נבואה שהגשימה את עצמה / טור

חוסר ודאות הוא אחד הצרכים האנושיים הבסיסיים. נכון, בבסיס אנחנו קודם רוצים שליטה, ביטחון, ודאות שדברים יקרו. שנגיע להיכל והוא יהיה מפוצץ, שיתמודדו בו שתי קבוצות משובחות עם שחקנים מעולים, שהן תילחמנה עד השנייה האחרונה. קיבלנו.

מכבי ת"א מול פאו

• משחק ראשון: אוי להשפלה
• משחק שני: חבורה שכזאת
• משחק שלישי: דפיקות לב בהיכל נוקיה
  

מצד שני, מעטים צפו שמכבי תובס במשחק 1, ועוד פחות האמינו שהיא תנצח במשחק 2. והאמת: לאף אחד מאיתנו לא היה מושג מה יקרה במשחק 3. לרוב יש איזו תחושת בטן, אבל אמש (ג') זו הייתה תעלומה. וזה היופי שבאי הידיעה.

מכבי ת"א חוגגת ניצחון. הגנת השלשות שוב עבדה(צילום: ראובן שוורץ)

כשבלאט ניתח את הסטטיסטיקה של משחק 2 וקרא שם 14 שלשות של פאו, היו לו שתי אפשרויות. האחת, להמשיך לסגור את הצבע, להמשיך להזניח את קו השלוש ולקוות שינצח כך שוב.

השנייה, להשתמש בהגנה שנועלת את השלשות בכל תנאי ומוכנה לקבל סלים בצבע. הוא החליט ללכת על הגנת השלשות שיצרה לו ודאות ועלייה לפיינל־פור בעונה שעברה נגד ויטוריה - בחירה שניצחה עבורו את המשחק.

דיאמנטידיס מול אוחיון. לא זרק לשתיים כל המחצית(צילום: ראובן שוורץ)

דיאמנטידיס לא זרק לשתיים כל המחצית! סאטו חדר רק כדי למסור, אבל הפעם הקלעים היו מכוסים, והוא התפרק ויצא מהמשחק. מצד שני, מכבי שיחקה כדורסל מרהיב בהתקפה, מהיר אבל סבלני, מעז אבל בשליטה. יוגב וסמית' מימשו את המניות שרכשו באתונה, הפכו את רמת המשחק שלהם לוודאות קיימת, והמשיכו בתצוגת שיא. המחצית נגמרה בהפרש חלומי. בדיעבד, זו הייתה מקדמה קריטית שהספיקה לניצחון.

אוברדוביץ' מעכל את ההפסד. פאו חזרה אחרת מחדר ההלבשה (צילום: ראובן שוורץ)

חוסר הוודאות שב להשתלט. בלאט ניסה את כל מה שיש לו. זרק הכל למגרש. ברבע הרביעי נגמרו התכנונים, וכמו שבלאט הסביר, הכל בידי השחקנים.

בלאט. ההחלטה לא לעשות עבירה השתלמה(צילום: ראובן שוורץ)

זה הגיע לקרב חפירות קלאסי.

כל סל עלה למכבי בדם, והשאלה בהתקפה האחרונה הייתה: האם בלאט יעשה עבירה בשלוש הפרש? באומץ רב, ובהסתמכות על ההגנה שלו, זה לא היה דרוש.

הגנת החילוף מתחילת המשחק עבדה שוב. בלו עשה חילוף עם יוגב וכיסה את השמיים של דיאמנטידיס. קלאטיס קיבל זריקה לא מתוכננת והחטיא. ועכשיו, מישהו מוכן להתנבא מה יקרה ביום חמישי? אני ניבאתי שייגמר 1:3, ועכשיו גם ברור לטובת מי.