בקרוב בתיכונים הדתיים: בגרות בחינוך מיני
בשלב הראשון ייבחנו התיכונים הדתיים, ואילו בישיבות תוכנס היחידה כחלק מתוכנית הלימוד, ללא בחינה. הרב אלי שיינפלד, שכתב ספר בנושא לבני הנוער הדתי, ואת היחידה העוסקת בחינוך המיני: "אצלנו פחות מדברים על פרקטיקה"
לאחר שנים של השתקה במגזר שנע בין קודש לחול, בין פתיחות תרבותית לסגירות דתית - הגיעו בחינוך הדתי לתובנה שצריך לרענן קצת את השמיכות מהנפתלין. הרבה שמיכות הונחו על הנושא הרוחש אך המושתק של מיניות בני הנוער, ובמשך הרבה מאוד שנים.
עוד ב"אורות":
- שיטת ימימה לנשים: עוד תלמדי לתת
- הרב והפרופ': למה שלא נהיה שווייץ של המזרח התיכון?
- הרב סדן: נגד "השתלטות" דתית על צה"ל
בעוד בתיכונים החילוניים נכתבו תוכניות לימוד לחינוך מיני – בתיכונים הדתיים, בישיבות ובאולפנות התגאו בתרבות האחרת, זו שרואה במין אקט מקודש השמור לנישואין. מה שנקרא: לא בבית ספרנו. במסגרת ההדרה המוחלטת, בעיקר אצל הבנים, הודחקה העובדה שגם לבני הנוער הדתיים יש יצר מיני, והתמודדויות לא פשוטות מול האינטרנט, הרחוב הישראלי – ואפילו החברוֹת בסניפי "בני עקיבא".
מי שהחליט לנער את השמיכות, הוא הרב אלי שיינפלד שכתב לפני כשנה את הספר "היצר, הלב והאדם" (ספריית בית אל), המיועד לבני נוער (ובשום אופן לא בנות), הוריהם ומחנכיהם. בהיותו מחנך בישיבות תיכוניות כבר שנים רבות - קודם במעלה אדומים, והיום בישיבת "חורב" בירושלים - הגיע למסקנה שחייבים לתת לבני הנוער הדתי כלים להתמודדות עם ההורמונים הגועשים ויצר המין.
"יושבים אלפי בני נוער טרודים, נבוכים ומבולבלים, עטופים בתפיסות עולם זרות", הוא אומר. "מצד אחד אומרים להם זה אסור, זה רע, להתרחק. ומצד שני הם נתקלים בתפיסות עולם שאומרות: זה כיף, זה סבבה, זה מותר, תזרמו ותעשו מה שאתם רוצים".
"אם זה אסור לי, סימן שזה רע"
הרב שיינפלד, כנראה, לא היה היחיד שצפה בדיסוננס הקוגנטיבי שחווים בני הנוער הדתיים, ובמשרד החינוך
פנו אליו בכדי שיכתוב פרק על ההתמודדות עם יצר המין, בתוך יחידה חדשה לבגרות העונה לשם השמרני: "בית, חינוך ומשפחה".
בעוד בשני העשורים האחרונים נבחנות בנות המגזר באולפנות ובתיכונים ביחידה המוכנה "אישוּת", המלווה בימי הל"ם (הכנה לחיי משפחה) – בישיבות התיכוניות הנושא לא קיים באופן רשמי, מעבר לשיחות שיוזמים הר"מים, או יוזמות פרטיות חוץ-לימודיות של ישיבות כאלו ואחרות.
הפרק "יצר ויצירה", והיחידה בכללה – עתיד להילמד החל משנה הבאה לבגרות בתיכונים, אך בישיבות התיכוניות היא תיכנס, בשלב ראשון, כחלק מתוכנית הלימודים ללא חובת בגרות. "אנחנו מנסים לדבר על זה שהיצר הוא דבר טוב", אומר הרב. "לי בתור מחנך השיח הזה יצר בכיתה אנרגיה חיובית בל תתואר, ופתיחות עם התלמידים. פתאום התורה הגדולה הפכה להיות משהו שמחובר לחיים".
לדברי הרב שיינפלד, המצוקה שחשו בני הנוער הובילה אותם לתפיסה קתולית, הרואה ביצר המין דבר רע. "הם מרגישים שיש בתוכם יצר וכוחות, אבל לא יכולים להוציא אותם לפועל. הם עושים אחד ועוד אחד: אם זה אסור לי, סימן שזה רע".
חינוך לתיאוריה מול חינוך לפרקטיקה
הרב שיינפלד מתראיין בזהירות. את הפתיחות בשיח הוא שומר לתלמידיו. "החינוך שלנו איננו דומה לחינוך המיני בתיכונים החילוניים", הוא מדגיש. "אצלנו זה משהו אחר. פחות מדברים על פרקטיקה. בחור בכיתה י"א בישיבה התיכונית עדיין לא מתנהל באופן פרקטי בתחום. עבורו זה ידע תיאורטי בלבד.
"יש בנים שחושבים שזה יצר רע. ואנחנו אומרים שצריך להתנהל עמו לא במתירנות ולא בחומרה. אנחנו מלמדים שהאיפוק, השמירה וההמתנה מסייעים לאדם להתמודד עם היצר. כמו שלא אקח סטודנט שנה ב' לכימיה ואשים אותו בכור האטומי, כך צריך לדאוג להשתמש בכוח הזה בצורה בוגרת".
ואיך מתייחסים לאוננות – איסור חמור של הוצאת זרע לבטלה, אך גזירה שרבים מבני הנוער הדתי אינם יכולים לעמוד בה? "פרק שלם עוסק בשמירת הברית", הוא אומר. "הרעיון הוא להראות שיש פוטנציאל חיים בכוח הזה של היצר, ולכן התורה מקפידה שהאדם ישמור אותו. אבל גם אם הנער מעד – אנחנו מסבירים לו שתמיד אפשר לתקן".
תוכנית שונה לבנים ולבנות
גם לבנות המגזר נכתבה יחידה חדשה באישוּת (שזה, בתרגום למודרנית: סקס, ובפועל – יחידה העוסקת בהלכות נישואין,
קידושין, נידה וטהרה), במטרה להתאים את החומר הנלמד לרוח הזמן. היחידות עוסקות בפרקים שונים, המתאפיינים בהבדלי הגישות לגבר ולאישה מבחינה הלכתית-רוחנית."ביחידה של הבנות שמו דגש על התהליכים המאפיינים את עולמן, ובכלל זה טהרה. אצל הבנים – דגש על החשיבות שבאיזונים הנכונים בין בית ומשפחה לקריירה, לימוד תורה והשקעה רוחנית, היחס לממון, הדרכת חתנים ועוד". ynet ו"אורות - טלוויזיה יהודית" מזמינים אתכם לראיון פתוח.
לפנייה לכתב/ת 
