בנק ישראל: ההיי-טק פורח - שאר התעשייה פחות

מדו"ח בנק ישראל עולה כי ההישענות המוגברת של המשק הישראלי על ענפים עתירי טכנולוגיה הפכה אותו למשק שהמתחרים המרכזיים שלו שוכנים במדינות אירופה ולא במזרח הרחוק. "אנו בוחרים לפרש את המדד הגבוה של ישראל בעיקר כסימן לאיתנות של ענפי היצוא"

אביטל להבפורסם: 14.03.12 , 10:54

כלכלת ישראל מתמחה בייצוא של מוצרים עתירי טכנולוגיה והון אנושי, כגון ציוד מדעי ורפואי, תרופות וציוד צבאי. שאר ענפי התעשייה, מתקשים להתחרות בענפים מקבילים במדינות אחרות. כך עולה מדו"ח בנק ישראל, שיוגש לממשלה בשבועות הקרובים.

בבנק המרכזי מציינים, כי מאפיין זה של כלכלת ישראל דומה מאוד למאפיינים של מדינות אירופה ולכן, על הממשלה להתכונן לאפשרות שבעקבות משבר כלכלי ממושך באירופה, תחול ירידה בעלויות הייצור ביבשת. ירידה שתסייע לחברות טכנולוגיות במדינות אירופה למכור מוצרים במחיר נמוך יותר מזה שחברות ישראליות יכולות להציע. הירידה בעלויות הייצור צפויה בעקבות ירידה ברמות השכר וברמת החיים באירופה, לצד היחלשות של מטבע האירו.

בבנק המרכזי בדקו את נתוני הייבוא לארה"ב, כמדד להרכב הייצוא של ישראל בהשוואה למדינות אחרות בעולם. מהמדד עולה כי כאשר מדרגים את המדינות על פי הרמה הטכנולוגית וההון האנושי שמושקע בייצור, ישראל מדורגת כייצואנית החמישית בגודלה ובחשיבותה לארה"ב, ומקדימה מדינות מפותחות ממנה, כגון גרמניה, יפן ושבדיה.

העובדה שישראל מדורגת גבוה מבחינת הרמה הטכנולוגית של הייצוא שלה, גבוה יותר מרמת התוצר לנפש שלה, עשויה להעיד, מחד, על ביצועים יוצאי דופן בתחום הטכנולוגיה והמדע ומאידך, על חולשה יוצאת דופן של ענפי התעשייה המסורתית בישראל (מתכות, טקסטיל, מזון וכד'), אשר נוטשים את המדינה ועוברים למדינות מתפתחות.

סימן לאיתנות

כלכלני בנק ישראל בחרו באפשרות הראשונה. "אנו בוחרים לפרש את המדד הגבוה של ישראל בעיקר כסימן לאיתנות של ענפי היצוא" נכתב בדו"ח. "זאת, משום שמשקל היצוא בתוצר של ישראל גבוה בהשוואה בין-לאומית, והחשבון השוטף נמצא בעודף, בעוד שמדינות המתקשות להתחרות בשוקי העולם יתאפיינו לרוב במגזר יצוא קטן יחסית ובגירעון בחשבון השוטף".

עם זאת, ציינו בבנק כי אין ספק שהעובדה שמדינות שמדורגות מתחת לישראל ברמת התחכום של המוצרים שהן מייצאות רמה גבוהה יותר של תוצר לנפש, נובעת מהעובדה שהן מייצאות גם מוצרים מתעשיות מתוחכמות פחות, שבהן כלכלת ישראל חלשה יותר.

כלכלני הבנק המרכזי מכנים את התופעה הזאת בשם "כלכלה דואלית". מצד אחד, מגזר היי-טק שמייצר 45% מהערך המוסף של הייצוא הישראלי ומצד שני תעשיה מסורתית שהולכת ונחלשת. מגזר ההיי-טק מתגמל את עובדיו במשכורת כפולות מהשכר הממוצע במשק, אך עובדים אלה מהווים רק 10% מכוח העבודה.

אך גם לאותו קטר שמושך את רכבת הייצוא הישראלית צפויים אתגרים לא פשוטים בשנים הקרובות. ההישענות המוגברת של המשק הישראלי על ענפים עתירי טכנולוגיה הפכה אותו למשק שהמתחרים המרכזיים שלו שוכנים במדינות אירופה ולא במזרח הרחוק. כלכלני בנק ישראל בדקו ומצאו כי מדינות האיחוד האירופי מייצאות 41% מהמוצרים עתירי הידע לארה"ב, לעומת 13% בלבד שמייצאת סין ו-6% שמייצאת יפן, לדוגמא.

העובדה שמדינות אירופה הן המתחרות העיקריות של התעשייה הישראלית מעוררת דאגה כלשהי בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות משבר החובות באירופה. כל משבר כלכלי טומן בחובו הזדמנות לצמיחה מחודשת.

מדינות אירופה שקועות כעת בחובות לאחר שני דורות שבהם רמת חיים הולכת ועולה, מדיניות רווחה מתירנית ומטבע חזק שחקו את כושר התחרות של התעשייה. כעת, משנגמרה החגיגה התקציבית והאירו הולך ונחלש בעקבות הסדרי החוב, אירופה מתעוררת לבוקר חדש.

אם השכר הממוצע במדינות אירופה יירד ואם היחלשות האירו תוריד את עלויות הייצור, עובדי ההיי-טק הישראלים עלולים למצוא את עצמם עומדים בפני מתחרים קשים – אזרחיה המלומדים והמוכשרים של אירופה, שלפתע מסוגלים לכלכל את עצמם במשכורת נמוכה יותר מזו שנדרשת לעובד הישראלי כדי לשמור על רמת חיים סבירה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו