרכבת, הוא פרט קטנטן אצל מורי רוטברד. כי מורי רוטברד מדבר במלוא הרצינות על אנרכיה קפיטליסטית. אנרכיה, כלומר ביטול מוחלט של המדינה ושל השלטון המרכזי. וקפיטליזם, כלומר פעילות בתוך שוק חופשי.

הטורים הקודמים על מורי רוטברד

• גם ימני, גם אנרכיסט: הכירו את מורי רוטברד
• אני אזרח ליברלי בעולם דמוקרטי. לא
• בן השכנים יתגייס לצבא כדי להציל אותנו? זה רצח
  

בעצם מה שרוטברד אומר הוא משהו כזה: במקום המדינה, ואני מדגיש, במקום כל הפונקציות של המדינה, נכניס את השוק החופשי. מה פירוש "כל הפונקציות של המדינה?", נשאל. הכל. רוטברד יגיד לנו, ואפילו משטרה ואפילו בתי משפט. אנחנו מופתעים. חלקנו מזועזעים. בית משפט פרטי? חברה פרטית ששופטת? אומרים לנו חזור ואמור שנולדנו לתוך עולם ברוטלי של שוק חופשי, לעולם מופרט לגמרי ופתאום מגיע כלכלן והוגה דעות שמסביר לנו בחיוך שאנחנו בכלל לא שם. שיש לנו עוד הרבה מאוד ללאן ללכת, כדי לפעול בשוק חופשי באמת.

כי הנה, הוא אומר, יש כל כך הרבה דברים שהמדינה מתערבת בהם שלא לצורך: בניית כבישים, שיפוט, שיטור, ביטחון, חינוך. המון. ואת כל אלה צריך להפנות לשוק החופשי. ושימו לב, כאן רוטברד עולה על רבו, חוזה השוק החופשי, הפילוסוף אדם סמית. סמית מדבר על מדינה שמטפלת בכשלי שוק. אצל סמית המדינה אחראית לתשתיות, לחינוך ולבטחון הלאומי. אבל אצל רוטברד, כל זה לא קיים. כי אין מדינה. האם זה יילך? מורי רוטברד מאמין שכן.

סדר זה לא בית

נתחיל במשטרה. לרוטברד כמה טענות כלפי מערכת השיטור המדינתית. קודם כל, הוא אומר, מוכרים לנו אשליה. מדברים איתנו על מוצרים שונים, וכאילו, במובלע, משווים בין מוצר כמו דירה למוצר כמו ביטחון פנים. וכאן יש טעות יגיד רוטברד. בית הוא בית. ורכב הוא רכב. אבל מהי הגנה? כיצד אפשר להגדיר "הגנה" (משטרתית)? כיצד אפשר למנן אותה בשיטה שלנו היום?

הנה, כשאני רוצה בית, אני מחפש בדיוק בהתאם ליכולות שלי. יש לי מליון שקל ואני מתפשר על פרמטרים מסוימים לטובת אחרים. אבל כשאני מקבל מהמדינה "הגנה" או "ביטחון פנים" או איך שתקראו לזה, מה אני מקבל? וכמה? לא ברור.

אבל בשוק חופשי, אומר רוטברד, יתקיימו הרבה חברות שיטור. ובכל חברה אוכל לרכוש לי בדיוק את ההגנה שלה אני זקוק. לא יהיה כאן משהו מעורפל שלא תמיד פועל. נניח שאני הבעלים של סנטראל פארק (כן, לא במקרה אני נותן דוגמה כזו. זו הדוגמה של רוטברד), ואני רוצה לדאוג שלא ייכנסו מסיגי גבול, עלי לבחור חבילת שיטור מתאימה, ואם מה שאני צריך זה הגנה צמודה, אקבל שומרי ראש. כן, בעצם, חברות פרטיות לשמירה.

טענה נוספת שטוען רוטברד נגד המשטרה היא זו: את המשטרה שלנו, כך הוא אומר, מעניינת יותר מכל תפיסת הפושע. השבת הרכוש האבוד או מתן פיצוי לקורבן מגיעים רק בעדיפות שנייה. ואילו כאן, העיקר לא יהיה הענשה, או לכידה, אלא שמירה על הרכוש והשגת הרכוש בחזרה.

להתראות למלחמות?

ומי ישלם? רוטברד מציע שיטה של פרמיות. תוכל לקבל הצעות מחברות שיטור ותשלם להן סכום קבוע, מידי חודש. יש אפשרות שחברות השיטור יהיו בבעלות של חברות ביטוח והפרמיה תכלול ביטוח ושיטור. וכן, עשירים יזכו להגנה הדוקה יותר ועשירים פחות לשיטור מצומצם יותר. מזדעזעים? רוטברד לא מזועזע. ככה זה. ועניים? עניים לא יזכו להגנה או שיבוטחו על ידי עמותות צדקה.

אוקי, החיים לא פשוטים, אבל גם אם נקבל את זה, יש כאן בעיה מאוד קשה, נגיד לרוטברד. לפי מה שאתה אומר, נשאל אותו, יהיו בשוק החופשי לא מעט חברות פרטיות של משטרה, שיעסיקו שוטרים נושאי נשק, אקדחים ואלות. והדבר הזה לא פשוט. נסביר: נניח שאני יהלומן ובכספת שלי יש יהלומים בשווי מליון דולר. ונניח שהסתכסכתי עם יהלומן אחר. והוא טוען שחצי מהילומים אצלי שייכים לו. מה יקרה? ובכן, יהלומן א' שוכר חברת שיטור שתשמור על המשרד, אבל יהלומן ב' שולח חברת שיטור שלו להוציא מן הכספת בכוח את היהלומים שלטענתו שייכים לו.

ומה הבעיה? הבעיה שאנחנו צפויים לקרב יריות בין חברות שיטור שונות. כי כל חברה תרצה לשמור על הלקוח שלה ולהגן על האינטרסים שלו. ואז, אנחנו שואלים את רוטברד, מה יקרה? ובכן, רוטברד עונה לנו, יהיה אולי קרב יריות. אבל, הוא מדגיש, צריך לעשות חשבון של רווח והפסד.

נניח שאנחנו באמת מבטלים את המדינה. נניח שבכל העולם אין יותר מדינות, אלא רק מערכות קפיליסטיות של שוק חופשי. מערכות אנרכיות שלא מנוהלות מלמעלה. או אז לא תהיינה מלחמות המוניות, לא יהיו מעשי טבח ולא נחיה בצל פחד ממלחמות כימיות ואטומיות.

ואיך זה קשור? אנחנו שואלים. ובכן, רוטברד אומר, יינצלו בשיטה שלנו מיליונים ויוקרבו מעטים בלבד בקרבות יריות. אכן לפעמים יהיו בלגנים, אבל הבלגנים האלה עדיפים על מערכת מדינית מאורגנת שמגבילה אנשים ורוצחת אותם במלחמות. וחוץ מזה, אומר לנו רוטברד, תהיה גם מערכת משפטית. וגם המערכת המשפטית הזו תהיה פרטית לגמרי. כלומר, יהיו חברות שיפוט.

ועל זה בטור הבא.

מי שרוצה להרחיב מוזמן לעיין בספרו של רוטברד: For a new Liberty – The Libertarian Manifesto. את הספר, משומש או חדש, אפשר להשיג באתר איתור הספרים הבינלאומי BOOKFINDER.

ד"ר אושי שהם קראוס, פילוסוף של הכלכלה, מלמד קורסים בנושאי כלכלה וצדק חברתי במכללת ספיר ובבית הספר לכלכלה במכללה למנהל. ניתן לפנות אליו במייל ushik42@gmail.com  ולהיכנס לאתר הבית שלו www.ushi.co.il . באתר אפשר למצוא את הטורים וגם קטעים מספרי ילדים שלו ומאמרים אחרים. הוא מזמין אתכם: תכנסו, תורידו, תשתמשו, תלמדו ותנו לאחרים ללמוד להנאתם. זה בחינם.