התושבים והמדינה חתמו על ההסכם לפינוי מגרון
אחרי מו"מ שנמשך שנה וחצי הגיעו התושבים אחד אחד לבית הכנסת המקומי וחתמו על ההסכם שלפיו היישוב יועתק לגבעה סמוכה. מעבר המשפחות יבוצע אחרי סיום העבודות. התושבים: "בחרנו באופציה הפחות גרועה, אחרת היו הורסים את היישוב"
"אם לא היינו חותמים, מגרון היה נמחק תוך פחות משבוע. לא רצינו שהילדים שלנו יחוו את הטראומה הזאת מידי חיילי צה"ל", כך אמר אמש (א') איתי הראל, תושב מגרון, לאחר החתימה על הסכם הפינוי שאליו הגיעו התושבים מול הממשלה. במגרון שררה אמש אווירה קשה, ולמרות זאת הגיעו התושבים לבית הכנסת ביישוב על מנת לחתום על ההסכם שהושג מול נציג הממשלה לעניין, השר בני בגין.
בהסכם שעליו חתמו התושבים נכתב: "מבלי לגרוע מאמונתנו בזכותו של עם ישראל לארץ ישראל, אנו, תושבי מגרון, לאחר שקיבלנו את נוסח טיוטת בקשת המדינה לבית המשפט במסגרת בג"ץ 8887/06 בעניין מגרון, מבקשים מן הממשלה לקדם את הליכי התכנון באתר המיועד לבניית בתי הקבע שלנו כאמור בבקשת המדינה, ומודיעים כי נקיים את כל המוטל עלינו לפיה, דהיינו - הימנעותנו מבנייה נוספת באתר הנוכחי ומעברנו לבתי הקבע בהתאם ללוח הזמנים המפורט בה".
המו"מ על פינוי מגרון נמשך כשנה וחצי ובמהלכו הועלו הצעות פשרה שונות, אך המחלוקת על הריסת הבתים מנעה אפשרות להגיע לסיכום. לבסוף הוחלט שהיישוב יועתק כשני קילומטרים, ויוקם מחדש על אדמות מדינה, ובינתיים ישקול המינהל האזרחי מה לעשות במבני הקבע במקום.
על פי ההסכמות שהתגבשו, הריסת מבני הקבע לא תתבצע עד שבית המשפט יכריע למי שייכת הקרקע. כמו כן, מעבר המשפחות למתחם החדש ייעשה רק אחרי סיום העבודות במקום. הממשלה התחייבה כי תוך תשעה חודשים תסיים לתכנן את בניית מבני הקבע במתחם החדש, ואז תבצע עבודות תשתיות ופיתוח במקום. לאחר מכן יוכלו תושבי המאחז לבנות את בתי הקבע שלהם שם.
"החלום היה לבוא וליישב את ארץ ישראל", אמר הראל ל-ynet. "רצינו לבוא למקום שומם וטרשי ולהקים בו יישוב. החלום הזה קרם עור וגידים והפך ליישוב עם 50 משפחות ו-300 תושבים. הערב אנחנו נמצאים פה בסיטואציה מטורפת של בגדי המלך החדשים בגלל איזושהי אמירה מצוצה מהאצבע, שלפיה מדובר בקרקע פרטית. כולם יודעים שזה שטויות ואם תצא החוצה ותסתכל על הסלעים תבין שמעולם אף אחד לא עדר כאן את האדמה, נטע עץ או בנה בית עד שאנחנו הגענו למקום.
"אבל עכשיו, בגלל המערבולת המטורפת שנוצרה ופסיקת בג"ץ בעניין, אנחנו נמצאים במציאות מאוד כאובה, לא בצדק ולא כדין. מתוך האפשרויות האחרות העומדות בפנינו בחרנו בגרועה פחות. לששת ילדיי אני מסביר שיש לנו אחים יהודים שטועים ומטעים, ולכן הגענו למצב שהולכים להרוס את היישוב".
המו"מ על פינוי מגרון - כתבות נוספות ב-ynet:
- נתניהו לתושבי מגרון: "תתפשרו, ההצעה טובה"
- אם הצביעות הייתה מחלה אורטופדית / אריה אלדד
- תושבי מגרון צודקים, אך טועים / שלמה אנגל
- מתנחלי מגרון - ממשיכיו של טרומפלדור / דוד העברי
יריב אופנהיימר, מזכ"ל "שלום עכשיו", שהגיש לבג"ץ את העתירה בדרישה לפינוי המאחז, אמר במהלך המאבק על הפינוי כי "פרשת מגרון מהווה הפרה בוטה של החלטת בג"ץ, שמורה על פינוי המאחז עד סוף חודש מרס השנה. הקמת התנחלות מבודדת חדשה, עמוק בלב השטחים, בעלויות של מאות מיליוני שקלים, מנוגדת לאינטרס הישראלי ונועדה לרצות מיעוט מתנחלים קיצוני וכוחני".
"לא רצינו לגרום למלחמת אחים"
אפרת שטרית מתגוררת במגרון ומשמשת רכזת הקהילה של היישוב. לדבריה, המבוגרים כבר החלו לשלב את הילדים בפעילויות שונות על מנת להסביר להם על המעבר המתוכנן.
"הכוונה היא שהילדים יוציאו החוצה וישחררו את הרגשות שלהם", היא אומרת. "לא רצינו להגיע למצב שניזרק מחוץ לבית, לרחוב, זה כנראה מה שהיה קורה בסוף. מצד שני, לא רצינו לגרום למלחמת אחים או למראות של הרס בתים שנגרם על ידי אחים שלנו.
"צריך לזכור שכולם פה משרתים בצה"ל, כולם כאן בקבע, כולל קצינים בכירים, ולא רוצים להגיע שוב לעימות. התיישבנו כאן בשליחות מדינת ישראל, וכל התשתיות כאן - החשמל, המים והכבישים - הן של המדינה. אנחנו לא מאחז עם שני קרוואנים. אנחנו גרים כאן כי אנחנו מאמינים שארץ ישראל היא של עם ישראל.
"אתה לא תראה כאן עוגות ומאפים. לא פתחנו היום בקבוק של שמפניה. חגיגה ושמחה לא תמצא כאן היום. אנחנו מאוד עצובים. זה מקום שהשקענו בו וטיפחנו במשך 12 שנה והערב חתמנו על עזיבתו. תמיד נחיה בתחושת החמצה לגבי המקום הזה, אבל אנחנו יודעים שהאדמה הזאת מעוררת מחלוקת. ומחלוקות בעם ישראל זה אף פעם לא דבר טוב".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
