מנקים את הבית? קראו לפני שתזרקו את הזבל

הניקיונות היסודיים שמתבצעים כעת לקראת פסח, הם הזדמנות לפנות מהבית את כל מה שלא צריך, ממכשירי חשמל ישנים ומקרטעים, דרך בגדים ישנים וריהוט מתפורר, ועד לתרופות שפג תוקפן. אך כאשר כל אלה מושלכים ישירות ובערבוביה לפח האשפה הביתי, הם מסיימים את חייהם באתרי ההטמנה, שכבר עכשיו סובלים ממצוקת מקום, וגורמים לזיהומי קרקע, אוויר, ומים, וכן לפליטת גזי חממה. אז מה אפשר לעשות עם כל הפסולת הזו?

עוד על הכנות לפסח - בערוץ כלכלה ירוקה :

• רגע לפני ליל הסדר - האם אתם באמת אורגנים?
• אם זה לא בריא ולא זול - זה לא אורגני
• חגיגת מחירים? פסח לא חייב לעלות לנו ביוקר
  

בשלב הראשון - להפחית אותה מראש. "פסח הוא חג שצורכים בו הרבה, אבל צריך לקנות במידה ואז גם שיעור הפסולת מצמצם", קובע גלעד אוסטרובסקי ראש תחום פסולת ומיחזור באדם טבע ודין. שנית, אתם יכולים להיות יצירתיים ולנסות לעשות בה שימוש חוזר לצרכים אחרים, בכוחות עצמכם.

אך אם היצירתיות ממכם והלאה - יש אפשרות נוספת - להתאמץ, לפקוח את העיניים ולבדוק אם יש באזור מגוריכם פחי מיחזור מיוחדים שמיועדים לכך. בארגון גרינפיס בדקו מה מצב המיחזור ב-16 הערים הגדולות בארץ ודירגו אותן - מרעננה שנמצאת במקום הראשון, ועד חולון שסוגרת את הרשימה. אז אם אתם רוצים לדעת מה המצב ביישוב שלכם, או ללחוץ על ראש העיר להוסיף מתקני מיחזור - הכנסו לכאן. ובינתיים, כדי להקל עליכם, עשינו קצת סדר בבלגן ובדקנו כיצד ניתן למחזר את הפסולת לסוגיה:

פלסטיק

בפסח חל גידול משמעותי בצריכת בקבוקי פלסטיק: בתאגיד המיחזור אל"ה מעריכים שיצרכו השנה כ-70 מליון מיכלי משקה במהלך החג, שכ-60% מהם עתידים להיות מושלכים אל פחי האשפה. מדובר על כ-18 אלף טון בקבוקי פלסטיק המגיע להטמנה וגורמים נזק לסביבה. איך ניתן למנוע זאת?

מיכלי משקה גדולים ובקבוקים עם פקק - כלובי המיחזור (מיחזוריות) הפזורים ברחבי הארץ, לא נותנים מענה רק למיכלי המשקה הגדולים, אלא לכל בקבוק עם פקק. המשמעות: ניתן להשליך אליהם גם מרככי כביסה, שמפו או בקבוקי קטשופ.

מיחזורית. גם מרככי כביסה, שמפו או בקבוקי קטשופ(צילום: גלעד אוסטרובסקי)

מיכלי המשקה החייבים בפיקדון - החל מהשבוע ובכל מהלך חג הפסח, רשתות המזון לא מקבלות מיכלי משקה החייבים בפיקדון מטעמי כשרות. כדי שלא יגיעו לפח האשפה, באל"ה קוראים לצרכים להחזיר את הבקבוקים תמורת פיקדון לתחנות העירוניות של התאגיד, שיישארו פתוחות במהלך החג. לרשימת התחנות העירוניות שפתוחות במהלך החג - לחצו כאן.

לחילופין, ניתן לשמור אותם עד תום החג ואז להביאם לרשתות המזון. עבור משפחות שיבחרו לשמור את המיכלים, מציע התאגיד פיתרון לא שגרתי – בימים ראשון שני בחול המועד, יהפכו מתקני המיחזור שלאורך שדרות רוטשילד בתל אביב, למעין תחנות הסעה, שיעבור דרכן קו הסעות של 10 ריקשות. מי שימתין בתחנות הללו, יוכל לעלות לנסיעה חווייתית בתמורה ל-4 מיכלי משקה ריקים.

סוגים נוספים של פלסטיק - כרגע אין פתרונות כוללניים בישראל לסוגי פלסטיק נוספים, אבל אוסטרובסקי מספר על מועצות אזוריות בודדות, דוגמת עמק חפר ומשגב, שהציבו מיכלים לאיסוף כלל הפלסטיקים במוקדי איסוף למיחזור שהוצבו בהם. כדי לבדוק אם גם ביישוב שלכם יש פתרון לסוגים נוספים של פלסטיק – פנו למוקד העירוני.

פסולת אורגנית

כל דבר שמקורו מן החי והצומח נחשב פסולת אורגנית, בתוך כך את שאריות הירקות, הפירות ואפילו הבשר שאנחנו אוכלים. שאריות המזון מהוות כ-40% מכלל הפסולת הביתית, וסך הפסולת האורגנית (בתוך כך נייר, קרטונים וטקסטיל למשל) מהווה 70% מכלל הפסולת הביתית. 

מענה חלקי לפסולת מסוג זה, ניתן כבר ב-31 רשויות מקומיות שמשתתפות בפרויקט הפרדת הפסולת של המשרד להגנת הסביבה. במסגת הפרויקט, שנמצא בראשיתו, התשובים מתבקשים להפריד בין שאריות המזון לשאר הפסולת. לצורך כך הוצבו בחלק מהשכנות פחים נפרדים לשני סוגי הפסולת, אך רק בעמק חפר ובסביון מתבצעת ההפרדה במלואה נכון לעכשיו.

איסוף פסולת אורגנית בשהם(צילום: גלעד אוסטרובסקי)

מה יכול לעשות מי שטרם קיבל פח נפרד לפסולת האורגנית? אפשר להקים בור קומפוסט, בחצר הבניין או בגינה השכונתית, שתוצריו ישמשו לדישון הגינה. ואם גם זה בלתי אפשרי - אוסטרובסקי חוזר לנקודת המוצא ומזכיר לנו לייצר כמה שפחות פסולת. "פסח מלווה בדרך כלל בהמון שאריות עודפות של מזון, ואת זה צריך למנוע", הוא אומר, "קנו במידה וצירכו במידה".

נייר וקרטונים

בערים רבות בארץ אפשר כבר למצוא פחים לאיסוף נייר וקרטון דק, דוגמת מאגדים של יוגורט או אריזות קורנפלקס. ברוב הערים ניתן למצוא פחים למיחזור נייר במוקדי האיסוף העירוניים, אבל בערים רבות כמו תל אביב, פתח תקווה, מודיעין, שוהם וכפר סבא אפשר למצוא אותם בכל בניין בחלק ניכר מהשכונות. בדרך כלל אלה פחים כחולים, בעלי מכסה סגור ופתח צר, שלא מאפשר להכניס אליהם קרטונים גדולים יותר.

מיכלים לאיסוף נייר בכפ"ס(צילום: גלעד אוסטרובסקי)

אך מה עושים עם קרטונים מסוגים אחרים וגדולים יותר? אוסטרובסקי ממליץ לפנות לרשתות המזון הגדולות או למרכזים מסחריים בסמוך לאזור מגוריכם, שם אפשר למצוא בדרך כלל מתקנים גדולים לקרטונים.

פסולת אלקטרונית

פסולת אלקטרונית כוללת מכשירי חשמל ישנים שיצאו מכלל שימוש, למשל מכשירי רדיו, די.וי.די, וידאו, טלויזיה, טלפונים ניידים, טוסטר, מיקרוגל, מחשבים, טלפונים, מפזרי חום, תנור, כבלים ומטענים. כל המוצרים הללו מכילים רכיבים עם חומרים מסרטנים ומזהמים, שמסוכנים לאדם ולסביבה.

על פי נתוני אדם טבע ודין, כיום נאספים בישראל אלפים בודדים של מוצרים אלקטרוניים למיחזור בשנה, זאת בזמן שהישראלי הממוצע מייצר 14 ק"ג פסולת אלקטרונית בשנה. היקף המתכות, הפלסטיק והכימיקלים המושלכים למטמנות הפסולת, יכול להגיע לכ-100 אלף טון בשנה.

הצעת החוק למיחזור פסולת אלקטרונית, שנמצאת בהכנה לקריאה ראשונה, אמורה לשנות את המצב ולחייב יצרני ויבואני מוצרי אלקטרוניקה לקבל בחזרה את הפסולת שנגרמת מהמוצרים אותם הם משווקים ולטפל בה. בנוסף, הרשויות המקומיות יחויבו להעמיד לרשות הציבור נקודות לאיסוף הפסולת.

אבל מה אפשר לעשות עד שזה יקרה? בתאגיד המיחזור אקו-קל מציעים לרכז את מכשירי החשמל הלא שימושיים ולהביאם לאתרי מחזור המיועדים לפסולת מסוג זה. אתרים שכאלה אפשר למצוא בחלק מהערים בישראל, במקומות עבודה, במוסדות חינוך ובמקומות נוספים. לרשימת אתרים למיחזור פסולת אלקטרונית - לחצו כאן.

אם אין באזור מגוריכים מרכז איסוף מסודר - אתם יכולים להרים את הכפפה במקום העבודה ולארגן איסוף מרוכז של הציוד האלקטרוני למטרות מיחזור. וכמובן שגם אתם יכולים למחזר אותה בכוחות עצמכם - בתאגיד מציעים למשל להפוך מחשב ישן לעמדת מולטימדיה בבית, או נגן דיוידי למערכת שמע בחדר של הילדים.

בכל מקרה מזהירים בתאגיד, שאין לאגור את הציוד אלקטרוני שיצא מכלל שימוש בבית, משום שהחומצות והחומרים הרעילים עלולים לנזול מתוכו ולחלחל לקירות הבית. אסור גם להניח את הפסולת האלקטרונית במקומות שיש בהם רטיבות, לחות או שמש, תנאים שעלולים לגרום לחומרים הרעילים להיכנס לגוף האדם בשאיפת אוויר ולחלחל למי תהום. וטיפ לעתיד: השקיעו בעת רכישת מוצר חשמלי במוצר איכותי שמתאים לצורכיכם לאורך זמן.

פסולת אלקטרונית(צילום: אדם טבע ודין)

דיסקים וסוללות

בחלק מהרשויות המקומיות, במיכלי המיחזור כוללים קופסאות למיחזור דיסקים וסוללות. בנוסף, בחלק מהמוסדות העירוניים (מתנ"סים למשל) ובחל מחנויות הצילום והאלקטרוניקה, יש תיבות מיוחדות מקרטון לאיסוף סוללות.

חפצים ורהיטים כבדים

אם ניצלתם את החג לצורך ריענון העיצוב הביתי, אך נותרתם עם ריהוט ביתי ישן ללא דורש -אפשר להעביר אותו לשימושם של מכרים שישמחו לעשות בו שימוש. אם הוא אינו במצב שמיש - אוסטרובסקי ממליץ לפנות למוקד העירוני, שכן ברוב הרשויות מתבצע איסוף של גרוטאות בימים קבועים וכל שנדרש מכם הוא להוציא אותו אל מחוץ לבית, ליד הפח.

גזם

ואם ניצלתם את החג לצורך שדרוג המראה של החצר שלכם - דעו שניתן למחזר גם את פסולת הגזם לצורך ייצור חשמל. ניתן לברר בעיריה באיזה מועדים ולהיכן ניתן להוציא את הגזם, כך שתגיע למיחזור.

גזם. אפשר לייצר ממנו חשמל(צילום: גיל לרנר)

בדים

בגדים ישנים במצב תקין, אפשר למסור לחנויות יד שניה או להפנות לאחת העמותות שאוספות אותם לצורכי תרומה. בתחומי רשויות רבות פזורים מיכלים גדולים של עמותות סעד שמעבירות את הבגדים לנזקקים או מוכרות אותם בזול. ניתן לפנות ישירות לעמותות, או לברר דרך המוקד העירוני היכן מוצבים מיכלים כאלה באזור מגוריכם.

גם אם מצבם של הבגדים לא מאפשר לעשות בהם שימוש - ניתן עדין לפנות לחלק מעמותות, שיעבירו אותם למיחזור לצורכי סמרטוטים. לחילופין - גם אתם יכולים לעשות בהם שימוש חוזר ולהפוך אותם לסמרטוטים במו ידיכם.

זכוכיות

כיום אין פתרון מערכתי למיחזור זכוכית בארץ, אך אוסטרובסקי מדגיש שהנשוא אמור להיפתר במסגרת חוק האריזות, שיחייב להקים מוקדים לאיסוף הפסולת השבירה. בינתיים יש מספר קטן של רשויות שמספקות פתרונות, אז מומלץ לבדוק במקוד העירוני אם גם באזור שלכם יש מורד איסוף שכזה. אפשרות אחרת היא לעשות כמובן שימוש חוזר במיכלי זכוכית, אם הם לא שבורים.

תרופות

גם בכל הקשור למיחזור תרופות אין כיום פתרון מערכתי בארץ, זאת למרות הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים החמורים והרבים שנגרמים כתוצאה מהשלכתם לפח האשפה הרגיל או לאסלת השירותים.  

מלבד אנטיביוטיקה, שעלולה לחלחל לקרקע ולמים וכתוצאה להביא להתפתחות חידקים עמידים יותר - החומרים הכימיים וההורמונים שהן מכילות עלולות לגרום גם לבעיות פריון, עלייה במקרי הסרטן, ליקויים פיסיולוגיים ונוירולוגיים רבים.

בינתיים, הפתרון מגיע בעיקר מצידן של קופות החולים: מכבי הציבה בכל סניפיה פחים מיוחדים מברזל לאיסוף תרופות שפג תופן או שאינן בשימוש, אליהם יכול כלל הציבור להביא את התרופות וקופת החולים דואגת להשמדתם או להטמנה מסודרת. גם קופת חולים כללית הציבה פחים מיוחדים לצורך כך בחלק גדול מסניפיה, וכך גם הסופר פארם.