בית המריבה 2.0: עיכוב, דחייה - ופינוי מהיר
נכסי הנדל"ן בחברון מהווים זה שנים בסיס ליצירת עובדות בשטח או רווח פוליטי, תלוי בעיני המתבונן. בפעם הקודמת זה הסתיים בפעולה מהירה, שיצאה לדרך רק אחרי שלושה שבועות, ובסופה הבטיח ברק: "שלטון החוק יישמר בכל מצב"
מעגל של מריבה: שלוש שנים וחצי חלפו מאז פינוי "בית המריבה" בחברון, אך רבים מהגורמים המרכיבים את הפסיפס האזורי לא השתנו. שר הביטחון, אהוד ברק, עדיין עומד בראש מערכת אכיפת ההחלטות, והמתנחלים שוב מנסים לקבוע עובדות בשטח באמצעות עסקאות נדל"ן. פעולת הפינוי עצמה, אז כמו היום, נמשכת ונמתחת, ומהווה בעיקר בסיס להון פוליטי והגברת המתח המדיני בין ישראל לפלסטינים.
עוד בערוץ החדשות:
המתיחות סביב בית המריבה נוצרה אז בשל הצורך המשפטי לברר מי הבעלים החוקיים שלו. המתנחלים טענו שקנו אותו כחוק, ואילו הפלסטיני שמכר אותו, לכאורה, הכחיש. בפסק הדין של בג"ץ נקבע כי עד שיתברר עניינו בבית המשפט המחוזי, תיקח המדינה אחריות על הנכס.
ב-4 בדצמבר 2008, כשלושה שבועות לאחר שבג"ץ הורה לפנות את המתחם תוך שלושה ימים, החלו כוחות הביטחון בפינוי. הפעולה הסתיימה במהירות יחסית, אך כללה כצפוי עימותים קשים ופצועים. כוחות מד"א רבים הגיעו לאזור, וכן מסוקים של חיל האוויר. לפחות 20 בני אדם נפצעו באורח קל ורובם טופלו במקום. הפינוי באמצע היום הפתיע את המתנחלים במקום, שהעריכו קודם לכן כי כוחות הביטחון יפעלו בשעות הלילה.
"אני עומד מול בית המריבה, בבית ממולו, הפינוי התחיל כאשר פתאום הם הסתערו מכל הכיוונים", סיפר ל-ynet מיכאל. "כוחות מרובים של יחידת משטרה ירו כמה רימוני הלם והסתערו על הבית".
לאחר הפינוי, כוחות הביטחון ריתכו את דלתות הבית, כדי למנוע חזרה של פעילי ימין לבניין. מפקד אוגדת יהודה ושומרון אז, תת-אלוף נועם תיבון, חתם על צו שטח צבאי סגור על כל אזור יהודה, שמטרתו הייתה למנוע מאזרחים שאינם תושבי האזור להתקרב לקריית ארבע ולחברון ולהרחיב את מעגל העימותים.
אחרי פינוי הבזק, אמר ראש הממשלה אז, אהוד אולמרט, כי הממשלה בראשותו "לא תיתן יד לגורם כלשהו לפגוע
בדמוקרטיה ובשלטון החוק". הוא הבטיח כי כל ניסיון של גורמים אלימים לפגוע באוכלוסיה הפלסטינית - יתקל בתגובה חריפה ומיידית.
גם ברק בירך על הפינוי ואמר כי "מה שעמד למבחן הוא עצם היכולת של המדינה לאכוף את חוקיה ומרותה על האזרחים". הוא הדגיש כי "אין ברירה לשר ביטחון במדינת ישראל, אלא להבטיח ששלטון החוק ומרות המדינה על אזרחים תישמר בכל מצב ובכל תנאי. בלי זה אין לנו מדינה".