דורנר: "אני בטוחה שדמיאניוק הוא איוון האיום"
השופטת שהייתה חלק מההרכב המשפטי שדן את ג'ון דמיאניוק למוות ב-1987 לא איבדה את אמונתה בהחלטה. "אין לי צל של ספק שמדובר באיוון האיום", אמרה ל-ynet על רקע מותו. "העיקר הוא לזכור את הימים הנוראים ההם, כדי שלא יקרו עוד פעם"
"הוא מצא את מותו במיטתו, אפילו לא בכלא". השופטת דליה דורנר, שהייתה חלק מהרכב שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים - יחד עם השופטים דב לוין ז"ל וצבי טל - שמצא ביולי 1987 את ג'ון דמיאניוק אשם ודן אותו למוות, לא איבדה במהלך השנים את אמונתה בהחלטה. "אין לי צל של ספק כי מדובר ב'איוון האיום'", אמרה היום (שבת) ל-ynet, "אך אני עדיין מצדדת בפסק הדין שנתן בית המשפט העליון, שפסק כי לא היה ניתן להרשיעו לאור הספק המשפטי".
עוד בערוץ החדשות:
מוקדם יותר היום, הודיעה משטרת בוואריה עילית כי פושע המלחמה הנאצי בן ה-91 מת בבית זקנים ליד כלא רוזנהיים, שם שהה שנתיים במאסר, בגין סיוע לרצח 28,060 יהודים בסוביבור, בעת שעבד כשומר במחנה המוות.
על פי דורנר, "האיש שהוצא להורג כאיוון האיום לא דומה בשום צורה ודרך לדמיאניוק, שזוהה על ידי 11 ניצולי שואה ואיש אס-אס כאיוון האיום, ולכן באופן פרטי אני חושבת שזהו אכן האיש. הדבר החשוב ביותר הוא שהימים הנוראים האלה שוב עלו על סדר היום, והלא העיקר הוא לזכור אותם, כדי שלא יקרו לנו דברים כאלה עוד פעם. נזכור בתל-אביב, בירושלים ובכל העולם".
בשנת 1986 הוסגר דמיאניוק מארצות הברית לישראל וביולי 1987 נפתח משפטו, שבמרכזו עמדה השאלה האם ג'ון דמיאניוק הוא אכן "איוון האיום". כראיה המרכזית שימשה "תעודת טרבניקי" - תעודת השירות של דמיאניוק באס-אס. דמיאניוק טען כי מדובר בטעות בזיהוי וכי לא היה כלל בטרבלינקה, אלא רק שימש כשומר - "וכמן" - במחנה ההשמדה סוביבור. "איוון האיום", לטענתו, נרצח כבר בשנת 1943.
בתום הליך משפטי סוער ואמוציונלי נדחו טענותיו של דמיאניוק על ידי בית המשפט והוא נמצא אשם בכל הסעיפים שיוחסו לו. באפריל 1988 גזרו עליו השופטים גזר-דין מוות.
דמיאניוק ערער לבית המשפט העליון. ביולי 1993 פסקו חמשת שופטי בית-המשפט העליון אשר ישבו בדין פה אחד כי דמיאניוק זכאי מחמת הספק בזיהויו. למרות עדויות הניצולים, זוכה דמיאניוק על סמך מסמכים של הקג"ב שנמצאו בארכיונים בברית המועצות. במסמכים הופיעו עדויות שנגבו לאחר מלחמת העולם השנייה ושבהן מוזכר שם אחר של "איוון האיום" מטרבלינקה, ולא שמו של דמיאניוק.
"במשפט הכחיש דמיאניוק את היותו איוון האיום", אמרה דורנר. "האליבי שלו הופרך וודאי שלא הייתה שם שאלה של
חרטה אלא רק הכחשה. כל מה שאנחנו יודעים הוא שכאותו וכמן, התנהגותו הייתה כמו זו של איוון האיום, לפי ההאשמות", הדגישה.
ג'ון, בנו של דמיאניוק, הצהיר כי אביו "מת כקורבן של הברוטליות הרוסית והגרמנית שהשפיעה עליו מאז שהיה ילד". לדבריו, "הוא אהב את החיים ואת משפחתו. ההסיטוריה תוכיח שגרמניה ניצלה אותו כשעיר לעזאזל, שהואשם - כשוטר אוקריאני חסר ישע - בפשעי המשטר הנאצי".
לעומתו, אמר צייד הנאצים הצרפתי, סרז' קלרספלד, כי "העולם ללא דמיאניוק טוב יותר מאשר העולם עם דמיאניוק". קלרספלד, לשעבר נשיא העמותה של ארגון "בני ובנות היהודים שנשלחו למחנות ההשמדה מצרפת", ניסה יחד עם אשתו להצטרף לתביעה במשפטו של דמיאניוק בגרמניה.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
