סיור מקלטים: בורות באדמה וביוב בצנרת
רק 11 מתוך 400 המקלטים בתל אביב נגישים לנכים, ובערים אחרות המצב "קשה עוד יותר". בעוד הרשויות נאבקות על אחזקת המקלטים הציבוריים, תמונת המצב במבנים הפרטיים משרטטת קווי מתאר של אסון פוטנציאלי. הצפות, בעיות חשמל ויסודות קורסים - כך תתגוננו מפני איום הטילים
הכשל המתמשך בפיתוח הגנה יעילה על העורף אינו בא לידי ביטוי רק בהצהרות פוליטיקאים ואנשי צבא בכירים, סיור בשטח חשף את תמונת המצב שעומדת מאחורי הנתונים העגומים. ביוב שזורם בתעלות הניקוז, אשפה וגרוטאות שהועמסו בחללים ומקלטים שיוכלו, במקרה הטוב, לשרת רק חלק מהאוכלוסייה הקרובה אליהם. כך ממהרת ישראל קדימה ומאיימת על איראן, אך שוכחת מאחור את האזרחים שיישאו בעול הפעולה.
עוד בערוץ החדשות:
102 רשויות ו-300 מקלטים נבדקו בשנה שעברה בתחרות שערכו "המועצה לישראל יפה" ופיקוד העורף. הבדיקה העלתה ממצאים קשים, שחיזקו את הערכות הבכירים המעורים בנושא כי מדובר בכשל רב-שנתי ודרמטי.
בין היתר, נודע כי המקלטים לא מעניקים נגישות מספקת לנכים שהולכים עם קביים ומשתמשים בכיסאות גלגלים. בתל אביב, לדוגמה, רק 11 מתוך 400 מקלטים ציבוריים נחשבים כנגישים. לדברי ויצמן משיח, סמנכ"ל "המועצה לישראל יפה", "בשאר הרשויות המצב הוא יותר קשה. זו נקודה שיצטרכו לתת עליה את הדעת".
מהבדיקה עלה עוד החוסר הכללי במקלטים, וכן כי ביישובים חזקים, המבנים הממוגנים מסודרים ותקינים יותר. "בפריפריה ציפינו למצוא מקלטים שיהיו מוכנים ברמת הטופ, אבל בשטח הדברים שונים", אמר משיח. "חלק מהאביזרים לא מצויים, חלק לא מתוחזק בצורה נאותה וחסרים דברים ברמה בסיסית".
מאיר ויונה שלום, זוג קשישים המתגוררים בשכונת התקווה בתל אביב, הביעו את תחושת ההפקרות שמאפיינת את התנהלות הרשויות בנושא לאורך השנים. "אנחנו מנסים להשאיר את זה רחוק מאיתנו ולא לדבר על זה", אמר מאיר במרמור. "אין לנו אלטרנטיבות פשוט, שום אפשרות אחרת שנוכל לחשוב עליה. מה שיהיה יהיה". לדבריהם, "כשעברו פה הטילים של סדאם חוסיין, הם נפלו ממש לא רחוק, מאה מטר מאיתנו. אבל אין לנו מה לעשות, רק לשכב על הרצפה, כמו שאומרים".
בעוד 104 המקלטים הציבוריים בחיפה מטופלים היטב וזכו לאחרונה אף בכוכבי יופי, מצב המקלטים הפרטיים, בעיקר בשכונות הישנות בעיר, בכי רע. ניסיונות העירייה לבחון אפשרות לכפיית תחזוקם ופינויים על התושבים מוגבלים מעצם הגדרתם של המקלטים כפרטיים.
שכונת בת גלים היא דוגמה טובה למתרחש בשטח. בתיה נבנו בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת ובשטחה נפלו לא מעט טילים במהלך מלחמת לבנון השנייה. ביקור בחלק מהמקלטים של אחת השכונות הוותיקות בעיר עורר חלחלה לנוכח ריח הביוב החריף והתנאים הסניטריים המזעזעים. בחלק מהבתים כלל אין מקלטים, אלא קירות ביטחון סביב חדרי המדרגות ואילו בבתים אחרים ישנם מקלטים חפורים שהכניסה אליהם היא לא יותר מאשר בור באדמה. היות ורוב הדיירים במבנים האלו הם קשישים, עלולה הירידה למקלט להוות סיכון גדול לא פחות מהאיום הבליסטי עצמו.
"יש כאן בעיה מאוד קשה משום שהבתים האלו נבנו מזמן. לא בכולם יש מקלטים. רוב הדיירים כאן הם שוכרים וקשה מאוד לשכנע את בעלי הבתים לעשות משהו", אמר אחד מפעילי הציבור בשכונה, גאדה יאנג. "בבית שלי, לדוגמה, המצב יותר טוב כי אחרי המלחמה פינינו את כל הציוד שהיה במקלט, אבל בבתים אחרים בשכונה המצב גרוע בהרבה ואין למי לפנות".
שלומית משיח, המתגוררת ברחוב רחף בשכונה, הוסיפה כי לדיירים אין כתובת שאליה יוכלו לפנות בעניין. "המקלט בביתה של חמותי מוצף באופן קבוע במי ביוב. שמו שם על חשבוננו משאבה אבל אין לנו למי לפנות כדי לטפל בבעיה באופן קבוע, כי מדובר במקלט פרטי", הסבירה.
מנהל המחלקה לביטחון בחירום בעיריית טבריה, גיא אקון, סיפר כי "המצב הכללי של רוב המקלטים טוב. עשו שיפוץ ב-80 אחוז מהמקלטים מאז מלחמת לבנון השנייה". את המצב ב-20 אחוז הנותרים הוא מכנה סביר: "במקלטים שלא עברו שיפוץ אפשר לשהות, למרות שאין בהם ריצוף וצבע חדש, והאסלות הן מסוג של 'בול פגיעה'. כמעט בכולם יש מים זורמים, ובמשופצים יש מקלחות עם דוד חשמלי. 20 מקלטים פתוחים ומשמשים כמועדוניות או בתי כנסת".
אסתר, מוכרת בקיוסק בשיכון ד' בטבריה, מחזיקה במפתח למקלט המשותף בבניין שלה ושומרת עליו מכל משמר. "רק אני מחזיקה במפתח, כי אם יש מפתח לכולם אז המקלט הופך למחסן", הסבירה, "לפני המלחמה האחרונה אני ובעלי ניקינו אותו במשך יומיים. השכנה התעצבנה עליי שאני לא נותנת לה את המפתח, והיא הזמינה לפה נציג של העירייה ומשטרה, אבל אני לא נותנת".
ראש מועצת ראש פינה, אביהוד רסקי, סיפר כי המקלטים בשטח המועצה במצב מצוין: "בינואר 2012 התקיימה ביקורת של נציגי רח"ל ופיקוד העורף, ובפרוטוקול נכתב כי 'קיימת מוכנות טובה לשעת חירום'. קיבלנו השנה ביקורות של חמישה כוכבים על אחזקת המקלטים. הם נעולים והמפתחות נמצאים אצל אחראי המקלוט וסגנו".
בעיר רחובות תושבים מתלוננים שאינם יודעים מה יעשו במצב של מלחמה. "אני גרה בדירה שכורה ואין לי לא ממ"ד ולא מקלט", סיפרה עדי דרור, תושבת העיר. "אם ייפול הטיל, לא כל כך משנה מה נעשה". תושב אחר, דוד זוחביה, סיפר כי רק לשני דיירים בבניין שלו יש מפתח לממ"ד המשותף, ואחד מהם משתמש בו כמחסן. יצחק ביטון הודה: "אני גר בבית בלי ממ"ד ואין לי מושג איפה יש מקלט בסביבה".
תושבת אחרת, טליה, קראה לעיריית רחובות "לפנות את כל הציוד והחולדות שיש במקלטים, אחרי זה אני אחשוב אם להיכנס לשם. אני לא מבינה את ביבי, למה הוא התחיל לדבר לפני שיש מוכנות למתקפה? למה לעשות את כל הדבר הזה? הרי בלי ארה"ב לא נעשה כלום אז למה לחמם את כל הגזרה ואת כל העולם הערבי?".
גם ראשי רשויות ואנשי ציבור במגזר הערבי התלוננו על ההזנחה רבת השנים של המקלטים. על פי בדיקת המועצה ופיקוד העורף, המקלטים ביישובים הערביים נמצאים רק בבתי ספר ובקניונים, "בעיה מתמשכת שדורשת פתרון", כהגדרת משיח. "אם תהיה מלחמה, אין לנו מקלטים שיגנו על 90% מהתושבים", אמר ראש עיריית כפר קאסם, נאדר סרסור. "הצעד היחיד שנוכל לעשות בזמן חירום הוא לפנות את הילדים, הנשים והזקנים למקלטים בבתי הספר שלא יכולים לקלוט את כולם. השאר יהיו חשופים לסכנה".
ראש העיר פרדיס, יונס מרעי, הוסיף כי "בעיר שלנו אין מקלטים ציבוריים, ויש זלזול בעניין. בימים האלו מדברים על מלחמה, ולנו אין עם מה להתכונן. אנו נמצאים בבעיה גדולה כי בזמן חירום לא תהיה לנו האפשרות לעזור למשפחות".
סיור בשטח מציג הזנחה וסכנות בטיחותיות המאפיינות את המקלטים בבתי הספר, לצד שימושים חלופיים למבנים - לרוב כמחסן או ככיתת לימוד. המקלט של אחת מחטיבות
הביניים בעיר טירה, לדוגמה, עמוס בחפצים, סובל מרטיבות רבה וידע בשנים האחרונות בעיקר הצטברות אשפה וחפצים, לצד בעיות חשמל. "יש לנו שני ממ"דים ומקלט, שמשרתים 280 תלמידים", אמר מנהל בית הספר, אמין מנסור. "שאר התלמידים יישארו בפרוזדור".
עיריית רמת גן, לעומת זאת, ערוכה למתקפת טילים ומהווה מודל לערים אחרות בנושא, לפחות על פי הגדרת מפקד מחוז דן בצה"ל, אלוף-משנה אדם זוסמן, שהתארח בישיבת המועצה לאחרונה. אלי שפרלינג, מנהל שירותי החירום בעירייה, הוסיף כי קיימת תוכנית ישנה לפינוי העיר והדגיש כי כשני שליש מתושבי רמת גן מצוידים בערכות מגן.
לפנייה לכתב/ת 
