שגם הדודה תהיה מרוצה: 8 שיטות לסדר רגוע עם ילדים
המטרה: לעבור את ליל הסדר עם הילדים בשלום. האמצעי: היערכות מוקדמת, הרבה סבלנות וגם כמה טריקים שתשלפו מהשרוול במהלך השעות הארוכות של קריאת ההגדה. מיטל פלד מסבירה איך תעברו את הסדר עם הילדים בלי לאבד את השפיות
נסו להזכר בליל הסדר בשנה שעברה. אתם, ילדיכם וכל המשפחה המורחבת ישבתם סביב שולחן החג יחד עם ההגדה, המצה, החרוסת והיין. האם היה זה לילה של סדר או לילה של בלגן? אם בחרתם במילה השנייה לתיאור ליל הסדר שלכם - אז אתם במקום הנכון.
"למה זה קורה? למה הילד שלהם יושב יפה כל הסדר ושלנו לא? למה הילדה שלהם קשובה ומנומסת והילדה שלנו קולנית ונודניקית? מה אנחנו עושים לא טוב?!". אלו שאלות שוודאי עלו לכם בראש מספר פעמים בליל הסדר. ואם נוספו להם גם מבטי ה"איזה ילדים לא מחונכים יש לכם!" ו"למה אתם לא עושים משהו?!", מצד כמה אורחים יודעי דבר, אז בטח לא היה לכם קל.
עוד דרכים שיעזרו לכם לעבור את ליל הסדר בשלום:
איך מתמודדים עם הפרעות הקשב בליל הסדר?
והגדת לבנך: כך תעבירו לילדים את תכני החג
חג הפסח הוא חג שמעורר אצל הילדים ציפייה והתרגשות רבה. עוד לפני החג הם מחכים כבר לחופש הארוך ולליל הסדר, מתכננים איך יגנבו את האפיקומן ומה יבקשו עבורו. הם מגיעים לערב החג מלאי שמחה ואנרגיה וליל הסדר הארוך, הכולל בתוכו את קריאת ההגדה, המנהגים המלווים אותה, השירה, והסעודה העשירה, מהווים ביחד אתגר לא קטן עבור כל הילדים.
ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, עם או בלי היפראקטיביות, ילדים שסובלים מהפרעה בוויסות החושי או ילדים שיש להם "קוצים בטוסיק" מסיבות כאלו ואחרות, מאותגרים יותר. כדאי לדעת שעצם היציאה מהבית והמפגש סביב השולחן בבית אחר עם קרובי משפחה ואורחים רבים או לחילופין ארוח בסלון הפרטי שלכם מספר רב של אנשים, משבש את אורך החיים הרגיל ומעורר התרגשות רבה, שיכולה להוביל חלק מהילדים להצפה רגשית, שבאה לידי ביטוי בהתנהגותם.
התנהגות זו, שאינה מתאימה לסיטואציה, מפריעה להם להשתתף בכיף בארוחה החגיגית, פוגעת ביכולתם של שאר המשתתפים ליהנות מהאווירה החגיגית והמיוחדת של ליל הסדר ומביכה עד מאוד את הוריהם. על מנת למנוע מההורים את "שגעון ליל הסדר" ולעזור לילדים לחוות את הערב כחוויה נעימה וחגיגית, אני מציעה השנה לשנות את הגישה. זו לא עוד ארוחת חג משפחתית אלא מטרה, שדורשת בראש ובראשונה התאמת הציפיות שלכם מהילדים בהתאם לקשיים וליכולות שלהם. למטרה זו צריך להתכונן ולהתאמן לקראתה מראש.
1. היערכות מוקדמת
השלב הראשון והמשמעותי ביותר הוא שלב ההערכות המוקדמת. את השלב הזה חשוב לערוך כשבוע-שבועיים לפני ערב החג, לשתף את הילדים ולספר להם היכן יתקיים ליל הסדר, מי יהיו הנוכחים שם, וכמה זמן ליל הסדר כולו צפוי להימשך (על סמך נסיונכם משנים קודמות). בנוסף לכך, עליכם לפרט לילדים ולשוחח עימם על מה שעומד להיות בליל הסדר, להעלות ביחד איתם את הקשיים שעשויים להיות ובהתיעצות משותפת ולמצוא לכל קושי פתרונות שמתאימים לילדים ומקובלים על ההורים בהתאם למנהגים ולערכים המשפחתיים.
2. עייפות ורעב
לילדים עייפים ורעבים קשה לשמור על שליטה עצמית ולהתנהג כיאות. לרוב הילדים אינם יודעים לעשות את ההקשר בין היותם עייפים או רעבים לבין ההתנהגות. משום כך חשוב שאתם ההורים תדעו את זה ותסכמו עם הילדים מראש שיישנו שנת צהרים ביום של ערב החג. בנוסף כדאי לתת להם שעה לפני ליל הסדר ארוחה קלה, שתמנע מהם להגיע רעבים.
3. נלחמים בשעמום
סיפור ההגדה הוא סיפור מעניין אך ארוך. אם אתם יודעים כבר מנסיון שילדכם משתעממים מהר, תתארגנו לזה מראש. בעת הישיבה ליד השולחן, שבו סמוך לילדכם ואז תוכלו לעזור להם לעקוב אחר ההגדה, תוכלו לעודד אותם כשהקשב יורד בעזרת מחזקים מילוליים: "איזה כיף לשבת לידך בליל הסדר", "תענוג לשמוע אותך קורא את ההגדה" "עוד מעט מגיעים לקטע המעניין", או בעזרת מחזקים גופניים כמו חיבוק קל, תפיחה קלה על הכתף, ליטוף או אחיזת יד ביד. כדי למנוע שעמום אפשר לתת לילדים לשחק ליד השולחן עם חפצים שאינם מפריעים כמו מנקי מקטורת, פסי שעווה, בובה, גיבור-על או חוברת צביעה, חוברת מדבקות (יש חוברות בנושאים הקשורים לפסח ולהגדה של פסח) ועוד.
4. קוצים בטוסיק
ילדים שהם תנועתיים מטבעם, עם "קוצים בטוסיק" ובעלי מאפינים היפראקטיביים, תמיד מתקשים לשבת ללא תנועה לאורך זמן. בליל הסדר קשה להם שבעתיים. קריאת ההגדה נראית להם כאילו לא תסתיים לעולם והסעודה החגיגית נמשכת לנצח. אפשר לראות אותם נעים על הכיסא, קמים, מנופפים בידיים, נוגעים ומזיזים חפצים בסביבתם. חשוב לזכור שהילדים לא זזים בכוונה ולא עושים זאת כדי להביך אתכם ולהראות שאתם לא יודעים לחנך ולהציב גבולות, אלא שמקור התנועה המוגברת היא בתוך הגוף ואין לילדים שליטה אמיתית על זה, כלומר גם אם תבקשו מהם להפסיק, הם יפסיקו ויחזרו לאחר זמן קצר לנוע שוב.
משום כך אין טעם להתרגז, לכעוס, לצעוק או להעניש את הילדים על כך. במקום זה כדאי לקחת את התנועתיות שלהם בחשבון ולהיערך אליה. דרך אחת להתמודד עם התנועתיות היא לתת לילדים תפקידים בזמן הסעודה. בדרך זו הם מרגישים שאפשר לסמוך עליהם, הם מועילים והם חלק מהמשפחה. יחד עם זה, ביצוע התפקידים מספק את הצורך שלהם בתנועה. דוגמאות לתפקידים: להשתתף בקריאת ההגדה, לערוך את השולחן, להגיש לשולחן, להיות אחראים על השתייה, להעביר לכולם את החרוסת/מרור/ביצה, לפנות מהשולחן את הכלים המשומשים ועוד.
דרך נוספת ויעילה מאד מתבססת על ניסיונכם הקודם שבו ראיתם שכאשר הילדים הרגישו שהם לא מסוגלים יותר להישאר ליד השולחן, הם קמו, השתוללו, הפריעו ואתם הרגשתם נבוכים, גערתם בהם, נכנסתם למאבקי כוח לעיני כולם וברוב המקרים הפסדתם לילדים והם לא חזרו לשולחן והמשיכו בהתנהגותם. כדי למנוע את חזרת התסריט הזה, העלו בפני הילדים את נושא הקושי להשאר ליד השולחן במשך כל הסדר וסכמו על התנהלות מסודרת ומוסכמת לעזיבת השולחן, ולחזרה אליו.
חשוב להקפיד ולסכם עם הילדים את הפרטים הבאים:
מתי עוזבים את השולחן? כשמרגישים צורך חזק לזוז, כשמרגישים כאב ראש, כשרועש מדי ובעקבות דברים נוספים שיעלו בשיחה המשפחתית.
איך עוזבים את השולחן? לומר לאחד ההורים "תכף אחזור", לקום בשקט בלי להפריע לאחרים.
לאן הולכים? הולכים ל"חדר הפוגה" מסויים שהוקצה לזה מראש או ל"פינת הפוגה" מיוחדת שהוכנה לזה מראש.
מה עושים כשעוזבים? משחקים במשחקים שהוכנו מראש ושאינם רועשים ואינם זקוקים לתיווך מבוגר או מכינים ביחד "הופעות" קטנות בנושאים הקשורים להגדה ומציגים אותם בזמן שנקבע מראש.
מתי חוזרים לשולחן? לאחר פרק זמן של 5-10 דקות (אפשר לכוון טיימר), או בהתאם לשירים או מקומות מסויימים בהגדה שמסכמים עליהם.
איך חוזרים לשולחן? באים בשקט, מתיישבים במקום ומתעדכנים במקום שבו קוראים עכשיו שבהגדה.
חשוב שההורים יזכרו לחזק את הילדים בזמן אמיתי כאשר הם מתנהגים בהתאם לכללים שנקבעו, ולעודד אותם להמשיך בהתנהגות זו (לדוגמה: "ראיתי שחזרת לשולחן בשקט", "שמתי לב שהלכת לשחק בחדר ההפוגה", "בפעם הבאה שאתה קם אני סומך עליך שתלך בשקט כמו קודם").
5. רגישות חושית
ישנם ילדים שסובלים מרגישות חושית ואז ככל שהערב מתמשך, ההמולה מתגברת, קולות האנשים והילדים, הפעולות הנעשות בהקשר של מנהגי ההגדה, השירים, ריחות האוכל, הקרבה הפיזית שבה כולם יושבים סביב השולחן, כל אלו ביחד עשויים לגרום להם להצפה חושית בלתי נסבלת שיכולה להוביל להשתוללות קולנית ואף לכאב ראש או סחרחורת. מה שמאוד יכול לעזור להם זו הידיעה שיש להם את האפשרות ללכת ל"חדר ההפוגה" להירגע ולחזור לשולחן. סכמו איתם מראש ואפשרו להם את זה. ודאו שהם לובשים בגדים חגיגיים נוחים שאינם מגרדים ומציקים - כי כאשר העור מגורה כל הזמן, הילד יימצא באי שקט גדול מאוד ויתקשה לתפקד בצורה מנומסת.
6. הפרעת קשב וריכוז
הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז צריכים לזכור שזו הפרעה נוירולוגית שאינה לוקחת חופש בליל הסדר. מאפייניה העיקריים: חוסר קשב, היפראקטיביות, אימפולסיביות וקושי בדחיית סיפוקים, באים לידי ביטוי ביתר שאת בתנאים מגבילים כמו ערב ליל הסדר. אם הילד לוקח תרופה להפרעת הקשב שלו, מומלץ מאוד שהוא יקח אותה גם בליל הסדר. כדאי להתיעץ עם הרופא ולתכנן את שעת נטילת התרופה כך שתכסה גם את שעות הערב. באופן זה הילד יוכל להתמודד טוב יותר עם ההמולה, ההתרגשות וכללי ההתנהגות המצופים ממנו ויוכל להנות מהסדר ולחוות אותו כמשהו נעים.
7. חזרה גנרלית
ערכו חזרה גנרלית לקראת ליל הסדר. עשו זאת כשבוע לפני ליל בסדר, רצוי בערב שישי או בשבת, בביתכם, בנוכחות המשפחה הגרעינית בלבד. לבשו בגדים חגיגיים, ערכו את השולחן בצורה חגיגית, חלקו תפקידים בין הילדים ותרגלו מצבים שבהם עשויים להיות קשיים ותרגלו את הפתרונות שסכמתם. לפני ליל הסדר, הזכירו לילדים את הכללים והפתרונות האלו.
8. פנקס מדבקות
בליל הסדר עצמו אפשר להכין פנקס חגיגי שישמש להדבקת מדבקות המתאימות לחג שאתם תתנו להם בכל פעם שהתנהגותם עונה על הציפיות ועל ההסכמים שקבעתם (מתן המדבקה צריך להיות מלווה בחיזוק מילולי על ההתנהגות המתאימה "את יושבת יפה"; "אתה יושב בשקט איתנו ליד השולחן"; "אתה אוכל עם בנימוס"; "את שרה עם כולם" וכו'). בליל הסדר הזכירו לילדים כמה שיותר את ההצלחות שהיו להם בחזרה הגנרלית ועודדו אותם שאתם סומכים עליהם שהם מסוגלים להצליח גם עכשיו, בליל הסדר.
הכותבת היא בעלת תואר שני במדעי הרפואה, מנחת הורים מוסמכת, מנתחת התנהגות, מאמנת ילדים לשיפור מיומנויות חברתיות במכון שמיים ומרצה במדרשה להנחיית קבוצות, מכון אדלר
לפנייה לכתב/ת 
