דו"ח הריכוזיות הסופי: מה הומלץ ומי מתנגד?
אחרי שנה של עבודה ועוד חצי שנה של התנגדויות, המסקנות הסופיות של ועדת הריכוזיות הונחו על שולחנו של ראש הממשלה. "עבודת הוועדה התבססה על הקביעה כי המבנה הקיים של המשק הוא בעל פוטנציאל לפגיעה בתחרותיות"
הוועדה לקידום התחרותיות במשק, שזכתה לכינוי "ועדת הריכוזיות", הגישה היום (ג') את מסקנותיה הסופיות לראש הממשלה. המלצות הוועדה נוגעות להפרדה בין בעלות על נכסים ריאליים לבעלות על נכסים פיננסיים ולצמצום תופעת הפירמידות בשוק ההון.
- ו' הריכוזיות: הפרדת אחזקות פיננסיות מריאליות
"עבודת הוועדה התבססה על הקביעה כי המבנה הקיים של המשק הישראלי הוא בעל פוטנציאל לפגיעה בתחרותיות", נכתב בסיכום הדו"ח. "אותו ריכוז של כוח כלכלי על ענפי ופיננסי בידי מעטים מגלם בתוכו פוטנציאל לפגיעות וחשיפה של המשק בכלל ושל ציבור הצרכנים והחוסכים בפרט לסיכונים וכשלים מערכתיים.
"חברי הוועדה סבורים כי יישום מכלול המלצות הוועדה כמקשה אחת יוביל להגברת התחרותיות והיעילות בפעילות המשקית, יבטיח את איתנות המערכת הפיננסית ויסייע בהגנה על הנכסים המנוהלים של הציבור ועל כספי המשקיעים בחברות ציבוריות".
הפרדה בין החזקות ריאליות לפיננסיות
מסקנותיה הסופיות של וועדה, שפורסמו כבר לציבור הן כי יש לאסור על חברה או איש עסקים להיות בעלים של תאגיד פיננסי משמעותי ושל תאגיד ריאלי משמעותי גם יחד.
תאגיד פיננסי משמעותי מוגדר כבנק, חברת ביטוח, בית השקעות או קרן השקעות שמנהלים נכסים של למעלה מ-40 מיליארד שקל. תאגיד ריאלי משמעותי הוגדר ככל עסק שאינו פיננסי (חברת תקשורת, רשת לשיווק מזון, מפעל וכיוב') שפדיון המכירות או היקף האשראי שלו בישראל גבוה מ-6 מיליארד שקל.
בנוסף, המליצה הוועדה כי דירקטור לא יוכל לכהן במועצת המנהלים של תאגיד פיננסי משמעותי ותאגיד ריאלי משמעותי וכי תאגיד פיננסי משמעותי אחד לא יכול לשלוט בתאגיד פיננסי משמעותי אחר.
פירוק הפירמידות
המלצות נוספות נוגעות למה שכונה "פירמידות שליטה". מדובר במבנים פיננסיים שבהם חברה אחת שולטת במספר חברות ששולטות גם הן במספר חברות. במבנים אלה, נטען, יכול העומד בראש הפירמידה לנתב את פעילותה של חברה, למרות שהוא אינו מחזיק בחלק משמעותי מההון שהושקע ברכישתה או הקמתה.
הוועדה המליצה לאסור על יצרת פירמידות חדשות בנות יותר מ-2 שכבות. כלומר, חברה שנרכשה על ידי חברה אחרת לא תוכל לרכוש בעצמה חברות. כמו כן, מומלץ כי פירמידות שבהן יותר מ-3 שכבות יצטמצמו ל-3 שכבות וכי בשכבה השלישית, יינתן רוב פחות אחד לדירקטורים חיצוניים שאינם קשורים לעומד בראש הפירמידה.
לבסוף, המליצה הוועדה להרחיב את סמכויותיו של הממונה על ההגבלים העסקיים ולחייב את הממשלה להתייעץ עימו לפני הפרטה של נכסי מדינה או הקצאה של זכויות לשימוש באוצרות טבע ונכסים משמעותיים בשווי של יותר מ-150 מיליון שקל.
הוועדה המליצה לחייב את הממשלה בהתייעצות עם ועדה לפני הפרטות או הקצאת זכויות, במדיה והרוכש מחזיק בנתח של יותר מ-50% מתחום תשתיות חיוניות או במחזור מכירות שנתי של יותר מ-6 מיליארד שקל.
בסוגיית חברות הפער, התגלו חילוקי דעות בין חברי הוועדה והוגשו 2 חוות דעת מיעוט, האחת מצד ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יוג'ין קנדל והממונה על שוק ההון באוצר, עודד שריג. השנייה, מצד ראש רשות ניירות ערך, שמואל האוזר והכלכלנית הראשית ברשות, גיתית גור-גרשגורן.
קנדל ושריג סבורים כי בהטלת המגבלות על קיומן של פירמידות, יש להבחין בין חברות שהנפיקו מניות בבורסה (חברות ציבוריות) לחברות שהנפיקו חוב לציבור באמצעות אגרות חוב סחירות (חברות אג"ח). קנדל ושריג סבורים, כי הכללת ההמלצות על חברות אג"ח תביא לכך שלחברה פרטית ישתלם לקחת הלוואה מבנק כדי לקנות חברה ולא ישתלם לה להנפיק אג"ח.
לטענתם, נוצרת כאן העדפה שלא לצורך של מימון מסוג מסוים. העדפה זו, עשויה להקשות על מכירתן של חברות וגם לצמצמם את מגוון ההשקעות העומדות בפני רוכשי האג"ח, שבראשם נמצאים גופים שמנהלים את חסכונות הציבור (בנקים, קרנות פנסיה ובתי השקעות).
האוזר וגרשגורן מרשות ניירות ערך מתנגדים להבחנה שנוצרה בין פירמידות קיימות לפירמידות שעתידות להיווצר. לשיטתם, אין לעשות הבחנה שכזו ויש להתיר את קיומן של פירמידות בנות 3 שכבות, במקום לאפשר את המשך קיומן של פירמידות כאלה אך לאסור על היווצרותן בעתיד.
לפנייה לכתב/ת 
חיים שני בנימין נתניהו סטנלי פישר חיים שני יובל שטייניץ ועדת הריכוזיות
צילום: משה מילנר, לע"מ
מומלצים
