איראנים יקרים. אוהב אתכם, אפציץ אתכם
שקענו בחלומות מתוקים במתקפת האהבה הווירטואלית. אבל לידידיי ולקרוביי באיראן, אני אומר: נשק גרעיני בידי המשטר המטורף הזה הוא סכנת נפשות ויש למנוע אותו בכל מחיר
בשבוע שעבר היינו עדים ל"מתקפת אהבה וירטואלית" בין ישראלים לאיראנים. כולנו התמוגגנו למראה ביטויי האהבה המורעפים עלינו, וניסינו לשכנע את עצמנו שאין לנו אויב אמיתי בארצו של כורש וחומייני. שקענו בחלומות מתוקים, ותכננו מתי ואיך ניסע לאכול גונדי בכיכרות איספהאן, ומתי האיראנים יבואו לישראל להתפעל מהישגי הציונות ומנכונותנו לשלום ואחווה בין העמים.
אך כמו ברוב האהבות הווירטואליות הפורחות בחלל האינטרנט, סופה של האהבה להתנפץ אל קרקע המציאות. אנחנו עלולים להתעורר מחר ולגלות שהיפהפיה הווירטואלית בצד השני של המרקע אינה אלא זקנה שמנה ומכוערת המנסה לצוד פתאים כמונו להגשים את חלומותיה המעוותים, ולספק את נטיותיה הסוטות. אל לנו להשלות את עצמנו ולהאמין שרוב האיראנים אוהבים אותנו ומתנגדים להצהרות המשטר שלהם להשמיד ולמחוק אותנו מעל המפה.
עוד בערוץ הדעות של ynet:
בג"ץ מגרון - ההוכחה שיש שופטים בירושלים / יריב אופנהיימר
ציפי, תישארי / אבי שושן
בניגוד למה שאנחנו מנסים לחשוב ולשכנע את עצמנו, העם האיראני ברובו הגדול עדיין תומך במשטר האייטולות, מאמין בהצהרות שלהם, ורואה אותנו כמקור הרע בעולם. איראן היום היא המרכז האנטישמי הגדול ביותר בעולם, וחומרי התעמולה נגד ישראל והיהדות מופצים מופצים שם חדשות לבקרים. "פרוטוקולים של זקני ציון" מתפרסמים שם מדי שנה, וזוכים לפופולריות גדולה בקרב האוכלוסיה. אנחנו מתמוגגים למראה האיראנים הבודדים שמוכנים לדבר איתנו באינטרנט, אך צריך לזכור שהרוב הגדול עדיין שונא אותנו, וזה לא הולך להשתנות בזמן הקרוב.
עכשיו צריך להחליט מה עושים אם המשטר הזה יחזיק בנשק גרעיני, והאם נוכל לחיות עמו לאורך זמן. האם אחרי שאחמדינג'אד יילך ובחמדינג'אד יבוא במקומו, בעיותנו ייפתרו ונוכל לחיות בשלום עם משטר קיצוני ושטוף שנאה שבידו נשק גרעיני? בל נשכח שתוכנית הגרעין של איראן קיבלה את התנופה הגדולה ביותר שלה בימיו של הנשיא הקודם חאתמי, שנחשב "מתון" ו"רפורמיסט" גדול במונחים איראניים, אך לא היה שונה מאחמדינג'אד בשנאתו כלפי היהודים, ואף דאג להצהיר זאת לעתים תכופות.
התשובה לשאלות כמובן שלילית. נשק גרעיני בידי המשטר המטורף והקיצוני באיראן, המעוניין אידאולוגית להשמיד אותנו, הוא סכנת נפשות, ויש למנוע אותו בכל מחיר. יש לי כמה ידידים באיראן, ולחלקם שלחתי בשבוע שעבר ברכת חג שמח לרגל ה"נורוז", ראש השנה האיראנית. יש לי אפילו בת דודה שעדיין נשארה שם, ולא מעוניינת לעזוב את המדינה. להם אני מסביר את מה שהסברתי לפני מספר שנים בוויכוח מעל דפי האינטרנט עם ידיד אחר באיראן: אני לא רוצה לתת הזדמנות בידי משטר האייטולות לנסות ולהרוג אותי ואת משפחתי, ולא משנה מה המחיר.
אני מוכן לתקוף באיראן, ובלבד שלא יאונה כל רע לבתי הקטנה שהשנה נכנסה לכיתה א', ואין לי נקיפות מצפון על כך. אני הולך אחרי האינסטינקט הבסיסי ביותר של כל יצור חי, ושכתוב גם במקורותינו: "הבא להורגך, השכם להרגו".
המאמר הראשון שלי שראה אור ב-ynet לפני שבעה חודשים תורגם תוך מספר ימים לפרסית ופורסם בכמה אתרים באיראן. לכן, אצא מתוך הנחה שגם דבריי אלה יגיעו לאוזני ידידיי האיראנים במוקדם או במאוחר. ולהם אני אומר כך: אני ידידכם, אני אוהב אתכם, אך לא אהסס להפציץ אתכם. ראו הוזהרתם!
ד"ר מהרן פרהדיאן, יליד איראן, רופא ילדים תושב חולון
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
