מזל שיש בג"ץ. מכתב תודה מאיתמר

בחיי הקצרים נתקלתי בהרבה פסיקות והחלטות תמוהות של בג"ץ. במסגרת לימודי המשפטים הבנתי שהמחשבה כאילו השופט הוא אלוהים נובעת מאג'נדה ומתפישת עולם מוצקה. לראשונה, בהחלטה על ביטול הסכם מגרון, אני יכול לומר בפה מלא: הפעם אני מסכים עם בג"ץ.

התנהלות מועצת יש"ע וממשלת ישראל בניסיון להשיג הסכם לפינוי ולגירוש משפחות ממגרון היו לצנינים בעיני רבים מתושבי יהודה ושומרון, בעיקר אותם זוגות צעירים ומשפחות "דור ההמשך" שחונכו על החלוציות ועל התפישה שארץ ישראל כולה שלנו. פתאום ראו בעיניים כלות איך הדור הוותיק וההנהגה תומכים ברעיון שמגרון זה לא ארץ ישראל, ושני ק"מ ימינה זה כן. על מגרון אפשר לוותר, והתושבים יתנחמו באתר היקב החלופי.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אוניברסיטה באריאל - סכנה לאקדמיה / ניר גוב

הידיים ידי בג"ץ והקול קול שלום עכשיו / חיים משגב

אך מי אנחנו שנאמר למשפחות היקרות להקריב את כל היקר להן ולהילחם בכל מחיר? משעה שהחליטו המשפחות ממגרון להיכנס למשא ומתן ובסופו להסכים לגירושן ("העתקה"), עמדנו בעיניים כלות ודומעות, אך פינו חתום. זכותן של המשפחות להחליט על גורלן, גם במחיר של פגיעה במאבק על ארץ ישראל. שהרי גם אני אינני יודע אם הייתי מחליט אחרת.

מאחורי הקלעים כבר החלו היערכויות למזעור ההתנגדות בציבור, איך להסביר את הוויתור לנוער היקר שמגיע לכל מאבק, איך למנוע שוב את הקרע הבלתי נמנע שנוצר אחרי ההתנתקות וכמעט התאחה בין ה"הנהגה" (שאף אחד לא הכתיר) לבין ה"שטח" והצעירים. וכמעט שהתייאשנו מלחשוב על כל השלכות ההסכם.

ואז הגיע בג"ץ, איזה מזל שיש בג"ץ. שוב קיבלנו הוכחה לכך ש"יש שופטים בירושלים". אצו רצו שופט מעונב, שופטת עם אג'נדה מוטה ושופט ערבי, והזכירו לנו את שכבר שכחנו. על ארץ ישראל לא מנהלים משא ומתן, כי ארץ ישראל כולה שלנו: גם היקב וגם מגרון. ארץ ישראל זה לא ויכוח של שני קילומטרים ימינה או שמאלה, היא לא נחלתו של בני בגין או דני דיין. ארץ ישראל שלנו. כולה! ימה וקדמה, צפונה ונגבה. ומה שלא השכלנו לזכור, ומה שהפוליטיקה הקטנה כבר השכיחה, באו שופטי בג"ץ היקרים והזכירו לנו.

ובחוכמתם כי רבה, רמזו לנו השופטים שבל נהין להפר את החלטת בג"ץ. כי הרי למה התעקש ראש ממשלתנו היקר להגיע להסכם? ולמה לא קידם את החוק שיסדיר חוקית את היישוב? לא מתוך כוונה רעה חלילה, אלא מתוך רצון כן ואמיתי, כך אני מאמין ומקווה, להראות לכולם שאת החלטות בג"ץ צריך לקיים ולא לחוקק חוקים שיעקפו את בג"ץ. ורק בשל כך השקיע כוחות ואנרגיות במשא ומתן עיקש שכל סעיף בו כוון כך שלא יחרוג חלילה מהחלטת בג"ץ.

השופטים ראו ולא האמינו? מי הבוס, שאלו את עצמם, אנחנו או ראש הממשלה? הרי ברור שראש הממשלה. אז מדוע הוא מנסה לרצות אותנו? ממי הוא מפחד? הם החליטו להודיע לנו חגיגית שאין הסכמים על ארץ ישראל. אז תודה לכם, שופטים יקרים, שביטלתם את ההסכם, תודה שהזכרתם לנו מי אנחנו ולשם מה אנחנו כאן ועל מה אנו נאבקים.

לנו נותר רק לקוות כי ראש הממשלה יפנים זאת ויכריז מעל כל במה ובאמצעות כל חוק אפשרי: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולא לאף אחד אחר.

הכותב הוא רכז הנוער ביישוב איתמר וסטודנט למשפטים.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il