שתף קטע נבחר

 

לצפות במסי - כמו להרגיש שאהובתך רוצה אותך

"קשה לדמיין את עולם הכדורגל ללא ליונל מסי, זה כמו לנסות לתאר עיר אחרי השלכת פצצת אטום ומזל שנשארו עוד הרבה שנים של רגעי קסם". לו מרטין, כתב העיתון הספרדי "אל פאיס", מספר איך זה לראות את הפנומן מקרוב

מה נעשה ביום לאחר שליאו מסי יתלה את הנעליים? קשה לדמיין את זה, ותודה לאל שהוא רק בן 24. אני מניח שנשארו לו לפחות שמונה שנים לשחק בברצלונה, ויש לנו עוד הרבה זמן ליהנות מהחיים.

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

לראות את מסי משחק זה אומר ליהנות מהחיים. כדורגל ללא מסי? ברצלונה בלעדיו? זה בערך כמו לדמיין שתושלך פצצת אטום על פריז ותהרוג את כל האנשים. איך יהיו החיים לאחר מכן? זה מדע בידיוני ואף אחד לא באמת יודע, אז בינתיים אנחנו נהנים.

 

צילום: EPA

 

לראות את ליונל מסי משחק זה להרגיש שאהובתך רוצה אותה, וזה הרי לא קורה כל הזמן. כבר ארבע או חמש שנים שבברצלונה מרגישים את זה היטב וצופים

כמעט בכל משחק ברגע היסטורי. ההיסטוריה מתרחשת ממש לנגד עיננו ונשאר רק לומר תודה שזכינו לחיות ולראות כדורגל בתקופה הנוכחית.

 

לפני המשחק האחרון מול גרנאדה הכל סברו שלמסי נותרו ארבעה שערים על מנת לעבור את סזאר ולהפוך למלך שערי הקבוצה בכל הזמנים. אבל בדיקה נוספת הוכיחה שלזכות סזאר נרשמו שני שערים אותם הוא לא כבש וברגע שהגעת לקאמפ נואו - שוב הרגשת שמשהו מיוחד עומד להתרחש.

 

מסי. "איתו מרגישים כל הזמן שמשהו עומד להתרחש" (צילום: EPA) (צילום: EPA)
מסי. "איתו מרגישים כל הזמן שמשהו עומד להתרחש"(צילום: EPA)
 

וזה אכן קרה כשמסי הבקיע את השער השני. הרגע ההיסטורי הזה, כמו גם החמישיה שהבקיע מול לברקוזן, היו בלתי נשכחים, כמו 100 הנקודות שקלע וילט צ'מברליין, הרגעים הגדולים של מייקל ג'ורדן ב-NBA או ביצועיו של מנולטה, לוחם השוורים האגדי.

 


כמעט כל משחק של ברצלונה הופך למסיבה בזכותו ובכל פעם יש לך את ההרגשה שהוא עומד לבצע משהו קסמי ומיוחד שלא נראה לפני כן ולא ייראה יותר לעולם. בכל פעם מצליח מסי לספק רגע קסם מחדש ומי יודע כמה שערים הוא עוד יכבוש ובכמה תארים יזכה. במונדיאל הוא לא זכה עדיין, אבל יכול לעשות את זה עם נבחרת ארגנטינה בברזיל 2014.

 

מברך לשלום את כל מי שהוא מכיר. מסי (צילום: EPA) (צילום: EPA)
מברך לשלום את כל מי שהוא מכיר. מסי(צילום: EPA)
 

מסי גם נוח לבריות ולמרות שקשה לראיין אותו, תמיד הוא מברך לשלום את האנשים אותם הוא מכיר. כשהיה בן 17 היה קשה יותר לשוחח עמו, אבל כיום הוא פתוח, לבבי ומשתף פעולה.

 

 

קשה להסביר מה זה לראות את מסי במגרש בהשוואה לצפיה בו בטלויזיה וכל אחד מאוהדיו חייב להרגיש זאת באיצטדיון. ובכל זאת, כשאתה צופה בו בטלויזיה יש לך תחושה שלפעמים הוא נעלם כאשר המצלמה לא מתמקדת בו.

 

במגרש קורה ההפך. אתה נושא אליו את עיניך גם כשאתה לא רוצה, עוקב לא רק אחר הנגיעות שלו בכדור, אלא מפרשן לעצמך כל מהלך וכל תנועה שלו. לי נשאר רק לברך ולהודות על כך שזכיתי לצפות בו מקרוב מאז החל את הקריירה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים