פישר ילבה או יכבה את מדורת ההתייקרויות?
בנק ישראל יפרסם הערב את החלטתו לגבי גובה הריבית במשק לחודש אפריל. ההחלטה שתתקבל צפויה להיות מכרעת במיוחד, בהתחשב בהתפתחויות המדאיגות במשק בחודש האחרון
הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תפרסם הערב (ב') את החלטתה בנוגע לגובה הריבית במשק לחודש אפריל. ההחלטה שתתקבל הערב צפויה להיות מכרעת במיוחד, בהתחשב בהתפתחויות המדאיגות במשק בחודש האחרון.
בסוף החודש צפוי לעלות מחיר החשמל ב-8.9%. בכך, ישלימו מחירי החשמל בישראל עלייה של כ-25% בשמונה חודשים, בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים בשל האנרכיה השוררת בחצי האי סיני. ההתייקרות הקרובה תביא את משקי הבית לקצה גבול יכולת התשלום שלהם, כאשר ההוצאה הממוצעת על חשמל מתקרבת ל-400 שקל בחודש.
בנוסף, מחיר הנפט ממשיך לעלות בשל הסנקציות על איראן ועימו המחיר לליטר דלק, שהיה חוצה החודש את הרמה של שמונה שקלים, אילולא הורה ראש הממשלה למשרד האוצר להפחית את המס על הדלק באופן זמני.
הדלק והחשמל הם מוצרים שהתייקרותם גוררת התייקרויות של כל המוצרים במשק, ואף עלולה להביא לגל פיטורים. בשלב זה, האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עדיין סבירה, 2%, אך הציפיות לשנה הקרובה כבר עומדות על רמה של 2.6%-2.8%.
הדילמה שניצבת בפני הוועדה המוניטרית, הקובעת את ריבית בנק ישראל הערב, היא האם להוסיף שמן למדורת ההתייקרויות המתלקחת, בדמות הורדה נוספת של הריבית, או לשפוך עליה מעט מים - להותיר את הריבית על רמתה הנוכחית של 2.5% או אפילו להעלותה.
הקבלנים לא ממהרים לחתוך מחירים
הורדת הריבית במשק גוררת אחריה התייקרויות, במיוחד במצב המיוחד שבו נמצאת הכלכלה העולמית וכלכלת ישראל בימים אלה. הורדת הריבית גורמת, לרוב, לירידה בשערו של השקל - ובכך לעלייה במחירם של מוצרים מיובאים. בנוסף, במצב הנוכחי שבו נמצא שוק ההון בישראל, הורדת הריבית גורמת לרכישה מוגברת של נדל"ן, כאשר מכשירי החיסכון האחרים (פיקדונות בבנק, מניות, אג"ח) אינם מניבים תשואה ראויה.בניתוח לאחור, הורדת הריבית לרמה של 0.5% לאחר המשבר בארה"ב, נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים לזינוק החד במחירי הדירות בישראל בשנים 2009-2010, זינוק שהסתיים במחאה החברתית-כלכלית החריפה בתולדות המדינה. שוק הנדל"ן נמצא כבר מספר חודשים בנקודה קריטית שבה לא ברור אם מהלכי הממשלה לצינון המחירים ישפיעו או לא.
על פי נתוני משרד האוצר, מחירי הדירות ירדו בינואר 2012 בשיעור קל בלבד – 1.2%. קצב מכירת הדירות החדשות עלה בכ-10% מאז הקיץ שבו המחאה שיתקה את השוק. הוא עומד אמנם על רמה הנמוכה בכ-25% מרמת השיא שנרשמה בסוף 2010 ותחילת 2011, אך בשלב זה כלל לא ברור אם ההאטה בקצב המכירות תוליד גם ירידה במחירים.
הקבלנים אינם ממהרים להוריד מחירים ומקווים עדיין שהביקוש הקשיח לקורת גג יחזיר את הלקוחות לשוק בכל מחיר. כל זריקת עידוד, בדמות האטה בקצב הבנייה או הורדת ריבית שתחזיר את המשקיעים לשוק, עלולה להטות את הכף לטובת תיקון של המחירים כלפי מעלה, כך שפירות המחאה החברתית וההתערבות הממשלתית ייזרקו לפח עוד בטרם הבשילו.
השפעה עמוקה מצד אירופה
כל השיקולים הללו עומדים בפני חברי הוועדה המוניטרית בבואם לקבל החלטה קשה במיוחד הערב. ברקע, עומד כל הזמן המצב הכלכלי הסבוך והלא-ברור באירופה. ביום חמישי האחרון פורסמו נתוני מאקרו מאכזבים בגוש האירו, אשר הצביעו על הרעה במצבם של רוב הענפים באירופה. הבורסות באירופה הגיבו בירידות שערים וגם האירו נחלש מול רוב המטבעות.
המשבר הכלכלי באירופה משפיע עמוקות על כלכלת ישראל, בשל העובדה שעיקר הייצוא של ישראל מופנה לאירופה ולארה"ב. הורדת ריבית נחשבת לאמצעי המיידי היעיל ביותר שנמצא בידי הבנק המרכזי בהתמודדות עם האטה במשק. הורדת הריבית מוזילה את עלות האשראי ומאפשרת לחברות עסקיות להמשיך לפעול בעתות משבר ולא לסגור קווי ייצור ולפטר עובדים. הורדת ריבית גם תורמת להיחלשות השקל ושקל חלש מסייע ליצואנים למכור במחירים נמוכים יותר עם רווח זהה.
בפני ששת חברי הוועדה ניצבת דילמה לא פשוטה – האם לתמוך במפעלים וביצואנים, לתת להם תחושה שהבנק המרכזי עומד מאחוריהם וכך למנוע פיטורים ולעודד צמיחה עתידית. או שמא לתמוך במשקי הבית העובדים, לתת גב לירידה נוספת במחירי הדירות ולמנוע התייקרות של מוצרים מחו"ל.
ביום רביעי הקרוב יפרסם הבנק המרכזי את הדו"ח השנתי שלו, שכולל הפעם מספר אבחנות הנקראות באור שונה לחלוטין לאחר הקיץ הסוער בשדרות רוטשילד: מעמד הביניים בישראל הולך ומצטמצם בשנים האחרונות, המזון בישראל יקר מדי ביחס להכנסה, עלויות גני הילדים מדרדרות משפחות לעוני ואינן מעודדות נשים לצאת לעבודה, אלו רק חלק מהאבחנות של כלכלני מחלקת המחקר של הבנק הכלולות בדו"ח.
כעת נותר להמתין ולראות האם אבחנות אלה חלחלו כלפי מעלה, אל דרג מקבלי ההחלטות בבנק המרכזי. ב-2008, בעקבות המשבר בארה"ב, בחרו בבנק המרכזי לעודד את הצמיחה ואת התעסוקה גם במחיר התייקרויות חריפות ששחקו אנושות את המשכורות של האזרחים. האם הפעם יובאו גם ההתייקרויות בחשבון?