עדיין כאן: עונת שיא (אחרונה?) של סן אנטוניו

ה-29 באפריל 2011 היה יום עצוב לכל חובב כדורסל. סן אנטוניו ספרס הפסידה 99:91 לממפיס, נוצחה 4:2 בסיבוב הראשון במערב על ידי המדורגת שמינית, והייתה שותפה בצד הלא מלבב של אחת ההפתעות הגדולות אי פעם בפלייאוף.

עוד ב-NBA

• מיאמי הביסה את דאלאס, לייקרס הפסידה לת'אנדר
• סטיב נאש למיאמי? יש סיכוי. ככה הוא אומר
• תחלואות ה-NBA
  

זה אמור היה להיות הסוף. אחרי עונה נפלאה, הגיע כישלון נוסף בפלייאוף, שלישיית הזקנים כבר לא סחבה וכל הפרשנים קברו - זו שירת הברבור של האימפריה הגדולה של שנות ה-2000. כי כמה כבר אפשר להישען על כוכבים בממוצע גילאים 33 (תשאלו את בוסטון, לא הרבה)?

ההפסד לממפיס בשנה שעברה, אמור היה להיות הסוף(צילום: AP)

אך ככל שהעונה הזו נמתחת, עם מקום שני במערב ההאיכותי, שישה ניצחונות רצופים ו-9 בעשרת המשחקים האחרונים, החבר'ה בשחור-לבן מטקסס נראים בטוחים בעצמם יותר מכל קבוצה אחרת. אולי זה המוח של גרג פופוביץ', אולי ההתעלות של טוני פארקר בגיל 30, הסגל הארוך או סתם הברכיים של דאנקן שעדיין שורדות. לא משנה הסיבה, הכובע שלכם צריך לרדת.

בלי סיכונים

גם 2010/11 הייתה שנה מצוינת עבור הספרס, שהוליכה את הליגה כמעט לכל אורך החצי השני של העונה. לישורת האחרונה לפני הפלייאוף הגיעה סן אנטוניו מותשת, ועם שישה הפסדים בשמונת המשחקים האחרונים איבדה את הבכורה בליגה לשיקגו בולס. ה-"צלקות" מסיום העונה השפיעו גם על המפגש עם ממפיס הצעירה.

הפעם פופוביץ' לא לוקח סיכון. קחו לדוגמא את המשחק מול פורטלנד ב-21 בפברואר. אחרי 11 ניצחונות רצופים, את 'פופ' לא עניינו רצפים או סטטיסטיקות. טים דאנקן וטוני פארקר ישבו על הספסל, לא שותפו דקה והקבוצה ספגה 40 הפרש על הראש. נו, אז מה?

ותודה ליורובאסקט. טוני פארקר(צילום: AP Photo/San Antonio Express-News, Tom Reel)

אותו דבר קרה השבוע בבק-טו-בק-טו-בק (שלושה משחקים ברצף). במשחק הראשון פארקר נח, בשני ג'ינובילי צפה מהצד ובשלישי דאנקן קשישא קיבל 48 דקות בחוץ. פופוביץ' לא רוצה לחזור על שנה שעברה, וגם לא על מה שאירע ליוטה ג'אז בעונה המקוצרת של 1999, כשהגיעה עם הלשון בחוץ ולמרות היותה פייבוריטית, לא הצליחה, שוב, לקחת אליפות.

נאמבר 9 – פארקר....

אפשר לתלות את ההצלחה בלא מעט גורמים. מבט חטוף על הסגל מגלה אולי את הספסל המוכשר בליגה, או לפחות זה שהמאמן מוציא ממנו את המקסימום. טיאגו ספליטר, גארי ניל, דני גרין, דוואן בלייר, מאט בונר וקאווי לאונרד, אלו שחקנים שספק אם היו מגיעים לאותה תפוקה במקום אחר.

לכל אלה, אפשר להוסיף את סטיבן ג'קסון שיהיה מוצלח בהרבה מאשר קודמו ריצ'ארד ג'פרסון, את בוריס דיאו הצרפתי שמגשים חלום ומשחק עם חברו הטוב טוני פארקר, ואת פטריק מילס שחתם השבוע במקומו של טי ג'יי פורד שפרש.

היום אתה תנוח, מחר מאנו, מחרתיים טוני. השיטה של פופוביץ'(צילום: AP)

אבל מעל לכל, זו העונה של טוני פארקר, אולי הטובה ביותר מאז הגיע ל-NBA. בזמן שדירק נוביצקי ומארק קיובן מתבכיינים שאליפות אירופה עייפה את הגרמני,

 פארקר מוכיח שיש מי שהרוויח מהיורובאסקט, למרות ששיחק 5 משחקים יותר מנוביצקי.

19.4 נק' למשחק (הממוצע השני הכי גבוה בקריירה), 8 אס' (הכי גבוה) ולקיחת המשחק על הגב בדקות המכריעות. "המטרה היא אליפות", הצהיר בלי פחד השבוע הרכז, "לי ולטים (דאנקן) לא נשאר הרבה זמן. המועדון עשה את כל המהלכים הנכונים לפני תום מועד ההעברות. אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה במערב, והוכחנו את זה כשניצחנו פעמיים את אוקלהומה".

אבל האמת, בא לנו שפארקר יצליח בהצהרה שלו. שכבוד למבוגרים יעלה לרף חדש, שטים דאנקן – הפורוורד הטוב ביותר בהיסטוריה, ויסלחו לי קארל מאלון, צ'ארלס בארקלי ונדב הנפלד, יזכה בעוד תואר וייזכר כאחד הגדולים בדורו, ובעיקר – שהמקום היחיד, כמעט, בו המאמן עדיין זוכה לכבוד אמיתי, יהנה מגביע חמישי ב-13 שנה. כן, וגם כי רשמתי עוד בתחילת העונה שהם יגיעו לגמר.

לא אתה, לא אתה ולא אתה תעצרו אותי. קווין דוראנט(צילום: רויטרס)

דירוג העוצמה

מאוד היינו רוצים לתת לספרס גם את המקום הראשון בדירוג העוצמה, אבל מה לעשות יש קבוצה אחת בלתי ניתנת לעצירה. ויש גם את אוקלהומה.

1. אוקלהומה ת'אנדר 12-39 (בשבוע שעבר: מקום 3)

בשבוע האחרון: 0-3

הת'אנדר מטאטאים כל מה שזז. 16 הפרש על מיאמי היט, 9 הפרש ושליטה מוחלטת בחצי השני מול הלייקרס ואתם עוד חושבים שהם צעירים ולא מנוסים במשחקי עילית. טוב, נחכה לפלייאוף.

2. שיקגו בולס 11-41 (1)

בשבוע האחרון: 1-2

שיקגו הפכה השבוע לקבוצה הראשונה שמבטיחה את מקומה בפלייאוף (נסו להראות מופתעים), אבל דריק רוז עדיין לא חזר. גם ריצ'ארד המילטון פצוע ואף אחד לא מבין איך זה לא משפיע עליהם. מדהים.

הוא לקח לי את הכדור, רציתי לזרוק! בראיינט ברגע נדיר ללא זריקה(צילום: MCT)

3. סן אנטוניו ספרס 14-35 (4)

בשבוע האחרון: 0-4

אחרי ה-500 מילה למעלה, אתם עוד צריכים הסבר?

4. מיאמי היט 13-36 (2)

בשבוע האחרון: 2-1

לראשונה מאז הצטרפותם של לברון ג'יימס וכריס בוש, ההיט ספגו שני הפסדים ברצף בפיגור דו ספרתי. מלחיץ? לא ממש. קבלו את ה-85:106 על דאלאס בבית כהוכחה.

5. אורלנדו מג'יק 19-32 (6)

בשבוע האחרון: 1-1

לא יודע איך לאכול את המג'יק (עם מלח? לא מצחיק). הם מבססים את עצמם בהחלט כקבוצה השלישית הכי טובה במזרח, אבל חוטפים בראש מניו יורק במשחק שכבר עלה כמעט ל-40 הפרש.

תהנו מרגע המנוחה וקחו אוויר. בלייק גריפין והקליפרס(צילום: EPA)

6. לוס אנג'לס לייקרס 20-31 (5)

בשבוע האחרון: 2-1

הסיבה היחידה שהלייקרס עוד גבוה ברשימה (יחסית) היא בגלל חוסר היריבות של מרבית קבוצות הליגה. ומה יהיה עם קובי בראיינט? אמנם עבר את מייקל ג'ורדן בכמות נקודות לשחקן בקבוצה אחת, אבל 23 מ-64 מהשדה בשלושה משחקים? אבוי.

7. אינדיאנה פייסרס 20-30 (-)

בשבוע האחרון: 1-2

הניצחון הענק ב-15 הפרש בבית על מיאמי היט, החזיר את החבורה של פרנק ווגל לדירוג. עם 7 ניצחונות ב-11 המשחקים האחרונים, הפייסרס חזק בתמונת יתרון הביתיות בפלייאוף המזרח.

8. לוס אנג'לס קליפרס 21-29 (-)

בשבוע האחרון: 0-3

על "מרץ מאדנס" שמעתם? לא, לא מדברים על טירוף טורניר המכללות, אלא על 18 משחקים של הקליפרס בחודש אחד! החבר'ה תשושים אבל הצליחו לחבר ניצחונות על ממפיס, ההורנטס ופיניקס. קחו אוויר.

9. בוסטון סלטיקס 22-28 (-)

בשבוע האחרון: 0-3

קאמבק מפתיע לקשישים מבוסטון. 5 הפסדים בלבד ב-18 המשחקים האחרונים. אבל חכו, זה רק חלק מהנדנדה השנתית של הסלטיקס.

10. ניו יורק ניקס 26-25 (9)

בשבוע האחרון: 0-3

היו כאלה שהרימו גבה לנוכח כניסתה של ניו יורק לדירוג שבוע שעבר, אבל אפילו העובדה שאמארה סטודמאייר יחמיץ את שאר המשחקים עד לסיום העונה והעובדה שג'רמי לין היה פצוע, לא מנעה מהניקס לעמוד על מאזן של 1-8 מאז מייק וודסון. אהה, עכשיו הבנו את הבעיה שלכם.